אחרי שתי עונות וחצי של נדודים בשכונת התקווה ומגרשים אחרים באזור המרכז חזר הכדורגל לעיר רמלה. אלי שמואלי היה במשחק בו נחנך רשמית האצטדיון המשופץ. הכדורגל לא היה משהו אך האווירה הוכיחה שברמלה רעבים לכדורגל.

במסגרת הנדודים שלי אחרי אוהדי הלאומית החלטתי להגיע למשחק שחנך את האצטדיון החדש בעיר מול הפועל ראשל"צ. עבורי היה זה גם סוג של סגירת מעגל. את בית"ר ת"א המקורית ראיתי בפעם האחרונה לפני 20 בדיוק באותו דרבי קטן מול מכבי. האחרונה כבר הוליכה 0:2 אולם בניצוחו של ניסים כהן האגדי, הבית"רים הפכו את התוצאה על פיה וניצחו 2:3.

אם השם בית"ר רמלה מזכיר לכם נשכחות, סימן שאתם די מבוגרים. בשנות ה-80 זו הייתה קבוצת הדגל של העיר. היא שיחקה אז בליגה הארצית שהייתה הליגה השנייה. פרשת שחיתות וחובות כבדים ריסקו אותה לחלוטין והיא נעלמה מהמפה.

מאז ועד לפני שלוש שנים בערך קבוצת הייצוג של העיר הייתה עירוני ששיחקה בשיאה בליגה א', ירדה וכמעט עלתה שוב אך נוצחה במשחק המבחן ע"י בני טייבה. ארז בנודיס היה המאמן באותה העונה...
עונה לאחר מכן החליטו פרנסי העיר "לקצר הליכים ובמקום לנסות ולטפס שוב מליגה ב' הפנו את המשאבים לעבר קבוצה קיימת בליגה הלאומית. בית"ר שמשון ת"א התאימה להם כמו כפפה. קבוצה שאיבדה את זהותה עם השנים ובמקביל חיפשה בית חדש. השם רמלה הוסף לשמה של הקבוצה והעירייה הזרימה כסף כשהמודל לחיקוי היה אליצור רמלה בכדורסל נשים.


עירוני רמלה נזנחה לאנחות ובמרץ 2011 נפחה סופית את נשמתה כשהפסיקה פעילות עוד לפני שהעונה הסתיימה.
אגב, עירוני רמלה שיחקה את משחק הכדורגל הרשמי האחרון בעיר. זה היה ב-4/3/11. אז פירקה אותה האורתודוכסים לוד (עוד קבוצה שנעלמה...), 0:8. 

במהלך שתי העונות הבאות, השתלטו אנשי רמלה על הקבוצה. בתחילה היו אלה אנשי שמשון שעזבו ובעונה שעברה גם אנשי בית"ר ת"א. מעשית מת"א נותר היום רק השם. כנראה שבעונה הבאה הוא יוסר סופית ובית"ר רמלה תחזור רשמית לחיים.

כמוני הגיעו למשחק הראשון בעיר אחרי שנתיים וחצי עוד כ-1,000 אוהדים. חשבתי שתהיה אווירה משחשמלת אך אולי בגלל המשחק המשעמם שהתפתח על המגרש התעסקו רובם בהעלאת זיכרונות מהימים היפים של הכדורגל בעיר. הם דיברו על הדרבי עם מכבי רמלה בליגה ב', הזכירו שמות שאפילו אני כבר שכחתי ומרוב סיפורים הם שכחו לעודד.


מידי פעם היו מעיפים מבט על כר הדשא שם התרוצצו 11 שחקנים שאת חלקם המכריע הם אפילו עוד לא מכירים.

אך כששאלתי אותם מה הציפיות, כמעט כולם היו אופטימיים וציינו מקומות 1-4. "האיחוד עשה טוב, היינו צמאים לכדורגל ברמלה", אמר אחד וביטא את התחושות של כולם.

האם תהיה לזה המשכיות ? ימים יגידו.