בני אילת הגיעה בסופו של דבר למשחק החוץ מול עמישב פ"ת, אך שתי הקבוצות לא ממש הופיעו לכר הדשא. זה נגמר עם 0:0 שלא הועיל לאף אחת מהן.

ביום חמישי בצהריים הודיע יו"ר בני אילת, שמעון אבו, שהקבוצה שלו לא תופיע למשחק החוץ מול עמישב פ"ת עקב הבעיות החוזרות ונשנות בקבוצה. אז הודיע. האוטובוס של אילת הגיע לרחבת החנייה בספורטק בסירקין כשעה וחצי לפני המשחק עם כל השחקנים, כולל אבו עצמו.

בפועל, על כר הדשא לא ראינו לא את אילת ולא את עמישב. למען הגילוי הנאות אציין שהגעתי בסביבות הדקה ה-60 (לאחר שהמשחק בין מחנה יהודה לכפר קאסם הסתיים), אך למעשה לא הפסדתי כלום. בסיום המשחק, כשדיברתי עם אוהד בוזגלו, הוא "התלונן" על הבונקר שאילת עשתה ועל הצהובים שאלון לוי ועמרי נווה ספגו, מה שלא יאפשר להם לשחק מול כפר שלם בעוד שבועיים. "היינו יותר טובים", הוא אמר, "לקראת הסוף שיחקנו עם ארבעה חלוצים על מנת להכריע את המשחק".


עמישב, למי ששכח, הגיעה לאחר שישה ניצחונות רצופים. "הלוואי על כל שישה ניצחונות תיקו כל הזמן", אמר בוזגלו. בקבוצה ממלאבס חסרו מוראד מגמאדוב וארמון בן נעים החולים.
האירוע הראשון הממשי שראיתי היה הצהוב של אלון לוי. בוזגלו, שכעס על כך מאוד, העיר לשופט וזה מיהר אליו מיד והרגיעו.


כמה דקות אח"כ מאור לובין כמעט ושם את הכדור ברשת מתוך הרחבה, אך בכל מקרה הקוון הניף את הדגל לנבדל.


עמישב לחצה, אך לא הצליחה למצוא את הרשת. קצת לקראת הסיום מאור לובין כמעט וכבש, אך נבלם לאחר שבעט תוך כדי סיבוב.




אילת ניסתה לצאת פה ושם להתקפות, אך הגנת פ"ת עמדה בפרץ. בסיום שתי הקבוצות נפרדו בתיקו מאופס שלא עזר לאף אחת. אילת, מצידה, ניצלה מהפסד טכני והרוויחה נקודה, אך המצב שלה עדיין קשה בתחתית.
עמישב, מצידה, נעצרה לאחר רצף מרשים, אך לא ניצלה את ההפסדים של הקבוצות שמתחתיה על מנת לברוח להן.
בשבוע הבא, אגב, תגיע לסירקין אזור הלוהטת. יהיה מעניין.