הסערה שחוללה הכיפה על ראשו של יאיר כהן צדק סחפה מדינה שלמה. אולי זה מה שהמריץ אותו להוכיח מה הוא שווה כששער ענק שלו הוליך את יפו לניצחון 1:2 על בת ים, בדרך חזרה לצמרת.

התסריטאי המוכשר ביותר לא היה יכול לכתוב את מה שקרה ביומיים האחרונים עם יאיר כהן צדק. ביום חמישי הקשר היפואי לא ידע אם בכלל יוכל להמשיך ולשחק כדורגל. 24 שעות מאוחר יותר הוא חזר לעניינים ובגדול. ולא, הוא לא היה צריך להוכיח לאף אחד מדוע הוא כה נחוץ למכבי יפו שבעצם התחילה את המחאה.

כמובטח ולמרות ביטול ההנחיה לאסור על חבישת כיפה בזמן משחק, שחקני יפו הלכו עם מפגן הסולידריות ועלו למשחק חבושים בכיפות. הם כמובן הסירו אותן לפני השריקה.
לקינוח, קבלו סיפור קטן מאחורי הקלעים של אותו אקט. בחמישי בערב העביר מנהל הקבוצה אשר עזרן את ההודעה לכל השחקנים להביא עמם כיפות. התשובה שקיבל מעלי מחג'נה הייתה מפתיעה למדי: "איזה צבע?". רק להמחיש לכם בקטנה מה זה להיות שחקן של מכבי יפו.


יפו עלתה למשחק בהרכב מעט שונה מזה שפתח מול כפר קאסם. במקומו של גיא שוסט פתח רועי הררי, במקומו של רוסלן ברסקי עלה אסף לוי ובמקומו של עומר פרץ מאיר דרעי. בלילי לעומתו העלה בדיוק את אותו הרכב שסיים בשבוע שעבר בתיקו מחמיא בקריית גת.

כ-500 צופים הגיעו למשחק אך בטוחני שלולא היה מבוטל האיסור היו מגיעים הרבה יותר.


יפו פתחה היטב את המשחק וכבר בדקה ה-8 הראה כהן צדק כי הוא בא למשחק כשבעט מתוך הרחבה ושוער בת ים, אהרון למל הדף לקרן.


יפו המשיכה לשלוט ואילו בת ים לשחק על מתפרצות. בדקה ה-20 הגיע השער שעוד רבות ידובר בו. כהן צדק הוציא כדור חוץ למאור מרציאנו על קו הרוחב, מרחק של כ-25 מטר אלכסונית לשער בת ים. האחרון מסר חזרה לכהן צדק שמבלי להסתכל שלח כדור קשתי שהלך מעל ללמל היישר לפינה הרחוקה של השער. 0:1 מדהים ליפו ושער נדיר וראשון אחרי חודשיים לקשר היפואי. כמה סמלי...


יפו המשיכה להיות טובה יותר ובדקה ה-25 החמיץ מאור קנדיל (משחקו הטוב בקבוצה) כשבעט מקרוב לידיו של למל. ארבע דקות מאוחר יותר העמיד כהן צדק בכדור ענק את אורי קרגולה מול למל אך השוער חסם מגופו ומנע שער בטוח.
בת ים ניסתה לעשות משהו בהתקפה אך בכל פעם שהכדור הגיע לפליקר (שיחק כחלוץ בודד בחוד) תיסכלו אותו שחקני ההגנה של יפו.


שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הגיע השוויון של בת ים משום מקום. כדור קרן של אדיר חליפה מצא את ראשו שלך יוסי פליקר שנגח פנימה, 1:1 מאד לא משקף.






למרות השוויון לא ביצע אופיר חיים שום שינוי בהרכב שעלה למחצית השנייה. בלילי לעומתו העלה את זיו קבדה במקומו של גיא קלמנטה אולי כדי להכניס יותר יצירתיות בחלק הקדמי שלו.

אך זה לא מה שעשה את ההבדל. יפו המשיכה להיות טובה יותר וגם להחמיץ. בדקה ה-52 שוב רשם למל ניצחון בעימות מול קרגולה כשהדף בעיטה של החלוץ היפואי.

בת ים הריחה שאולי אפשר לגנוב כאן משהו ובדקה ה-62 העלה בלילי את עצמו במקום חליפה והוסיף מימד של מהירות בחוד של קבוצתו אך לא יותר מזה.


בדקה ה-70 הגיע השער היפואי. רועי הררי הכניס כדור עומק נפלא לקרגולה שבאומנות, המתין חצי שנייה, נתן ללמל ליפול על הדשא והקשית מעליו, 1:2 ליפו. מי אמר שקרגולה לא מתאים ליפו?


מונעת מההתלהבות חיפשה יפו את השלישי שיגמור את המשחק אך משלא הצליחה החלה אט אט לסגת לאחור ובת ים החלה לחפש שוויון.

בדקה ה-86 קיצץ כהן צדק את פיני בלילי מרחק 23 מטר מהשער וראה כרטיס צהוב. הכדור החופשי הוגבה לרחבה ואחד משחקני בת ים דחק אותו פנימה מתוך הערבוביה. 2:2? החגיגה של שחקני בת ים נקטעה בהרמת דגל של הקוון ובשריקה של השופט אביעד שילוח. לא ברור על מה. הבת ימים ההמומים ניסו לשנות את רוע הגזירה אך ללא הצלחה.




עד לסיום עוד ניסו בליל ושחקניו להשיג שוויון אך הגנת יפו עמדה בהתקפות ושמרה על ניצחון חשוב שלא רק היה סמלי אלא החזיר אותה למאבק בצמרת.