הגעתי להרצליה רק כדי לראות את האוהד מספר אחד של מכבי המקומית. במקומו מצאתי כ-70 אוהדים מנומנמים בדיוק כמו המשחק. לפחות אלה שמהעבר השני השלימו את החסר.

אחרי שהספקתי להתרשם מהאוהדים של קטמון ושל הפועל פ"ת, רציתי לראות את האוהדים של הקבוצות הפחות מתוקשרות ולכן נסעתי להרצליה כדי לחזות במשחק בין מכבי המקומית להפועל פ"ת.
מכיוון שבקרב אוהדי פ"ת כבר יצא לי לשבת, שמתי פעמי לעבר היציע המקומי. חיפשתי את האוהד מספר אחד של הקבוצה, אפי הנמר. לצערי הוא לא היה שם.
אולי בגלל זה הצלחתי להוציא כתבה של בקושי 200 מילה. אם אפי היה, בטוח שהכמות הייתה כפולה ואפילו משולשת.

לומר לכם את האמת, התאכזבתי ובגדול. אף שהיו הביתיים, הביאו ההרצליינים לא יותר מ-70 אוהדים. קבוצתי, מכבי פרדס כץ הביאה בעונה שעברה בכמה משחקים יותר... יותר מזה, בטוחני שחלקם הגדול היו קרובי משפחה/חברים/מכרים של השחקנים או סתם כאלה שרצו לשלב משחק כדורגל עם בילוי בקניון שבעת הכוכבים הסמוך.

הם כמעט ולא עודדו ולרגעים חשבתי שהגעתי לקונצרט במקום למשחק כדורגל. אף אחד לא הסכים להגיד משהו, לא על הקבוצה, לא על המאמן רק לקראת סיום המחצית הסכים אחד להגיד שהמטרה היא רק להישאר בליגה..


מרוב שעמום עברתי בהפסקה ליציע של הפועל פ"ת שם נהניתי הרבה יותר. האוהדים היו פעילים, מעורבים במשחק ובכלל היה יפה היה לראות קבוצה מהליגה השנייה שמביאה למשחק חוץ ביום שישי כמה מאות אוהדים.
המשחק עצמו לא התעלה לרמה גבוהה בסיום יצאו כולם תמימי דעים שטעויות שיפוט מנעו שערים.
להתראות ביום שני...