רגע לאחר הסיכום בצור שלום ולפני חצי גמר החופים תפסתי לראיון את אחד השמות הכי לוהטים בצפון בתקופה האחרונה: השוער אלי ברקוביץ'. וכן, הוא מאמין שאפשר לעשות את הבלתי יאומן: "אחרת מה הטעם לבוא ?"

איזו קבוצה לא רצתה אותו בתקופה האחרונה ? גבעת אולגה, בית שאן ואפילו בני נוג'ידאת העולה החדשה לליגה ב' אך אלי ברקוביץ' בחר בסופו של דבר להישאר בבית – בצור שלום או כפי שהוא מכנה אותה: צו"ש.

ואם לא די בכך, השוער יעמוד היום (שישי) תחת אור הזרקורים יחד עם קבוצת החופים, מכבי "עידו קרן" חיפה שתתמודד בחצי הגמר נגד האלופה, בני "פלפלה" כפר קאסם. ולברקוביץ' יש הרבה מניות בהישג.

הרגשת שהיכולת הטובה שלך בחופים, הביאה אותך אל התודעה של כולם ?
"היכולת שלי באה בשילוב של כל הקבוצה. וכן כדי להיות יחסית בתודעה אתה חייב להיות יחסית טוב".

נשארת בסוף בבית
"צור שלום זו משפחה ומשפחה כפי שאתה יודע לא מחליפים. טוב לי שם, אני אוהב את האנשים והם מחזירים לי אהבה ואמון. זה שווה הרבה בכדורגל".

חופים, האמנתם שתגיעו כל כך רחוק ?
"האמנתי שיש את הפוטנציאל להגיע למרות שאף אחד לא האמין. אחרי שניצחנו את חדרה כבר הייתי בטוח שעוברים את פ״ת ומגיעים לפיינל פור".

מה שונה בלהיות שוער בחופים מאשר בדשא?
"שמיים וארץ. המרחק של כל בעיטה קצר ולכן התגובה חייבת להיות מהירה מאוד. בחול הרבה יותר קשה ליציאה לניתור מאשר בדשא וכמובן החול יכול לתעתע בך כל הזמן".

בלי שמות מפוצצים, מה סוד ההצלחה שלכם ?
"חברות, בלי אגו, חיבור של 4 שנים, אמונה ועידו קרן".



יותר ממאמן ?
"עידו חבר לפני הכל. יאמר לזכותו שהשחקנים שהלכו איתו מהתחלה הוא נתן להם את הבמה לאורך כל הדרך והאמין בהם. זה חזר אליו במובן החיובי כמובן".

תעלו לגמר ?
האמת ? קיבלנו יריבה קשה מאוד, אבל אנחנו מאמינים ומסוגלים אחרת מה הטעם לבוא למשחק ?"

מתגעגע לדשא ?
"של צוש ? (צוחק). סתם, מתגעגע. זו האהבה האמיתית".