למרות שגדל באחת ממחלקות הנוער הטובות ביותר במדינה, לא הצליח השוער אופיר בקר לפרוץ קדימה – נהפוך הוא. אחרי עונה נפלאה בעראבה הוא חוזר לליגה יחד עם בני נוג'ידאת. בינתיים הוא משמש כשוער האימונים של אלון מזרחי ומנסה גם קריירה כזמר

חוסר מזל ? קבלת החלטות שגויה ? שירות צבאי ? אלה בד"כ הסיבות לכך ששחקנים צעירים לא מצליחים להגיע לאחת משתי הליגות המקצועניות.
אם משחזרים את ההיסטוריה של אופיר בקר מגלים שפחות או יותר כל הסיבות תוספות לגביו וזאת למרות שגדל באחת ממחלקות הנוער הטובות בישראל, זו של מכבי חיפה. עד כדי כך טובה כשאיתי שכטר היה עולה בה מהספסל.
"את מכבי עזבתי בגלל בית הספר", מספר בקר, "הייתי צריך לברוח מהלימודים כדי להגיע לאימונים והייתי כבר בתקופת הבגרויות. צדוק מלכה רצה שאעבור לפנימיית כפר גלים אבל זה לא הסתדר".

את הירוקים נטש לטובת האדומים של חיפה אבל כמו שקורה לכל שחקן בגילו, הצבא קטע את הכל. "השתלבתי קצת בבוגרים אבל שלחו אותי לקרבי ואפילו אבי קאופמן שהיה אז המנכ"ל לא הצליח לעזור".
וכך הושבתה הקריירה של השוער המבטיח לשנתיים תמימות, עד שקיבל הקלות ועבר לבסיס עורפי. במשך חצי עונה שמש כשוער שני בהפועל עפולה (אז בליגה א') ולאחר מכן עבר למכבי כפר קנא (אז בליגה הארצית). תוך שלושה חודשים הפך לשוער ראשון לשלוש השנים הבאות. כשהארצית פורקה, כפר קנא נכשלה במבחנים מול רמת השרון (אז בלאומית). באותה עונה שיחקו בה סיראז' נאסר ונאיל חוטבה ("תראה איפה הם היום.."). בקר היה בין הבולטים במפגש הכפול אך כאמור, זה לא עזר לקבוצתו והיא נשרה לליגה א'.

בקר החליט לשנות אווירה: "עזבתי למרכז כדי לפתוח דף חדש ולהיות "קרוב לצלחת" כמו שאומרים". הוא הגיע לצפרירים חולון (שעלתה לליגה א'): "רק הגעתי למרכז, בלי דירה ובלי עבודה וההצעה הכספית הייתה מצחיקה ולא ריאלית. פחדתי שאתחיל לרוץ כל היום סביב הכסף כדי לגמור את החודש. עזבתי והגעתי לכפר יונה שבתקופה הקצרה שלי שם הפכה עבורי בית חם".
שם פגש בקר את משה גלאם. "היה כבוד לבוא ולהיות השחקן שלו ולכן הגעתי לשם כשוער שני. זה תסכל אבל זרמתי עם זה כדי להתחבר אליו. זה השתלם ולמרות שלא הצליח לשלב אותי בקבוצה כשוער ראשון, הוא לקח אחריות, התקשר למאמנים בחלון ההעברות ושלח אותי להכח עמידר רמת גן להיות המחליף של גיא חיימוב לפני שזה עזב לקריית שמונה. אבל אז מכבי חיפה נכנסה לתמונה ושלחה לשם את תום אלמדון".
משם התגלגל בקר לעמישב פתח תקווה אך גם שם "הקדים" אותו טום גלברט וכך הגיע לשרון נתניה שהייתה אז במקום האחרון בליגה ב' דרום א'. "הגענו 6-7 שחקני חיזוק כולל משה גלאם שחזר לשחק בשביל לעזור, התחברנו לקבוצה חזקה ובסוף העונה מצאנו את עצמנו נלחמים בחצי גמר הפלייאוף העליון ומפסידים בדקה ה-118 אחד אפס קטן לאזור".

השיא מבחינתו של בקר הייתה ההצעה לשחק בליגה השנייה בבלגיה שהגיעה אחרי שאחד הסוכנים בארץ ראה אותו בליגת החופים. "זה לא יצא לפועל רק בגלל שאין לי דרכון אירופאי ולא יכולתי להגיע לשם על תקן שחקן זר".
בדרך עבר לעוד תחנה בטייבה שהייתה עם שאיפות אך כזכור, בסופו של דבר הכל התפוצץ שם ומשם לבני עראבה בעונה שעברה.

איך אתה מסכם את העונה שם ?
"הגעתי לבית הכי חם שיכולתי לאחל לעצמי. מי שעקב יודע שעשינו עונה מדהימה והצלחנו להתברג בפלייאוף העליון ולעבור מכשול הכי קשה ששחקן כדורגל יכול לעבור: חצי גמר פלייאוף נגד מג'ד אלכרום שהשקיעה קרוב למליון שקל כדי לעלוץ. עצרתי אותם במו ידיי (תרתי משמע). בעיתונים ובמקומונים של המגזר נבחרתי למצטיין של המשחק עד שאפילו אחמד סבע, דיבר עליי באימון למחרת בנתניה".

מה עכשיו ?
"היו מגעים עם עמישב אך ההצעה שלהם הייתה מצחיקה. הצטרפתי בינתיים לבני נוג'ידאת, העולה החדשה למשך חודש ניסיון ונראה לאן הדברים יובילו".

זה שאתה נודד בין קבוצות קטנות, חוסר מזל ?
"זו המילה הכי נכונה והכי מדויקת. מצד שני שוערים סוחבים קריירה ארוכה יותר משחקן שדה אז אני עדיין בתקווה להצליח ולהתקדם. משנה לשנה אני צובר ניסיון".

השיתוף פעולה עם אלון מזרחי לא קידם אותך ?
"נכון שאם הוא מעדיף אותי על שוערים אחרים זה אומר משהו. הוא אמנם התקשר לכמה מאמנים בליגת העל והלאומית כי לפי דעתו ע"פ היכולת שלי באימונים איתו וניסה לשלב אותי שם אבל הבעיה היא שיש שם שוערי בית. בגדול צריך להיות עילוי או עם הקשרים הנכונים כדי להגיע לאחת משתי הליגות המקצועניות".


איזה מאמן קידם אותך הכי הרבה ?
"איתי זילפה, מאמן השוערים שלי. יש לו המון ניסיון והוא מכיר היטב את הדרך ששוערים כמוני עוברים בתור אחד שהיה שם. הוא קידם אותי המון בשנים האחרונות".

חלום ?
"שייפתחו לי את הדלתות גם בליגות הבכירות כי לדעתי ולדעת אחרים אני כן מתאים ויכול להצליח. יש לי את הרצון והאופי לזה. צריך רק את ההזדמנות".

השירה ?
"תחביב ותו לא. הכדורגל יותר חשוב לי".