מקווים לחשיבה מחודשת. לבנת

השרה ליבנת הציגה בתחילת הדברים את עיקרי החוק כאשר היא "זכתה" להערה ממר מצנע,יו"ר וועדת החינוך שטען כי היא מתנהלת כאילו היא עומדת אל מול האויב והמרכזים אינם האויב ,נהפוך הוא. שרת הספורט שקיבלה את הערתו ,התחייבה בפומבי כי אין היא מתכוונת לקצץ את ההקצבה של 4% המגיעה למרכזים לצורך עזרה וניהול הקבוצות.עוד היא ציינה כי למרות שהיא מבינה שישנן קבוצות שבחלקן נציגן יושבים כאן ,המעוניינות בהמשך טיפול המרכז כאבא דואג ותומך ,יצטרכו מרגע חקיקת החוק לנהל מערכת כלכלית אחרת .מנכ"ל מרכז הפועל ,יורם ארנשטיין ,טען בשם כלל המרכזים כי המרכז מוכן לוותר על 3.5% דמי טיפול ,למרות שכסף זה חוזר  אל הקבוצות בצורת תמיכות .ישנה בעיה קשה שאף אחד לא הכין את הקבוצות להתנהלות כלכלית וישנם בעלי קבוצות רבים שהגיעו לכאן מרצונן החופשי ,קבוצות אשר נמצאות בפריפריה ,לאו דוקא פיזית ,הסובלות ממחסור תקציבי וחוסר ידע בניהול.לגבי קבוצות כאלה ,וישנן רבות, קיימת סכנת סגירה לגבן משום שהמרכזים תומכים בהן מעבר לתמיכה  של הטוטו.
גם חברת הכנסת גילה גמליאל לא הבינה את להיטות השרה לחסום את הקצבה למרכזים ושאלה את השאלה המתבקשת מדוע לא לאפשר לקבוצות להמשיך ולבחור האם הן רוצות לקבל את הכסף ישירות מהטוטו או מהמרכזים.המציאות מוכיחה ש97% מהקבוצות בחרו שלא לקבל ישירות אלא להשתמש במרכז הפועל כפלטפורמה תומכת ועוזרת .