הציטוט בכותרת נאמר על ידי המאמן המנצח, עובד לוי. לאחר המלחמה הפסיכולוגית, המאבק על הבית, הטוקבקים והטראש טוק לפני המשחק זה נגמר בניצחון כחול. לפחות עד הדרבי הבא, רחובות שייכת לשעריים.

 עוד כשהייתי ברמזור בקרבת האיצטדיון יכלתי לשמוע את אוהדי מרמורק מעודדים את קבוצתם יותר מחצי שעה לפני המשחק. אין יותר כיף מזה כדי להיכנס לאווירה של דרבי. השחקנים לא צריכים זריקות עידוד או שיחות מוטיבציה כשהם שומעים ורואים את הטירוף ביציעים הקטנים של "איצטוני".


המשטרה הייתה מוכנה לבלאגן ופרסה כוחות רבים סביב האיצטדיון, אבטחה שלא מביישת משחק בליגת האלופות בבלומפילד, אך חשוב לומר שמלבד שירי גנאי מצחיקים וקללות הדדיות בין היציעים, הייתה אווירה מחשמלת וספורטיבית בלי שום חשש למעשי אלימות בין מחנות האוהדים.




כמובן שהמרפסות סביב המגרש היו מלאות בצופים עקב המחסור בכרטיסים, היו כאלה שגם צילמו למזכרת.



המשחק החל רע מבחינת מרמורק , שחקני שעריים הגיעו נחושים ושיחקו חזק. כמה שחקני מרמורק בילו את רוב תחילת המשחק על הדשא. רבע שעה מתחילת המשחק, חנן פדידה נפצע בברכו וויקטור גניש נאלץ לעשות חילוף. בן חיון נכנס במקומו של פדידה. 




שתי דקות לאחר מכן, כדור חופשי מצד ימין למרמורק הגיע לראשו של אדיר ממן שעלה טוב אך שוער שעריים, יותם זיגדון הדף טוב.



כל המשחק יכלו להרגיש שחקני שתי הקבוצות את הדחיפה מצד האוהדים, מה שלא תרם לרמת הכדורגל אך הקצב והאווירה הייתה כל מה שאוהד כדורגל מחפש.

שלוש דקות לפני המחצית, הגבהת כדור מצד ימין של בן בריגה לרחבת מרמורק נחתה דווקא על ראשו של אדיר ממן שכבש לשערו הוא. 0:1 לאורחים משעריים.


במהלך המחצית נרגעו האוהדים עם קצת מוזיקה, ואיזה שיר יותר מתאים משירו של בוב מארלי "dont worry about a thing".

שחקני מרמורק יצאו מחדר ההלבשה הרבה יותר נחושים ולחצו את שעריים. בדקה ה-63, החילוף הכפוי של ויקטור גניש נשא פרי. בן חיון קיבל כדור ובעט מ-25 מטרים חזק לעמוד ופנימה. שיוויון 1:1 וטירוף ביציע אוהדי מרמורק.


חיון שהספיק להיכנס כמחליף, כבש ונפצע כעבור חמש דקות מהשער.

עשר דקות לסיום, ברק ורד קיבל כדור בצד ימין של הרחבה וניסה לבעוט. הכדור שלו לא הורחק כראוי על ידי הגנת מרמורק. ברנדווין חיכה על סף הרחבה ובנגיעה בעט מסובבת לחיבורים, לגלברט לא היה סיכוי. 


עד הסיום מרמורק לא סיכנה את השער ועובד לוי רץ לחגוג עם האוהדים שלו עם שריקת הסיום. חגיגה גדולה בכחול דווקא ב"איצטוני". אוהדי מרמורק נשארו עד לסיום ומחאו כפיים לשחקנים שלהם. "לא נורא זה רק גביע", אמרו אוהדי מרמורק אך עד הדרבי הבא שיהיה במסגרת הליגה, רחובות כחולה.


תמונות נוספות: