אלרן בן ברק פורש מכדורגל. לאחר שהתחתן, התחבר למקורות ושינה את שם משפחתו, החליט לשים גם את הפרק הזה מאחוריו ולהתמסר לקיום המצוות ולמשפחתו. בראיון פרישה נדיר מספר אלרן על המקרה ששינה את חייו, על משפחתו, על מרמורק, התקופה שעבר במכבי יבנה, ומי ה-11 שלו בכל הקריירה?

בשנת 2007 עבר אלרן בן ברק את אחד האירועים המשמעותיים בחייו, אולי המשמעותי שבהם. כשהוא במשמרת בתחנת הדלק של פז, הגיע בחור רעול פנים והצמיד אקדח לרקתו. אלרן, שהיה אז שחקן הפועל מרמורק (לפני שעזב ליבנה) היה מפוחד מאוד. השודד החליט לשים קץ לחייו של אלרן ולחץ על ההדק, אך בדרך נס האקדח נתקע, והשודד נמלט על נפשו. בעקבות המקרה, וגם בגלל האירועים שקדמו לו, החליט אלרן לחזור בתשובה. לפני שבוע הוא לקח עוד החלטה חשובה: לפרוש מכדורגל. בראיון פרישה מרגש ל"רחובותון" משחזר אלרן את האירוע ששינה את חייו מן הקצה אל הקצה: "מה שקדם למקרה זה ששבוע לפני המשמרת הזו הלכתי עם חבר לשיעור תורה וכולם קיבלו עליהם ציצית, אמרו לי 'קח את זה, זה שחפץ' אני זוכר שצחקנו על המשפא הזה, אמרתי 'תביאו את השחפץ' בחצי גיחוך ושמתי את זה עליי. באותו יום של המקרה, לפני שיצאתי למשמרת התקשר אליי הרב, שלא דיברתי איתו בחיים, ושאל אותי שאלה. הוא לא היה מוכן לשמוע לא כתשובה, ואמר שהוא רוצה שאקבל על עצמי עוד שיעור תורה אחד בשבוע ובראש שלי חשבתי מה הוא רוצה ממני, ואז ברגע שקרה המקרה, זה קיבל משנה תוקף, זה לא סתם נס, זה חיבר לי הכל ביחד"

אלרן התחתן לפני שבעה חודשים עם בחירת ליבו, והוא מאושר מכל רגע: "אשתי גם חוזרת בתשובה. שנינו התחזקנו יחד. באותו זמן של הפגישות, בכל פגישה הקירוב היה יותר גדול. ביחד בנינו את הבית שלנו, ברוך השם" .

בן ברק רק בן 28. את הקריירה החל בנערים של ראשל"צ ומשם עבר להפועל מרמורק, לאחר המקרה בתחנת הדלק, החליט אלרן שהוא רוצה להתחיל לשמור שבת, ובזמנו הקבוצה האדומה הייתה בליגה הארצית, אז הוא החליט לרדת לליגה א'. "זו הייתה הליגה הכי גבוהה שיכולתי לשחק בה ולשמור שבת. הלכתי ליבנה. דיברתי עם עדני, והוא כיבד את זה. היו שנתיים מדהימות".

ביבנה אתה כמו בן בית.
"היה לי שם שנתיים מדהימות והיו לי המון חוויות, נקשרתי למועדון הזה בצורה בלתי רגילה ולהקהל ולצוות הניהולי. היו לי שנתיים גדולות וכיפיות וחוויותיות, כשמרמורק ירדו מהלאומית, אז זו הייתה השנה שהיה את המאבק בין יבנה למרמורק על הבוררות איפה אני אשחק, עדני רצה אותי חזרה, בסופו של דבר חזרתי ושיחקתי שלוש שנים עד היום"

בנוסף, שם המשפחה של אלרן הוא כבר לא בן ברק, אלא 'בורוחוביץ'. "זה היה השם שלנו" מספר אלרן, "עיברתו אותו כי סבא שלי היה בפלמ"ח ובן גוריון נתן הוראה לשנות את השם משפחה שלו. עדיין יש לי משפחה בורוחוביץ. אני החלטתי באמת שאחזור למקורות, אם הולכים עם האמת, הולכים איתה לכל הכיוונים".

