ליגה א' דרום הייתה ונשארה המותחת והמעניינת יותר בישראל. על כך מעיד כל מי ששיחק, אימן בה ואהד אותה בעבר ובהווה. אז כמנהגנו בקודש הרי לכם סיכומו של הסיבוב הראשון. רמז: הפתעות של ממש – אין.

לפני הכל וכפי שאנחנו אוהבים קצת סטטיסטיקה:

שערים: 261 – ממוצע של 17.4 שערים למחזור, 2.18 למשחק.
הקבוצה שבמשחקיה הובקעו הכי הרבה שערים: כפר קאסם – 48 (ממוצע של 3.2 שערים למשחק). היחידה שלא סיימה בתיקו 0:0.
הקבוצה שבמשחקיה הובקעו הכי פחות שערים: הפועל מרמורק – 24 (ממוצע של 1.6 שערים למשחק).
תוצאה שכיחה: 0:1 – 30 משחקים (רבע מכלל המשחקים9 הסתיימו בתוצאה הזו.
התוצאה הגבוהה ביותר: כפר קאסם – בת ים 3:5 (מחזור 3).
הניצחון הגבוה ביותר: אזור – מחנה יהודה 0:7 (מחזור 12).

מלך השערים: חנן פדידה (מרמורק) – 10 כיבושים. יותר מחצי משעריה של קבוצתו.
מלך הצהובים: נתי סוויסה (בני אילת) – 10 כרטיסים.
הקבוצה הכי אדומה בליגה: כפר קאסם – 9 אדומים (2 לרז קדושים).

נבחרי הסיבוב:

מרמורק ועוד 15? אולי ע"פ הטבלה זה לא נראה כך אך מבט בנבחרי הסיבוב מגלה כי השחקנים מהקבוצה הרחובותית מככבים שם ובגדול. איך אפשר שלא?

שוער: טום גלברט (מרמורק)
לא פחות מארבעה מועמדים רצו ראש בראש לכתר(גלברט, רוזנקוביץ' , רז ודוידי) אך לבסוף הפור נפל על הג'ינג'י מרחובות שמחזיק במאזן מדהים של 734 דקות נטולות ספיגה והשוער שחתום במרמורק גם לעונה הבאה, ראוי יותר מכולם לבחירה הזו.


מגן ימני: יוסי אמר (מרמורק)
גם כאן היה מאבק צמוד בין אמר לטל משען (כפר שלם) אך לבסוף, היכולת שגילה אמר גם בבאר יעקב ובעיקר במרמורק, העניקו לו את התואר. החלוץ לשעבר שהוסט העונה לעמדת המגן הימני, מגלה יציבות ושידרג משמעותית את הגנת מרמורק מאז הגעתו.

בלם: עומרי כהן (קרית גת)
גם בעמדה הזו היה מאבק צמוד אך לבסוף עומרי כהן נבחר וזאת בעיקר בעקבות העובדה שקבוצתו במקום השני ועם מאזן הספיגות הנמוך ביותר מלבד מרמורק. כהן "שירד" לראשונה בקריירה לליגה א', מוכיח משבוע לשבוע כמה הוא חיוני לקבוצתו. עם משחק ראש משובח ושיתוק חלוצים ללא דופי, הצדיק כהן את בחירתו.

בלם: אור אלקבץ (מרמורק)
זהו רבותיי, שחקן הסיבוב של "דאבל פס"!. שימו לב למאזן הסטטיסטי המדהים של אלקבץ, ב 12 המשחקים בהם שיחק, מרמורק ספגה רק 2 שערים וגם הם במשחק בודד מול כפר קאסם, נתון מדהים שרק משקף כמה הקבוצה צריכה אותו על המגרש. עם משחק הראש הטוב בליגה והתנהלות על המגרש של שחקן בן 28, מוליך אלקבץ בן ה-21 את מרמורק לפסגה ואין ספק כי ביכולת הזו הוא עשוי לחזור למועדון האם שלו, מ.ס אשדוד בהקדם האפשרי.


מגן שמאלי: מאור לנקרי (באר יעקב)
רבים ירימו גבה אך בעונה בה מרבית המגנים השמאלים בליגה מגלים אי יציבות, צץ לו לנקרי הצעיר שהגיע לראשונה לליגה א' והוכיח שמקומו גבוה יותר. זריז, עם תכונות התקפיות וסגירות אלכסוניות נכונות שעושות אותו מגן טוב מאוד, בטח מעל רמת המועדון בו הוא נמצא כרגע.

