מאז שהפך למנג'ר בבת ים, פיני בלילי כמעט ולא מתאמן. בדקה ה-65 של המשחק מול מרמורק בעצה עם המאמן שלו, נמרוד קוסטיקה הוא החליט להתחמם. בדקה ה-74 נכנס, בדקה ה-86 ספג צהוב, בדקה ה-90 הורחק ואף הספיק להתגרות בקהל של מרמורק. והיה גם משחק שנגמר ב-0:0 חלש.

 "אם ההרחקה של בלילי הייתה בדקה ה-80, היינו מנצחים את המשחק", כך אמר יו"ר הפועל מרמורק חנן עדני בסיום המשחק עם בת ים. כמו שקבוצתו נראתה בחלק הקדמי, ספק אם זה היה קורה. בסה"כ יש לו קבוצה עם שחקנים נמרצים אבל אין תכלס. אפילו הקלאצ'יונר שלו, חנן פדידה נראה כמו צל של עצמו.

לא שמצבה של בת ים היה יותר טוב. כמו שראיתי את הקבוצה של נמרוד קוסטיקה בטרום העונה נגד כפר סבא כך היא נראתה שלשום. שחקניה מניעים כדור לא רע מההגנה להתקפה אבל עד לרחבת היריב. משם כלום. רוב המצבים היו מבעיטות מרחוק ויאמר לזכות הבת ימים, הם ניסו הרבה יותר מיריביהם.


שני השוערים רון למל המקומי וטום גלברט האורח בקושי זינקו ואם כבר עשו כן, הכדורים לא היה בכיוון של המסגרת למעט כדור אחד של אלירן אפריאט בדקה ה-36. הקשר של מרמורק התנהל מרחק 25 מטר מהשער ושיגר טיל שפגש את משקוף השער של למל.

האמת שציפיתי להרבה יותר מהמשחק ולא רק על המגרש. חשבתי שהשעה הנוחה (18:00) תביא איתה הרבה מאנשי הליגה וכמובן רבים מאוהדי מרמורק. אולי בגלל הקור החריג לתקופה זו של השנה רבים העדיפו להישאר בבית. בסופו של דבר הגיעו בקושי 100 אדומים שעשו קצת רעש, אבל לא כמו שהורגלנו שהם עושים באצטוני. ביציע המרכזי ישבו בקושי 50 (אולי קצת יותר).


למי ששכח עבורה של בת ים היה זה משחק הליגה הראשון (המשחק נגד נס ציונה נדחה ל-15/10). מרמורק כבר הספיקה לעבור טבילת את ביתית עם הפסד בדרבי בגביע ותיקו דרמטי מול כפר קאסם.

למשחק הצטרפתי בדקה ה-20 לערך. בדרך עדכנו אותי שהיה מגיע למרמורק פנדל כבר בדקה הראשונה לאחר שאלירן אפריאט ספק הוכשל ברחבה ע"י למל - ספק נפל, אך השופט טל קפלן הורה להמשיך.

מעבר לזה לא פספסתי יותר מידי. בדקה ה-28 עוד היה ניסיון בעיטה של כבדה אותו לקח גלברט בקלילות ובדקה ה-36 נרשם המשקוף של אפריאט. זהו פחות או יותר לגבי המחצית הראשונה. אפילו קפלן השתעמם כשלא לא הוסיף ולו שנייה אחת למחצית.


בהפסקה קלטתי ביציע אם דוד קרמו ופליקס חלפון, מאמני הפועל בת ים. הם הסתובבו כמו טווסים אחרי ניצחון הבכורה בליגה ב', 1:3 במעלה אדומים. מגיע להם.


לפני השריקה לפתיחתה של המחצית השנייה ראיתי את קוסטיקה ובלילי מסתודדים בספסל. החילוף הכפול בתחילת המחצית המחיש שוב את הבעיה של בת ים. מייקל גרינברג ומאור אוחיון יצאו ובמקומם נכנסו מיכה וקסלר הצעיר ומוחמד עבדאלקאדר.


בדקה ה-65 אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים של בת ים לעשות משהו בחלק הקדמי, הבנתי על מה הייתה השיחה בין בלילי לקוסטיקה. המנג'ר החל להתחמם. רבע שעה לסיום הוא נכנס.
האמת, באותם הרגעים הרגשתי שאם מישהו יכול להביא את השינוי בבת ים, זה רק הוא אבל בפועל קרה בדיוק ההיפך.

בלילי היה מסורבל מאד, התקשה מול ההגנה האגרסיבית של מרמורק (אור אלקבץ ופרדי ציון היו מצוינים) ובדקה ה-86 החלה מסכת האירועים שהביאו בסופו של דבר להרחקה של המנג'ר הבת ימי.

בדקה ה-86 הוא ניסה לפרוץ לתוך הרחבה אך איבד את הכדור לבן חיון ובתגובה נתן לו "קטנה" מאחור. אחרי שחיון נפל מתפתל על הדשא ניגש אליו בלילי בכעס כאילו הוא עושה הצגה. על פניו כרטיס אדום אולם קפלן היה רחמן במקרה הזה והסתפק בצהוב. המשחק התחמם ובין השחקנים נרשמו דחיפות הדדיות. גם הקהל של מרמורק החל לגדף את בלילי ובמקביל גם את הקוון, ישראל סימונוב.

מאותו הרגע בלילי נראה מאד עצבני וארבע דקות מאוחר יותר שילם את המחיר כשאיבד כדור לפרדי ציון, עשה עליו עבירה מאחור והוסיף חטא על פשע כשגם דרך על הבלם של מרמורק. הפעם לקפלן לא הייתה ברירה והוא הראה את האדום הישיר לבינלאומי לשעבר שירד לחדר ההלבשה מלווה שוב בקללות של אוהדי מרמורק.


בתוספת הזמן שנותרה ניסתה מרמורק לנצל את יתרונה המספרי אך לא הייתה חדה מספיק.

בסיום 0:0 מאכזב שבגדול לא מקפח אף קבוצה.

נמרוד קוסטיקה אמר בסיום: "משחק בין שתי קבוצות אגרסיביות שבאו לסגור ולהוציא נקודה. למרות זאת הגענו לכמה מצבים טובים. אנחנו כבר עם הפנים לכפר קאסם".



צפו בעבירה הגסה של בלילי על חיון