אז רגע לפני שנכנסים לעוד יום שישי מטורף ורווי אקשן, להלן סיכום המחזור ה-24 עם שלושת הסיפורים העיקרים שהוא סיפק לכל חובב ליגה א'.
 

דקה 92, קרית גת מתקשה מאוד מול שעריים והתוצאה עדיין מאופסת, במקרה שכזה הפער בצמרת מול מרמורק צונח לשתי נקודות בלבד. ינון ברדה אולי הפלופ של העונה, מצליח לסחוט כדור חופשי מ 17 מטרים ושלומי משה מפגיז פנימה, מעניק לקרית גת שלוש נקודות יקרות וגורם לליאור זדה לרוץ את כל המגרש סטייל פאולו סוזה בדרבי, "פיו פיו", גול אליפות? יש סיכוי טוב שאכן הוא היה כזה.

אבל הסיפור האמיתי עם שלומי משה בכלל מתחיל עוד בתקופתו של שרון אביטן אשר ייבש את החלוץ המוכשר על הספסל, גרם למקורבי השחקן להתעמת עם אביו של אביטן, שלום והתוצאות גם נראו בהתאם לכך היטב על המגרש.

כשזדה בא, חלון ההעברות היה סגור והמאמן קיבל סגל מוכן ליד ללא יכולת שינוי, הדבר הראשון שהוא אמר לסובבים אותו זה שכרגע יש לו מטרה אחת והיא להחזיר את שלומי משה לעניינים, זדה שגם חשק בשחקן עוד בתקופתו על הקווים במכבי יפו הבטיח שאפשר להוציא ממשה הרבה יותר ממה שהפיקו ממנו עד כה ושהוא אחראי לכך שהדבר יקרה, אמר וביצע.


2. הלוזריות הבלתי נגמרת, יפו ואזור סוגרות עונה.

כל אחד משחקני יפו ואזור שנפגשו ביום שישי, ידעו היטב שתוצאת תיקו במשחק ביניהם פלוס נצחון של קרית גת והעונה הזו בדרך לטמיון כשכולם מבינים שממשחקי הפלייאוף קשה עד בלתי אפשרי להעפיל לליגה הלאומית.

כשהגיעה הבשורה על השער הדרמטי של שלומי משה, החלו שתי הקבוצות במצב של 1:1 לתקוף ולחפש נצחון אך בפועל, מדקה 66 לא נרשמו שום מצבים של ממש ליד השערים והם נפרדו בתיקו שלמעשה גמר להם את העונה.

אז נכון, תיאורטית לפחות לאזור יש עדיין סיכוי להעפיל ליגה אך כשקבוצה מוותרת מראש על הביתיות במשחק שכזה, לא נלחמת נגד רוע הגזירה והולכת לעשות "קופה" במגרש שניתן לגבות בו כסף, זה מעיד יותר מהכל על כוונותיה העתידיות.

התמונה לאחר שריקת הסיום סימלה את המצב, שחקני שתי הקבוצות יושבים מתוסכלים על כר הדשא בידיעה שכנראה הכל נגמר וכך שני מליון שקלים לערך(סך כל התקציב של שתי הקבוצות פלוס מינוס) ירדו לטמיון כלא היו.

מכבי יפו צריכה להתפלל שהיא לא הופכת אט אט להפועל אזור של ליגה ב', זו שנתקעה בזמנו קרוב ל 25 שנים שם והוכתרה כסגנית הניצחית, בינתיים השנים עוברות ויפו תמיד קרובה לבאר אך לא שותה ממנה.


3.עמישב לא רוצה לעצור.

הסיפור של העונה הוא ללא ספק מכבי עמישב שרשמה בסוף השבוע נצחון נוסף על יריבתה העיקרה למקום החמישי כפר שלם והשלימה בזאת תחת תקופתו של אוהד בוזגלו, מאזן של שבעה נצחונות ושתי תוצאת תיקו, סטטיסטיקה בלתי נתפסת שעוד נתמכת בעובדה כי הקבוצה ספגה רק שער בודד בתשעת המשחקים האחרונים!, לראות ולא להאמין.

כשאבי שיטרית החזיר את בוזגלו הביתה, הוא רק התחנן לדבר אחד, בוא נישאר בליגה. איכשהו הוא עוד יגיע לפלייאוף ומשם לכו תדעו כבר מה יהיה, את המלעיזים האומללים חסרי המושג, בוזגלו כבר השתיק והוריד למחתרת.

מה שבטוח הוא כי לא משנה איך העונה הזו תסתיים, עמישב היא ללא ספק ההפתעה הנעימה של העונה ואם בקיץ כמובטח, יהפכו את מתחם סירקין הזוועתי לאחד שראוי לשחק בו, הירוקים גם ירוויחו בית של ממש.


אלו היו הסיפורים המרכזיים של המחזור ה--24, מה צופן לנו יום שישי הקרוב? אין לדעת אך כולנו תקווה שהמתח ימשיך להתקיים גם בצמרת ובעיקר בתחתית(באר  יעקב להתעורר!).

יש לנו דרבי יוקרתי בפ"ת(עמישב-מחנה), קרית גת יוצאת לפגוש את טלקר("אני תמותי?"), מרמורק חייבת נקודות בבית מול מכבי באר שבע, אזור תתארח בכפר שלם  כשבת ים תארח את באר יעקב לחתיכת קרב בתחתית ויפו תצא לשעריים, תענוג!.