קשר אחורי: שרון ברנשטיין (כפר שלם)
הברומטר של הקבוצה, גם סידס ויחיא יודו בפה מלא שבלעדיו זו לא אותה קבוצה, גם בגילו המתקדם (34 אוטוטו), אין בולדוגים כמוהו בליגה. הרבה בזכותו הכפר מתבססת במקום השלישי בליגה בתום הסיבוב.


קשר: מאור חלבי (מרמורק)
חלבי הגיע רק לאחרונה למרמורק אך עוד לפני זה היה ביכולת מצויינת בבאר יעקב שהרבה בזכותו התייצבה במרכז הטבלה. לוחם אמיתי, לא נח לרגע ומקרין המון קור רוח על המגרש. ירד לראשונה בקריירה לליגה א' וחייב לחזור לפחות ללאומית בעונה הבאה.

קשר: איציק בן סלומון (הפועל אזור)
ללא ספק שחקן מעל הליגה הזו. החל את העונה בבאר יעקב שם בלט מעל כולם מה שגרם לשי מאור לשים עליו עין ובכך לשדרג משמעותית את קבוצתו. נייד, טכני ורואה משחק ברמות גבוהות יותר מליגה א'.

קשר: גיא עובדיה (ק.גת)
נכנס ממש ברגע האחרון לנבחרת, היו לו עליות ומורדות בסיבוב הזה אך תרם שבעה שערים, מספר בישולים והוא חלק משמעותי מאוד בהתקפה הכמעט ולא קיימת של ק.גת בסיבוב הזה לאור כושרם הרע של ברדה ומולאי.


חלוץ: רוביל סרסור (כפר קאסם)
אין מה לומר, שחקן מעל הליגה נקודה. אז נכון שהראש כבר ללא ממש נטו בכדורגל והרעב לא מה שהיה פעם אך הוא החלוץ הטוב בליגה שצריך רק רבע מצב כדי להבקיע. תשעה שערים ב 13 משחקים זו תפוקה נפלאה ואם ימשיך כך, כפר קאסם תמשיך להיאבק בצמרת.

חלוץ: חנן פדידה (מרמורק)
הפלופ הכי גדול של העונה אשתקד עשה מהפך טוטאלי והשנה הוא בכושר מדהים שמזכיר את ימיו מליגת העל. פדידה יודע תמיד להיות במקום הנכון בזמן הנכון ואם גם הסיבוב השני ייראה כך, מרמורק תהיה חזק בתמונת העלייה.

נבחרת המחליפים:
שוער: דורון רוזנקוביץ' (ק.גת)
מגן ימני: טל משען (כפר שלם)
בלם: גיל קין (מכבי יפו)
בלם: אור הרשקוביץ' (נס ציונה)
מגן שמאלי: דרור ניר (מרמורק(
קשר: רמי עאמר (כפר קאסם)
קשר: עידן חג'ג' (מרמורק)
קשר: ברק ורד (שעריים)
קשר: סאמח מרעב (כפר קאסם)
חלוץ: אורי קרגולה (יפו)
חלוץ: חן לוי (הפועל אזור)

מאמן הסיבוב: ארז בנודיס (מרמורק):
הבחירה הטבעית לאור המאזן הבלתי נתפס שלו מאז שהגיע לקבוצה (שמונה נצחונות ותיקו). מה שהוא עשה במרמורק רק מחזק את ההרגשה שאילולא היה מתחיל את העונה איתה, מרמורק כבר כעת הייתה עם עוד כמה נקודות חשובות בקופה.
מילה טובה (ואף יותר מכך) מגיעה לשוקי סדיס שעושה בתקציב אפסי, עונה חלומית עד כה עם כפר שלם ולמעשה עם הסגל שלרשותו זו ממש אליפות פרטית.


תגלית הסיבוב: פרדי ציון (מרמורק):
המשלים של אלקבץ במרכז ההגנה, אמנם שניהם בנויים אחרת (ציון נמוך בראש) אך דומה שממשחק למשחק הבלם הצעיר מתקדם וללא ספק התיאום בינו לבין שחקן הסיבוב הוא אחד הגורמים לעובדה שמרמורק בראשות הטבלה, גם לו צפוי עתיד מזהיר בקבוצת האם (מ.ס אשדוד) אם ימשיך בקו הזה.

פלופ הסיבוב: ינון ברדה (ק.גת)
הבחירה אולי הכי קלה כאן. אז נכון שהשער מול עמישב במחזור האחרון הציל במעט מכבודו אך מברדה "שירד" לראשונה בקריירה לליגה א' ונחשב לשחקן היקר בקבוצה, ציפינו למעט יותר.

