מכבי יפו ממשיכה להיראות לא טוב במשחקי אימון ולא רק בגלל ההפסד 3:0 למרמורק אלא בגלל שבמשך מחצית שלמה בעטו שחקניה בקושי פעם אחת לשער. אלקבץ, פדידה וארדני כבשו למרמורק שעם חיזוק קל מאד יכולה להיות סוס שחור

את סיפור המשחק של מכבי יפו במרמורק אפשר להתחיל למעשה מהסוף. הפנים הרציניות (והמודאגות) של המאמן ליאור זדה ושל המנהל אשר עזרן אמרו למעשה הכל. גם התגודדות של חברי ההנהלה (אילן אלפסי, אבי יקר ועוד) אמרה למעשה הכל.

אחרי המשחק שאל אותי מישהו באוהדי יפו אם הם נראים מספיק רע לטעמי. אז נכון שזה רק משחק אימון, נכון שיש עוד חודש לפתיחת הליגה ויש עוד נסיבות מקלות כמו מצבת הפצועים שכללה את עומר פרץ, מאיר דרעי, עלי מחג'נה ויניב סבג אך מישהו שמבין קצת יותר ממני בכדורגל אמר לי שביטחון נבנה באימונים ושחקן שמאבד אותו שם לא יגיע מוכן לליגה.

שחקני יפו, בעיקר בחלק הקדמי נראו אתמול חסרי ביטחון. למעשה השוער של מרמורק, טום גלברט כלל לא הוטרד. הבעיטה הראשונה של יפו לשער (לא למסגרת) הייתה בדקה ה-37 מצדו של אלון רבינוביץ' שהיה אחד מנקודות האור של הקבוצה (סיכם היום סופית בקבוצה). אסף לוי, משה ביטון, חגי יצחק ואחריהם יוסי פליקר (זה פליקר של בת ים בעונה שעברה ?) ואוריאן יעקב היו מאד אנמיים והקלו את העבודה על הגנת מרמורק.


חבורת הילדים של גניש מחוזקת בחנן פדידה נראתה לא רע ואם נוסיף עליה את חבורת המחליפים הנמרצת לא פחות (עדן לוי, אדיר שהרבני ואבאי ארדני) אפשר להמר על הפועל מרמורק כאחד מהסוסים השחורים של הליגה.

עם כניסתי למגרש ראיתי את חנן עדני משוחח בלהט עם אנשי יפו. לא היה צריך לנחש הרבה שהוא מספר את עלילות בויטר. איכשהו השיחה התגלגלה לחוזי השחקנים ולשיטת חישוב הפרמיות המיוחדת של עדני. "אני חייב לראות חוזה כזה במו עיני", אמר אילן אלפסי והובל לאחר כבוד למשרד היו"ר.


מאיר דרעי הפצוע ועומר פרץ הפגינו סולידריות עם חבריהם כשהגיעו למשחק וצפו בו מן היציע.


אוהדי יפו לא אכזבו וכ-50 מהם הגיעו לצפות במשחק. בעל הקיוסק המקומי זיהה את הפוטנציאל של המשחק ופתח לכבודם את הקיוסק.


המחצית הראשונה הייתה די חלשה. רוב המשחק התרכז במרכז המגרש כשכל קבוצה מנסה לצאת למתפרצות בעיקר דרך האגפים. יפו הייתה טובה יותר, הניעה את הכדור אך כפי שציינתי ללא תכלס. חצי הזדמנות של פדידה שלא הצליח להגיע לכדור של דרור ויצמן וכמה כדורים חופשיים לא מדויקים שהתעופפו ליד הקורות של אסף רז היו פחות או יותר הניסיונות של מרמורק לכבוש.

בדקה ה-23 היה אולי האירוע המעניין ביותר במשחק. תקול ביו אלירן שחר ואסף לוי הולידה קטטה מיותרת בין השניים. אסף לוי התקשה להירגע והמשחק הופסק. את העצירה ניצלו להפסקת מים. אחריה חזרו כולם מפויסים יותר.




יאיר כהן ניסה לנווט את המשחק של יפו אך התקשה לעשות זאת לבדו כשסולי צמח תופקד כבלם לצדו של אבי צבאג. אין ספק שליפו חסר מאד שחקן במרכז המגרש, אחד בסגנון של שחר סימנטוב מעפולה.


בדקה ה-37 כאמור נרשמה הבעיטה הראשונה לשער מצידה של יפו – של אלון רבינוביץ' אך הכדור הלך החוצה.
לאחר ההפסקה ביצעו שני המאמנים שינויים. בשורות יפו נכנס יוסי פליקר שהתקשה מאד להיכנס למשחק ונראה מאד עצבני.


מרמורק שיחקה בסבלנות ובדקה ה-65 בערך הצליחה לכבוש. כדור חופשי של פדידה נהדף ע"י השוער למרכז הרחבה שם ניצב אור אלקבץ לבדו מול כל הגנת יפו, עט על הריבאונד (איפה ההגנה ?) וכבש באין מפריע.

שתי דקות מאוחר יותר הגיע השני כשפדידה כבש מקרוב. פליקר מחה בזעם ובינו לבין השופט התפתח דין ודברים כשלאחריו סירב האחרון להמשיך ולשפוט.
מכיוון שאף אחד לא רצה לקחת את המשרוקית, ניסו לשכנע אותו לגמור את המשחק בשקט. אחרי כמה דקות הוא התרצה והמשחק המשיך.


בדקה ה-80 סגרה מרמורק את המשחק כשארדני בעט מקצה הרחבה כדור שפגע במשקוף, ירד לרצפה, פגע בגבו של השוער והתגלגל פנימה.


החשיכה והמחליפים הפכו את המשחק בדקות האחרונות לשכונתי משהו. את עיני צד המגן השמאלי של מרמורק, עדן לוי (שיחק בעונה שעברה בנחלת יהודה) שהיה מצוין באותן דקות.

שורה תחתונה: לזדה יש עוד הרבה עבודה כדי להביא את הקבוצה שלו מוכנה לגביע ולליגה בעוד קצת פחות מחודש. עדני וגניש יכולים להיות רגועים אם השאיפות שלהם הן למקומות 6-9. אם ליותר, זה עדיין לא מספיק.