בשיכון המזרח מאד חששו ממפגש הקצוות מול הפועל בת ים ובצדק. במשך מחצית שלמה לא הייתה המוליכה בעניינים עד שבא גילי סטאר ופתח את הסכר. זה נגמר ב-0:3 קליל שמקנה לשלומי שלמה ושחקניו עוד שבוע שקט בפסגה.

את המשחק מול הפועל אבירי בת ים הגדיר מאמן המוליכה, שיכון המזרח שלומי שלמה כמוקש. ובצדק מוחלט. המארחת הסוחבת על עצמה את כל הליגה על הגב התייצבה לאחר התשיעייה שספגה מול דימונה בשבוע שעבר ובכלל לאחר שהפכה לאחרונה למסננת של הליגה. באופן טבעי חשש שלמה יותר מכל משאננות של שחקניו. "כל השבוע צעקתי עליהם באימונים", אמר לי לפני המשחק, "הם (בת ים – ג.ג.) מבקיעים כמעט כל משחק שער".

מבט בסטטיסטיקה מגלה שמתוך 24 המשחקים שקיימו הבת ימים ערב המחזור רק ב-5 הם לא הבקיעו שער. מצד שני לשיכון יש את ההגנה הכי טובה בליגה שספגה 17 שערים בלבד.

לפני המשחק נצפו מאמני מכבי בת ים, פיני בלילי ומשה טליאס מסתודדים עם אנשי השיכון. אם לא יקרה משהו מאד בלתי הצפוי הם יפגשו אותם בעונה הבאה בליגה א'.


ביציע התגודדו כמה עשרות אוהדים, רובם ילדי מחלקת הנוער של המועדון הראשוני שמיד אחרי האימון הועלו אל אוטובוס והגיעו לעודד. "יוצרים אווירה של שייכות", אמר היו"ר הבלתי נגמר של המועדון, יששכר בוריה.


אחד האוהדים, כנראה מהיותר וותיקים שהגיע מצויד במיקרופון ורמקול התמקם ב"עמדת השידור" ועודד את השחקנים בקול.


ממש לפני העלייה לכר הדשא ניגש פליקס חלפון וחיבק את "ותיקי" השיכון מוסא בן חיים (שלא פתח בהרכב), גילי סטאר ולאלירן מגול. אין ספק כי לאיש יש הרבה כבוד כלפי הקולגות שלו והם מכבדים אותו בחזרה.


פתיחת המשחק הייתה הססנית ואפיינה היטב את הדרך של שתי הקבוצות העונה. השיכון ניסתה לשחק מסודר אך בכל פעם נתקעה מול ההגנה הצפופה של הבת ימים בראשותו של חלפון (שיחק כבלם אחורי). זו מנגד הסתפקה בניסיונות לשלוח כדורים לעברו של מלך השערים שלה, שמעון מסז ששיחק לבדו בחוד.

ניסיון הבעיטה הראשון לשער היה בדקה ה-10 כששרקט בעט מזווית חדה ושוער בת ים, לירן דיין לא התקשה לסגור את הפינה ולהדוף.

בדקה ה-16 נרשם אירוע משעשע. חלפון החזיר לאחור לדיין שהסתבך וכמעט איבד את הכדור למגול אך בסופו של דבר הרחיק את הסכנה. "למה אתה מוסר לי לשמאל?", רטן לעברו של חלפון, "תן לי רק לימין..". חלפון מצדו התנצל: "לא ידעתי...". ככה זה שבקושי מתאמנים יחד.


השיכון ניסתה לשחק על האגפים ובעיקר על הימני שלה, שם תופקד זאודה טרוניך אך זה התקשה מול המגן שלו, הרבה להסתבך ולא היה מדויק.
בדקה ה-28 למגול נמאס מחוסר הדיוק של קשריו והוא ביקש להחליף בינהם ולהעביר את טרוניך לשמאל.


בת ים המשיכה לשחק מבוקר אם כי יאמר לזכותה שהיא לא בזבזה זמן בכוונה. אפילו כשחן סוויסה נפל ושכב על הדשא, ניגש אליו חלפון וביקש ממנו לקום. "הוא לא התאמן חודש", אמר בנימה של התנצלות לדודו ביטון.


השיכון המשיכה לנסות ולשחק על הגבהות כדורים לרחבה שנבלמו בקלות על ידי ההגנה הבת ימית. רק בדקה ה-38 הגיעה ההזדמנות המסוכנת הבאה כשגילי סטאר קיבל כדור באגף, התקדם מול דיין אך בעט חלש לגופו של השוער היוצא והכדור נהדף לקרן.