הקהל – הפועל מרמורק
מבחינת כמות הם מדורגים במקום בערך במקום השישי (אחרי קריית גת, כפר קאסם, יפו, מלאכי ושעריים) אך מבחינת האיכות אין ספק שמדובר בקהל האוהדים מספר אחד בליגה. הם לא מפסיקים לעודד במשך 120 דקות (רבע שעה לפני ורבע שעה אחרי), הם קנאים לקבוצתם גם מחוץ למגרש, שומרים על תרבות עידוד יוצאת דופן במחוזותינו בקיצור, אין דברים כאלה.


הקמפיין המוצלח: הכיפה של כהן צדק
פחות מ-24 שעות לקח לאיגוד השופטים להוציא הנחייה ולבטל אותה. הכיפה של יאיר כהן צדק איחדה את כל קהילת הכדורגל בליגות הנמוכות והגיע לכל מדיה אפשרית. עשרות שחקנים עלו עם כיפות באותו יום שישי (גם אחרי ביטול ההנחיה) והוכיחו את הכוח האדיר שיש לליגות הנמוכות.

אי של יציבות:
אם הדבר הכי יציב שקרה בסיבוב הזה היה חוסר היציבות של המאמנים. סירוטקין ואביטן הביאו את כפר קאסם וקריית גת בהתאמה לצמרת, אך לא החזיקו מעמד. ויקטור גניש פוטר ממרמורק ומאז היא רק פורחת ואפילו ליאור זדה עזב את יפו. רק שלושה מאמנים החזיקו בכיסא שלהם: שי מאור, אילן אטלי ושוקי סידס.
נתחיל עם מאור. אזור פתחה לא טוב את העונה, אך התייצבה בהמשך. ההפסד האחרון במרמורק קצת הרחיק אותה מהפסגה, אך חלום הלאומית עדיין קיים.
גם אטלי ואילת פתחו רע. מה זה רע? גרוע. שמונה הפסדים בשמונת המשחקים הראשונים איימו בגדול על הכסא של אטלי, אך המאמן לא נשבר, ולמרות שאילת הפסידה עוד שלוש פעמים אך השיגה שני ניצחונות ושתי תוצאות תיקו ועדיין אחרונה, יש לה סיכוי לא רע להישאר בליגה.
ועכשיו- סידס. לפני שבועיים עלתה עימו כתבה באתרנו עם הכותרת: "המאמן הכי יציב בליגה". גם כפר שלם פתחה לא טוב את העונה, אך המקום השלישי בו היא ממוקמת הופכים את סידס למאמן היציב של הסיבוב הראשון ואם לא יקרה משהו חריג, כנראה גם של העונה כולה.


עוד תשמעו עליהם:
הליגה עמוסה בצעירים מוכשרים העושים את צעדיהם הראשונים בליגות הבוגרים. מבינהם בחרנו כמה בולטים במיוחד.

עומר נעים (הפועל מרמורק) :
לא בגלל שהוא הבן של מאמן עכו, אלא בשל העובדה שמדובר בכוכב עולה. עובדה שבשני המחזורים האחרונים קיבל קרדיט כשעלה בהרכב הפותח. אמנם עם הגעתו של אפי מלכה ייתכן ודקות המשחק שלו יפחתו במעט, אבל יש תחושה שהוא יהיה סוג של שחקן 12.

דייב פינטו (קריית מלאכי):
הגיע מקבוצת הנוער של הפועל אשקלון והשתלב מצוין בקריית מלאכי כשתפס מקום של קבע בהרכב. שחקן הניחן במהירות וכוח כיאה לחלוץ טבעי. הנוכחות שלו עושה תמיד בלגן ברחבות היריב.


מאור ג'רסי (נס ציונה)
המגן שחגג 19 לא מזמן השתלב היטב בקבוצה שבנה צחי טיאר וקיבל המון קרדיט ובזכות מלאה. במקביל מהווה גם שחקן מרכזי בקבוצה הנוער של המועדון ובמקרים רבים שיחק משחקים מלאים גם בשישי וגם בשבת. ניצן בכוח פריצה.

שלומי זיתון (מכבי ב"ש)
תגלית הוא כבר לא מאחר שכבר ניסה את מזלו בחו"ל (ויאדוליד הספרדית) והצליח, אך כנראה ונשמע עליו והרבה בעתיד. שחקן מאד טכני שלמעשה מחזיק את הקישור של הקבוצה והפך לבורג מרכזי שם. רק שכל הבלגן מסביב שיש בקבוצה לא יפגע בו.

סייעו בהכנת הכתבה: גיא גולדפרב ואלון יהודיוף.