עם כל הכבוד לקטמון ולהפועל פ"ת אוהדי מכבי נתניה נתנו בשישי במושבה את אחת מתצוגות העידוד הטובות ביותר. אלי שמואלי יצא נפעם.

לא בכדי אומרים על מכבי נתניה שהיא שווה ליגת העל ולו רק בגלל האוהדים שלה ולכן החלטתי לבדוק הכצעקתה ולנסוע למשחק העונה במושבה.
את פני קידם יציע מפוצץ. יותר מ-4,000 אוהדים משני המחנות נתנו אווירה מחשמלת שרק התעצמה תודות לאקוסטיקה באצטדיון. העיקר שאומרים שבליגה הלאומית אין קהל...

יסלחו לי אוהדי הפועל פ"ת וגם אלה של קטמון שהם נפלאים בכל אמת מידה אבל הנתנייתים היו מעל והעבר בעיקר בגלל הכמות.


היציע הצהוב היה מוטרף במיוחד שקבוצתו הובילה. הם הרעישו, רקדו, נופפו בדגלים ותופפו בתופים גם ברגעים הלא טובים של נתניה.

שירים כמו "נה נה נה נתניה", "אנחנו מאמינים בני מאמינים" ועוד הזכירו לי את ימי האליפות של הקבוצה.
יחד עם המתקן הנפלא הגשתי לשעתיים שאני באירופה. אמנם בזעיר אנפין, אבל בימים בהם הכדורגל הישראלי בשפל, גם זה משהו.


אין לי בכלל ספק שהאווירה ביציעים השפיעה ישירות על מה שנעשה במגרש. השחקנים גם הם היו בטירוף ואנחנו רק במחזור הרביעי. אם זה המתאבן, מעניין מה יהיה הקינוח.

אחרי שער הניצחון של ערן לוי הרגשתי שהתפוצצו לי את האוזניים. לא יכולתי לשמוע את עצמי חושב. האדמה רעדה לי מתחת לרגליים.

אלה שישבו סביבי היו מאד קואופרטיביים וענו על כל השאלות שלי . רובם ככולם מרוצים מאד ממה שהם ראו מסביב הקבוצה. החל מהסגל, דרך המאמן, ההנהלה וכמובן הבעלים. טוב, מי לא היה מרוצה אחרי 4 ניצחונות רצופים ופער של 4 נקודות מהמקום השני ?

לסיכום, סגל של ליגת על יש. קהל יש ויש. נשאר רק לעלות ליגה.