קביליו יפו התארחה אמש מול הקבוצה האנונימית של עירוני בת ים והצליחה לנצח 2:3 לאחר שכבר הובילה 0:3 בשלב מאוחר של המשחק. נקודות התורפה של יפו בלטו, כשבבת ים עדיין לא מכירים את שמות השחקנים, אבל רוח לחימה יש גם יש. במהלך המשחק נרשמה קטטה שנרגעה מהר

מכבי קביליו יפו ומכבי עירוני בת ים נפגשו אמש באצטדיונה הביתי של האחרונה למשחק אימון בו המאמנים קיוו לבדוק את המערכים שבהם הם מתכוונים לשחק במהלך העונה. לליאור זדה כבר פחות או יותר ברור עם איזה סגל הוא ממשיך, אך השיטה, אם לשפוט לפי משחק האימון, עדיין לא ברורה. זדה פתח בתחילה עם שלושה בלמים, כשיפו מתקיפה סבג עוזר לקישור והמגנים משחקים אחרי קו החצי של היריב, וכשיפו מתגוננת סבג תופס את עמדת הבלם הקדמי והררי נצמד לחולייה האחורית. בת ים הייתה קצת יותר מבולגנת בהתקפה, אך זה מה שגרם לה להיות יותר מסוכנת מיפו במחצית הראשונה כאשר מלבד מבצע אישי אחד של יוסי פליקר (אותו למל הדף) ובעיטה של הררי (גם למל) יפו לא נראתה על המגרש.

יש לציין את אלון רבינוביץ, שנראה כמו הבאנקר של יפו במגרש. רבינוביץ אנרגטי, מחלץ כדורים, מוסר נהדר וחושב צעד אחד קדימה. בהחלט החתמה משמעותית ליפו, בדרך להיות בעל הבית במגרש.

במחצית השנייה זדה ערך מספר שינויים כאשר תמיר פור עלה לשחק (לא פתח בעקבות שתי הטעויות המחרידות במשחק הקודם) וגם בת ים המשיכה בניסוי הכלים שלה כאשר ערכה שלושה שינויים. יפו עברה ל-4:4:2 קלאסי ופתאום יפו הפכה לקבוצה שכולם מצפים ממנה להיות, כמעט. שתי דקות מפתיחת המחצית יוסי פליקר עלה על לוח התוצאות כאשר בעיטת עונישין מפוקפקת נוצלה על ידו עד תום. למל לצד אחד, הכדור לצד שני, 0:1 ליפו.



בהמשך השתלבו גם כהן צדק ואסף לוי, שהיה מעורב בקטטה עם אחד משחקני בת ים, אשר גרמה למשחק להיפסק לכמה דקות ולמהומה גדולה שגרמה גם לקוסטיקה ולאנשי יפו להיכנס למגרש ולהפריד. אין מקום לדברים האלה בכדורגל, בטח לא במשחק אימון (שיש לציין שהיה נוקשה מלכתחילה) קוסטיקה ביצע חילוף והמשחק המשיך.



נידאל, חלוצה של בת יפ שהגיע מהנוער של הפועל ר"ג (כבש בעונה החולפת מעל 20 שערים) היה חלוד ולא הצליח להביא את יכולת כיבוש השערים שלו לידי ביטוי והוחלף גם הוא.

בעיטה חופשית נשרקה לזכות בת ים אלכסונית משערה של יפו, חן כליפה המאסיבי נכנס לשחק ובעט את הבעיטה החופשית החוצה. ככה זה כשנותנים לשחקן קר לבעוט ישר, הסיכוי שזה יצא טוב הוא אפסי.



בהמשך יפו השתלטה על המשחק: אסף לוי קיבל כדור ארוך מכהן צדק וכבש את השני. לא חלפו כמה דקות ומשה ביטון המחליף עבר את השוער וכבש את השלישי.

שתי הקבוצות ערכו חילופי שוערים ויפו ספגה את שני השערים הבאים מקרנות, פעם אחת מרגלו ופעם אחת מראשו של רונן פרץ הנהדר.



בסיום כאמור, 2:3 לקביליו יפו, שיכולה לשמוח על כך שהקבוצה לאט לאט מתחילה להיכנס לכושר ולפחות לא הפסידה לחבורה האנונימית של קוסטיקה. משה טליאס, שעבר למחלקת הנוער, אמר במהלך המשחק: "אתה רואה פה הבדל של מיליון שקל בתקציב? אני לא רואה" וכמה שהוא צודק.

שחקני בת ים נלחמו כמו אריות, כאילו המשחק הזה תלוי בקריירה שלהם. שחקני יפו באו שאננים, אך התעוררו במחצית השנייה והבינו שמשחקי האימון אמנם נועדו לניסוי כלים, אך גם הפן המנטלי חשוב מאוד והפסד נוסף היה יכול לערער את מעמדם של מספר שחקנים.



תמיר פור שלא פתח והתאכזב, היה מצויין במחצית השנייה ונלחם על כל כדור. סדרת החינוך של זדה הצליחה והשחקן מתחיל להבין ששום דבר לא יבוא בקלות.

מהמשחק אמש אי אפשר לקבוע הרבה לגבי שתי הקבוצות, בבת ים יהיו עוד הרבה שינויים, ביפו אני צופה גם כן מספר שינויים לא קטן, כשגם איני מאמין שבליגה, הקבוצה הזו תשחק עם שלושה בלמים. מה שאומר, שאחד מהשלושה: יניב סבג (כמה כדורגל), עלי מחאג'נה (שקט ובטוח) וגיל קין (יותר מדי שקט) יצטרך לשבת על הספסל. בהחלט כאב ראש גדול לליאור זדה.



בבת ים העסק קצת יותר מסובך כאשר אמש היו על הספסל יותר מהרכב שלם ונראה היה שקוסטיקה קצת מאבד את זה במחצית השנייה, זאת לאחר שבמחצית הראשונה בת ים הראתה עליונות על קביליו. אל זיו כבדה, רון למל, מולכו, סנדורי וגמליאל, יצטרכו לחבור מספר שחקנים צעירים שאם קוסטיקה יצליח לחברם ליחידה אחת, בת ים בהחלט יכולה להיות קבוצה משמעותית השנה.