שחקן הפועל קטמון שנפצע לפני שנה וחצי במשחק מול השקמה, לא הצליח להתגבר על הפציעה ופרש סופית ממשחק פעיל. המטרה הבאה: קריירת אימון. קראו את מכתב התודה המרגש שפורסם באתר הרשמי של הקבוצה

אפשר להגיד שהיום תם פרק בקריירת הכדורגל של ליאור חוג'ה. המגן, שנפצע לפני שנה וחצי במשחק נגד השקמה הודיע על כך רשמית במכתב מרגש באתר הרשמי של הפועל קטמון.

הפציעה כשלעצמה הייתה מאד חמורה, כפי שתיאר אותה כתבנו לירן דורף בסיקור המשחק. עדים סיפרו כי הברך הסתובבה ולולא תגובה מהירה של רופא הקבוצה דאז, חמוטל פתיה ספק עם חוג'ה היה חוזר ללכת.

כיום, חוג'ה עוסק בפרויקט שנקרא היוזמה החברתית בו שותפה הפועל קטמון באופן פעיל ובמקביל מתכנן להתחיל קורס מאמנים.

להלן המכתב כלשונו כפי שפורסם באתר הרשמי של הפועל קטמון:

אוהדי קטמון היקרים,

היום הלב מבין את מה שהראש ידע מזמן, מאז אותה פציעה קשה לפני שנה וחצי במשחק נגד השקמה עברתי ניתוח מאוד מורכב ושיקום ארוך וקשה.
היום לאחר שעברתי את תקופת ההחלמה והפיזיותרפיה אני מבין שאיני יכול לחזור לשחק יותר. ברוך ה' הולך על שתי רגליים זה הכי חשוב (אפילו זה היה בספק) אני כותב לכם כי אני מרגיש צורך אמיתי לשתף אתכם בתחושותיי.
רציתי להגיד לכם תודה שהגשמתם לי חלום ילדות. כילד אני זוכר את עצמי נוסע בטרמפים, מישוב אדם למגרש האימונים בקריית יובל, במשך 10 שנים 4 פעמים בשבוע, והכל בשביל מטרה אחת - להיות שחקן הפועל.
עברתי בכל קבוצות הילדים והנוער של המחלקה, ובשנת 2009 עליתי לבוגרים. שיחקתי בליגה הלאומית שנה אחת, ולאחר מכן קיבלתי טלפון מאיש יקר ומאמן ענק, ליאור זדה, שהציע לי להצטרף להפועל קטמון. לא היססתי ומיד הסכמתי.
מהאימון הראשון הבנתי שבעצם הגשמתי את חלום הילדות שלי; זאת הפועל שגדלתי עליה. קבוצה שמקבלת כל אדם באשר הוא, ללא שום הבדל. אוהדים שפשוט אי אפשר לתאר במילים ושכל חלומי היה להילחם בשבילם. קבוצה ששמה בראש את "היוזמה החברתית" - דבר מדהים ומעורר גאווה. אני מקווה שהקהילה המדהימה שיצרתם תישאר לעד ושום עסקן לא יפרק אותה.
לעולם לא אשכח את משחק העלייה נגד שעריים - שהיה בעצם סגירת מעגל בשבילי. כל החיים סיפרו לי הוריי שהיו ביציע באותו משחק ארור בשנת 87 בשעריים, הפועל שלנו מפסידה 1:0 ולא עולה ליגה. באותו זמן אמי הייתה בחודש הרביעי להריונה, ו-24 שנים אחרי הייתי שותף במשחק העלייה לליגה א' נגד שעריים.

כששכבתי בבית החולים לאחר הפציעה עשרות אוהדים טילפנו לשאול לשלומי וחלקם אף הגיע לבקר אותי. כשהחלטתם שכל ההכנסות מהמשחק נגד ערד ייתרמו למימון השתלים שהייתי צריך לניתוח, ריגשתם אותי עד אינסוף והוכחתם שוב כמה קטמון זו משפחה גדולה "שמחבקת אותך במעשים ולא בדיבורים".



היום, שנה וחצי לאחר הפציעה, אני עדיין מרגיש חלק בלתי נפרד מהקבוצה וזאת הודות לכם - האוהדים, השחקנים וכמובן ההנהלה. חשוב לי לציין במיוחד את אורי שרצקי שבמשך כל התקופה הקשה תמיד היה שם בשבילי, לא הייתה בקשה שלא מולאה בן רגע ושתמיד נתן לי תחושה שאני שייך וחשוב למרות הפציעה - דבר אשר כלל אינו מובן מאליו.
למי שלא יודע, הקמתי ביחד עם "הפועל קטמון היוזמה החברתית" פרויקט מדהים בכפר הנוער קריית יערים. בנינו שתי נבחרות כדורגל מאפס - קבוצה צעירה וקבוצה בוגרת אשר היא קבוצת דו-קיום אמיתית שבה משתפים פעולה ילדי כפר הנוער וילדי אבו-גוש. בשנה הראשונה, אודות לגב הגדול שקטמון נתנו לי, הייתה הצלחה אדירה, למרות שבהתחלה לא נתנו לנו הרבה סיכוי להצליח במקום שרבים כשלו לפנינו. שוב הוכחנו כמה הפועל קטמון הוא מועדון מדהים, שמקרב ומחבר בין כל קצוות האוכלוסייה בעזרת הכדורגל. הפרויקט ממשיך גם שנה הבאה. בינתיים, נרשמתי לקורס מאמנים בוגרים בוינגייט והשמיים הם גבול.
לא חשבתי שאסיים את הקריירה בגיל כל כך צעיר ובנסיבות כאלו מצערות, אבל הודות לכם אני מרגיש גאווה ותחושת סיפוק אדירה מהכדורגל.
תודה על כל מה שהייתם בשבילי, אתם תמיד בלב שלי.
ניפגש ביציע, זה בטוח!

בהערכה עצומה,
ליאור חוג'ה.