שיכון המזרח המשיכה לחפש את השער הראשון דרך הגבהות וכמעט נעקצה בצד השני. ממש על סף המחצית יצאה בת ים למתפרצת. מסז קיבל את הכדור כשהוא חופשי אך במקום למסור לשחקן שהיה חופשי עוד יותר ממנו בעט חלש ושוער השיכון, עומרי בן דוד לקח.
השיכון יצאה למתפרצת בסיומה נשלח אמיר עזרא לתוך הרחבה אך נבלם ע"י דיין שיצא היטב לקראתו.

0:0 בסיומה של מחצית חלשה מאד והפנים המודאגות משהו של אנשי השיכון אמרו הכל.

בהפסקה תפסתי את שחר בוריה. "אנחנו ננצח את המשחק", אמר בביטחון. אמר וצדק.


למחצית השנייה יצאו שחקני השיכון כשהם נחושים וכבר מהדקה הראשונה החלו ללחוץ על שערה של בת ים. 

בדקה ה-51 זה הגיע. לגילי סטאר נמאס מהניסיונות העקרים לפרוץ את ההגנה של בת ים, לקח את הכדור ומ-20 מטר בעט כדור שטוח. דיין איחר מעט בזינוק והכדור פגע בקורה וחדר פנימה, 0:1.


מכאן והלאה המשחק התנהל בשליטה מוחלטת של השיכון. כניסתו של מוסא בן חיים הפיחה רוח חיים במרכז המגרש שהחל לזוז. בדקה ה-60 כדור קרן (ב-15 הפסקתי לספור...)הגיע לראשו של דודו ביטון שנגח לא חזק למשקוף.

בדקה ה-64 קיבל מגול כדור כשהוא לבד אך במקום למסור בעט ודיין הדף ברגלו. 

ככל שנקפו הדקות החלה בת ים להתעייף. רק חלפון עוד המשיך לנוע ללא ליאות. "אני פה בשבילם", אמר מלך ה"טראש-טוק" והתכוון לצעירים ששיחקו לידו, "אשחק עד גיל 60".. צדוק חממי הבא?


בדקה ה-67 קיבל מגול מסירה מבני שרקט אך בעט חלש למרכז ודיין הדף שוב עם הרגל.

שתי דקות מאוחר יותר סימנים של דאגה בבת ים. דיין נחת לא טוב על הרגל כשעלה להדיפה של כדור קרן, החל לדדות. אמיר עזרא שהיה עם הגב אליו לא הבחין בדבר, הסתבך עם הכדור שהורחק. אחרי דקה של טיפול חזר השוער לשחק.


בדקה ה-72 ההחמצה של המשחק. הכדור הסתובב ברחבה של בת ים, הגיע למגול שמשלושה מטרים בעט חלש ודיין הדף.
שתי דקות מאוחר יותר הגיע השער ששחרר הרבה אוויר בשיכון. ביטון קיבל מסירה ברחבה ומול האין הגנה של בת ים בעט שטוח פנימה, 0:2.


בדקה ה-76 נותרה בת ים ב-10 שחקנים לאחר שסתיו כהן הורחק בצהוב שני לאחר תפיסה בחולצה של שחקן של השיכון. כאן כבר היה ברור שאין סיכוי לבת ים לחזור למשחק שהפך לשכונתי. עד כדי כך שבדקה ה-80 שעה שהם ממתינים לכדור קרן (עוד אחד..) ביקשו דיין וביטון תמונה משותפת...


מגול חיפש את השער בכל מחיר ובדקה ה-83 הוא כמעט מצא אותו כשעלה לנגיחה מעל השוער היוצא אך הכדור הורחק מקו השער.


לאחר מכן נרשם רגע היסטורי כשאחיו הצעיר של אלירן מגול, עמית נכנס כמחליף. זו אגב הפעם הראשונה שהשניים משתפים פעולה על המגרש.


בדקה ה-93 זה נגמר סופית. עוד קרן של גילי סטאר, הכדור הגיע למישל רובינוב שנגח כדור קשתי מעל דיין ופנימה, 0:3 לשיכון כשאחריו השופט חידש את המשחק בקו מחצית המגרש ושרק לסיום.


נכון שהמשחק הזה אינו אינדיקציה ליכולת האמיתית של השיכון וייתכן שהוא היווה עבור שחקניה סוג של אתנחתא לקראת חמשת המשחקים האחרונים והקשים שעוד צפויים לה כמו שאמר שחר בוריה: "אם זו הייתה קבוצה גדולה, היינו דורסים אותה...". החל משבוע הבא יש לה קבוצות גדולות על הראש. 


באשר לבת ים... למרות שהפער בינה לבין המקום ה-15 עומד על 6 נקודות לא נראה שביכולת הנוכחית היא תצליח למחוק אותו.