לפני שנה בדיוק ראיתי את משחק האימון של קטמון נגד הרצליה. אז קטמון הייתה לקראת עונה בליגה א' והרצליה הייתה הפועל. היום (שישי) זו הייתה קטמון בשינויים קלים רק שהרצליה הייתה מכבי. זה נגמר ב-3:5 מקומי במשחק שהבליט את ההגנות שלא היו

עוד שבועיים בדיוק תצא הליגה הלאומית לדרך אך אם לשפוט את מה שנראה על מגרש האימונים בהרצליה, קשה להאמין ששתי הקבוצות ששיחקו שם, מכבי המקומית והפועל קטמון אכן מוכנות.
נכון שזה רק משחק אימון ונכון שקטמון חסרה את הלב שלה – שי אהרון (נפצע נגד עפולה) ואת מסאי דגו שסבל ממש לפני המשחק מכאבי בטן (אשר גולה אף נשלח לבית המרקחת הקרוב כדי להביא לו כדורים..) כך שעבד מורג'ן, כמה טוב שהיה התקשה לנווט לבדו את המשחק אך השערים שהיא ספגה היו קלים מידי במיוחד השלישי שהיה כולו של השוער, עמית שמש.



גם להרצליה יש בעיה במרכז ההגנה אם כי דווקא שני הבלמים שלה, ברק לביא ורגב וולק היו אלה שכבשו את שלושת השערים הראשונים.

למשחק הצטרפתי בדקה ה-25 לערך במצב של 1:1. כ-40 אוהדים (אולי קצת יותר), רובם מן הסתם של קטמון ששילבו ככל הנראה בילוי בקניון שבעת הכוכבים הסמוך עם משחק של קבוצתם האהובה.



"מי אתה ?", שאל אותי יו"ר הרצליה, אריאל שיימן ואחרי שהצגתי את עצמי הוא כעס מדוע לא תיאמו אתו מראש את ההגעה שלי. למזלי נחלץ לעזרתי מישהו שישב לידו ונכנסתי. אחרי כמה דקות הגיע גם אורי שרצקי. למראה האירוניה הוא זכה לאותה השאלה...



השניים אף קיימו שיחה קצרה שנסובה מן הסתם על תקציבים. לאחר ששרצקי עזב לכיוון הספסל של קבוצתו, ניסו אנשי הרצליה להעריך מה תקציב הקבוצה. "מה שכן, יש להם אוהדים", סיכם שיימן. בהמשך "ירד" שרצקי ליציע..



מהמידע שהעביר לי ידידי לירן דורף שנכח במשחק בדקות הראשונות למדתי שהרצליה עלתה ליתרון מוקדם בדקה ה-6 לאחר שהילאל מוסא הגביה כדור קרן והבלם, ברק לביא נגח פנימה.

קטמון השוותה בדקה ה-14 לאחר שרז שטיין החליף דאבל פס עם עוז צבאג והכניע מקרוב את שוער הרצליה, איתי ארקין. זה היה רק קדימון למבול השערים שחיכה לנו בשלהי המחצית הראשונה.

עד אז התנהל המשחק בקצב מהיר מאד כשהכדור עובר מצד אל צד כשקטמון חדה יותר בעיקר בגלל המהירות של עידן שמש (טוב למרות שלא כבש) והכוח הפיזי של צבאג.



בדקה ה-33 החלה החגיגה. מורג'ן הגביה כדור חופשי, פנסו נגח למרכז הרחבה שם ניצב דור הלוי שהכניע מקרוב את ארקין, 1:2.



בדקה ה-40 השוותה שוב הרצליה. מוסא הגביה כדור חופשי לרחבה והבלם השני של הרצליה, רגב וולק הכניע בנגיחה את עמית שמש.


לא חלפה דקה וקטמון חזרה ליתרון כשעוז צבאג חתך את ההגנה ובעט מקרוב פנימה, 2:3. לא עברו עוד שתי דקות ומוסא הוכשל ע"י אסף עזו מעט אחרי קו מחצית המגרש, עבירה שעוררה את זעם ההרצליינים בספסל. וולק הבחין ששמש עומד מחוץ לשערו, לא התמהמה ובעט מדויק מעל שמש, 3:3.



בהפסקה לא חסך מאמן הרצליה, תומר קשטן ביקורת משחקניו. גערותיו הגיעו בטח עד הקניון.

זה עזר כי הרצליה פתחה את המחצית השנייה היטב ולולא חוסר דיוק ופרגון של חלוציה הרביעי היה מגיע מוקדם יותר. בדקה ה-55 הוא לבסוף בא. תום מונד שלח את ליאור בן ארוס (מיודענו מבת ים בעונה שעברה) וזה באחד על אחד הכניע את שמש.



כיאה למשחק אימון החלה חמש דקות מאוחר יותר סדרת החילופים הסיטוניים בקבוצות.

בהמשך היה זה אבי חי שרשם החמצה מזעזעת כשקיבל את הכדור באחד על אחד מול עזו אך במקום לפרגן לחבריו הוא העדיף לבעוט לא מדויק החוצה. קשטן יצא מכליו לאחר אותה ההחמצה אך נרגע לאחר החמישי שהגיע בדקה ה-73 כשחי כיפר על ההחמצה, ניצל יציאה לא טובה לנבדל של הגנת קטמון והכניע מקרוב את השוער השני של קטמון, עדי בויטר.




שבע דקות לסיום יכלה הייתה קטמון לצמק. ג'וני צ'ברטוק פרץ באגף, שלח כדור רוחב ועומרי רון שבעט לגופו של השוער היוצא את הריבאונד שניתז אליו חזרה בעט הקשר החוצה.

עד לסיום עוד נרשמו פה ושם חצאי הזדמנויות שלא שינו שום דבר. בשורה התחתונה התרשמתי ששני המאמנים הלכו הביתה עם הרבה שיעורי בית כמעט זהים. השערים שספגו שתי הקבוצות היו קלים מידי, במיוחד לשלב כזה של ההכנות. בטוחני כי הנושא עלה בשיחה בין שיימן לקשטן בדרך לחדרי ההלבשה.



בקטמון לקחו את הדברים קצת יותר בפרופורציה. יפה היה לראות את האוהדים עם עגלות הילדים האדומות לוחצים ידיים ומשוחחים עם גולה וטסלפפה.