אחרי 20 שנה של קריירה מפוארת כשוער בליגת העל ובלאומית ולאחר שעזר להפועל דליית אל כרמל לשרוד בשנה החולפת, החליט השנה ענן פרו לתת את כולו לטובתה של קבוצת האם שלו, הפועל עוספיא.

בעונה שעברה היה ענאן פרו אחד האנשים היותר עסוקים באזור הכרמל. למי שלא יודע, במקביל לזה שעמד בים הקורות של הפועל ד.א. כרמל מליגה א' הוא גם שימש כחבר הנהלה פעיל בהפוען עוספיא, מליגה ב', קבוצת האם שלו.
"לפני שנה וחצי פנה אליי חבר הנהלת הקבוצה, ראמי רכאב וביקש שאסייע לו בניהול", משחזר פרו, "הקבוצה הייתה שקועה אז בחוב של 300 אלף שקל. מיד נרתמתי לעניין והתחלתי לגייס תורמים. לשמחתי הצלחתי בתקופה קצרה לגייס קרוב ל-100 אלף שקל מתורמים מהכרמל ומחוצה לו (בקרוב יתקיים ערב הוקרה לכל התורמים – ע.נ) ולסגור חלק גדול מהחובות. כאן גם מגיעה מילה טובה לשחקנים שהבינו את המצב וויתרו על חלק גדול מהשכר שהגיע להם משנים קודמות. בשנה שעברה תקציב הקבוצה עמד על 65 אלף שקל בלבד (!!). עם זה הצלחנו לשרוד עוד עונה בליגה ב' ויש לציין, על טהרת שחקני הבית מהכרמל (דלייה ועוספיא) וללא שחקני רכש".

בוא נתעכב רגע עליך. איך המעבר מהליגות הגבוהות לליגות הנמוכות ?
"גדלתי בליגות הנמוכות. כבר בגיל 10 התחלתי לשחק בעוספיא כשחקן כשבגיל 13 עברתי אל בין הקורות .בגיל 15 עברתי להפועל חיפה והצטרפתי למה שנקרא אז "ילדי רובי". בגיל 17 עליתי לבוגרים. שיחקתי גם נבחרת הנוער באותה עונת האליפות ב-1998. ב-2002 ירדנו ללאומית ואחרי חצי עונה הושאלתי להפועל פ"ת שהייתה בליגת העל. לאחר שנה חזרתי לחיפה ובאותה עונה הגענו לגמר גביע המדינה והפסדנו לסכנין, אליה הצטרפתי ב-2006. ב-2007סובבתי ברך והושבתתי לשנה וחצי. אז נאלצתי לרדת לליגות הנמוכות ולכן הצטרפתי לאלאהלי אום אלפחם אז בליגה א'. במקביל התחלתי ללמוד משפטים מאחר שהגעתי למסקנה וחוויתי זאת על בשרי, שקבוצות רבות לא מכבדות חוזים וקשה להתפרנס מכדורגל בלבד".
איך הצלחת לשלשב בין משחק פעיל בליגה א' וניהול בליגה ב' ?
"לא קל וזה מבלי להזכיר שאני חבר בשלוש עמותות, עובד כעורך דין ואפילו שימשתי זמנית כמאמן בתפר בין המאמנים בהפועל. הלהט לשחק קיים אצלי עדיין ולכן נשארתי בהפועל דלייה. אישית, אני מאמין שאני יכול לשחק בליגה בכירה יותר אך האתגר לתרום לכפר שלי, עוספיא השאיר אותי שם. ת הלהט ועדיין אני מאמין שאני יכול בליגה יותר בכירה אבל היה לי אתגר להצליח בהפועל עספיא ולתרום לכפר כמובן. אני תמיד אומר שמי רוצה ומאמין ביכולות שלו, יכול להצליח".

מה יהיה איתך בעונה הבאה ?
"עקב אילוצי עבודה החלטתי שאני מתמקד בהפועל עוספיא ועל כן אאמן ואשחק בהתנדבות כשהמטרה היא להוות דוגמא לצעירים. מופיד אבו רוקן יעזור לי על הקווים ואנחנו רוצים לבנות קבוצה שתשחק כדורגל חיובי ושתחוזק בשניים או שלושה שחקנים, לא יותר. בכך יהיה אפשר להפנות משאבים למחלקת הנוער שהיא הבסיס להצלחה שלנו בעתיד. חשוב לציין שיש לנו היום שש קבוצות ליגה ועוד 5 קבוצות בית ספר החל מגיל 6 ועד 11 שזה בפני עצמו גאווה גדולה לישוב קטן כשלנו".

כאחד שעבר הרבה בכדורגל מה יש לך לומר על הספורט בכרמל ועל הכדורגל בפרט ?
"לצערי הוא מונע משיקולים זרים ולכן חייבים לדעתי לפחות, לבצע ר-ארגון כללי שיתבטא קודם כל בשילוב ידיים של כל מקבלי ההחלטות וראשי המועצות, והכנת תוכניות מקצועיות, הזרמת כספים לקבוצות וטיפוח הנוער".


איחוד ?
"ברור כי אני בעד איחוד כולל של כל הקבוצות בכרמל לקבוצת בוגרים אחת אך מצד שני חייבים להשאיר את כל הקבוצות במחלקות הנוער שוב, על מנת להבטיח עתיד יותר מוצלח. כישרונות ולא חסר לנו".

אתה רואה "יורש" טוב שיכול להצליח כמוך ולהגיע לליגות הבכירות בישראל ?
"יש היום הרבה שוערים טובים בכרמל כמו שוקי ביראני ממכבי דלייה או שריף כיוף בן ה-13 מעוספיא אבל הצלחתם תלויה בהכוונה שהם יקבלו. לצערי, הרבה סוכנים באים אליהם ומבטיחים הבטחות סרק והופכים אותם לשוערים גדולים כשהם רק בראשית דרכם. כתוצאה מכך, הם עשויים להתבזבז לאחר שיגלו את המציאות".

מסר ?
"אני מתפלא על הצעירים של היום היושבים שעות מול המחשב ומתעצלים לעסוק בספורט. כשהייתי בן 14 הייתי מגיע כמעט מידי יום לקיבוץ בית אורן באופניים, מרחק 25 דקות רכיבה כדי לשחות שם בבריכה. כך הצלחתי לשמור על כושר ולהתמיד באימונים ולהצליח במשחקים כמובן".