מאמנים פעילים שמציעים את עצמם לקבוצות ופונים לשחקנים תחת חוזה. כאלה המסרבים להתראיין כדי לא להיחשף לטוקבקים פוגעניים וגורמי תקשורת שהפכו לכלי ניגוח. ליגה א' דרום הפכה לג'ונגל בו אין דין ואין דיין.

על פני השטח, ליגה א' דרום הפכה להיות אחת הליגות היותר מעניינות בכדורגל הישראלי. אפילו יותר מהלאומית. אך מתחת לפני השטח התמונה המצטיירת שונה לחלוטין ומעמידה באור שלילי את הליגה שעד לפני כמה עונות נחשבה לאחת היותר "נקיות" בכדורגל הישראלי.

גורמים המכירים היטב את הנפשות הפועלות בליגה יודעים לספר את ג'ונגל של ממש. מאמנים פעילים הקשורים בחוזה לקבוצותיהם מנסים "לשפר עמדות", פונים בלי בושה ליושבי ראש של קבוצות "אטרקטיביות" בליגה ומציעים את שירותיהם.

דוגמאות לא חסר. לפעמים צריך להעיף מבט ביציע ולראות מי יושב שם במסווה של "משימת ריגול". כמה מיושבי הראש של הליגה ידעו לספר שלא לציטוט על שיחות טלפון קבועות שהם מקבלים לאחר הפסד, בהן הם מקבלים הסבר מפורט מהמתקשר "מה הוא היה עושה אחרת במשחק".


ישנם כאלה שלא מסתפקים בזה והולכים צעד אחד קדימה. כאן לצערי, יש לומר, אנחנו העיתונאים נכנסים לתמונה. הרי התקשורת אשמה בכל...

ליגה א' דרום מעולם לא הייתה מסוקרת יותר. כמעט כל הבעת פנים וכל מילה שנאמרת במגרשים ולפעמים גם מחוצה לבם, מתועדת ומצולמת. תמצאו לי איש מקצוע אחד שלא היה רוצה להיות חלק מזה.
אז מה עושים? לוקחים כלי תקשורת ומשתמשים בו באופן סמוי או גלוי ככלי ניגוח. ובעידן התחרותי, גם אנחנו, העיתונאים נוטים ליפול בפח. מה לא עושים למען "פרסום ראשון" או סיפור עסיסי? הגבולות בתחום נחצו מזמן...

ישנם מאמנים בליגה שפשוט החליטו שלא להתראיין יותר מחשש לטוקבקים פוגעניים מצד קולגות או גורמים אינטרסנטיים אחרים. "יש לנו משפחות שקוראות ונפגעות מזה", סיפר אחד מהמאמנים שכבר לא מאמן בליגה, "כולם מלכלכים על כולם. אין כבוד הדדי, אין קודים אתים. מעמד המאמן הגיע למקום הנמוך ביותר ולצערי הוא ממשיך לרדת".

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא זו שמאמנים מדברים ישירות עם שחקנים מקבוצות אחרות, לפעמים אפילו לפני משחקים מולם. עידן הפייסבוק, הוואטסאפ ושאר הרשתות החברתיות הסיר לחלוטין את המחסומים.

"זו עוד פגיעה במעמד שלנו", אמר לי אותו מאמן, "אם הייתי מראה לך את כמות ההודעות ואת התוכן שלהן שקיבלו שחקנים שלי ממאמנים מסוימים בליגה היית מתחלחל. הציעו להם יותר כסף, התחנפו אליהם. איך אפשר לאמן שחקן ככה? ברגע שהוא ירגיש פגיעה ולו הקלה ביותר במעמדו, הוא יבקש לעזוב. הוא לא פוחד כי הוא יודע שיש מי שיקלוט אותו".

"אין מה לעשות נגד התופעה אבל מצד שני אסור לעשות הכללות", סיכם המאמן, "יש הרבה מאמנים טובים בליגה א' ואני לא מתכוון רק בפן המקצועי. בזמני היה מדובר באנשים מאד ספציפיים שהתנהגו כך וזה רק עניין של אופי. אני מתאר לעצמי שהיום זה לא השתנה יותר מידי כי חלקם עדיין שם".