לאוהדים היה קשה להיפרד ממך. הם היו מוכנים לזה?
"אני חושב שלא וגם קצת כן באיזשהו אופן. גם הם לא עיוורים והם יודעים שהיו שחקנים שפרשו ושהדת והכדורגל הם לא אחים תאומים. ואף על פי שהם כן הופתעו ואני חושב שחלקם כבר ידעו שמתישהו יבוא היום הזה, בד בבד אין ספק שזו החלטה קשה גם מבחינתי. כתבתי להם הודעת פרידה, אמרתי להם שהם אחת הסיבות שהיה הכי קשה בשבילי לפרוש מהכדורגל כי התחברתי אליהם באופן בלתי רגיל שדחף אותי ואת הקבוצה וממש היה לי קשה בגללם. אבל אין מה לעשות, אני הולך עם האמת שלי ואני אוהב אותם בכל נפשי והם יודעים את זה, אני אהיה איתם גם אחרי הפרישה".

אתה מעכל שזה נגמר?
"אני חושב שכרגע זה לא הזמן לשאול את זה, כי עכשיו פגרה, כרגע כאילו אני לא מרגיש את זה כי פסיכולוגית קשה לי לעכל אבל לא ממש קשה לי כי אני יודע שכולם כרגע לא משחקים. אני מעריך שיהיה לי קשה כשהעונה תתחיל ואני אשמע מרמורק, ואני אסתכל על תוצאות ואתעניין. אז אני ארגיש חיסרון כי סך הכל אני אוהב את מרמורק ואת הכדורגל. אבל זה חלק מהשיקולים, לקחתי את זה בחשבון. ההעדפה שלי זה באמת ללכת לישון בלילה ולדעת שאני עושה את הדבר הנכון בחיים".

למה החלטת למעשה לפרוש?
"הרב שאל אותי אם אני מרגיש שייך לאווירה. אני אגיד לך, הרבה אנשים ושחקנים שאלו אותי. ככה במבט חטוף, זה באמת אמור להסתדר מבחינת זמנים והשקעה, כמו שהסתדר עד עכשיו למעשה. כל עוד אני יכול לשמור שבת ועם האישה שלי, וזה הכיף שלי הרי, אז למה לא? זו שאלה נכונה. אני הייתי שואל את עצמי אותו דבר אם לא הייתי עומד איפה שאני עכשיו. יש פסוק שאומר 'טעמו וראו כי טוב ה' יש דברים שאתה מרגיש אותם ורק אז אתה יודע מה ההרגשה ואתה לא יכול להסביר אותה לאחרים. כשאני במהלך ההתחזקות שלי חשבתי שזה באמת יסתדר כמו שעשיתי עד היום אבל בתורה יש עוד דברים חוץ משמירת שבת ולוח זמנים נכון, וכשאדם נכנס לתוך עומק התורה, התורה משנה ומרככת אותו, מקדשת אותו, מלמדת אותו לתקן את המידות שלו, הנדיבות, ואהבת לרעך כמוך וכדומה, זה מעבר ללוח זמנים, המון ערכים מסויימים, אם זה שמירת הלשון, לא עמדתי באותו מקום שהרגשתי שזה מפריע לי ולכן לא הייתה לי בעיה אבל עם הזמן, כשהרגשתי שאני נכנס לעומקה של התורה, הרגשתי שזה יותר משפיע עליי והרגשתי שאני בכלל לא שייך לעולם הכדורגל, לאו דווקא מבחינת אנשים, ולא שאני חלילה אומר דבר רע על אחד כזה או אחר. בהרגשה העצמית שלי, הרגשתי שאני דורך במקום, באיזשהו אופן. היו זמנים שהענף הזה הכשיל אותי, במידת הכעס ולשון הרע, בלהט הרגע לפעמים אתה עושה דבירם שאתה לא מתכוון, ועוד הרבה דברים שמסביב. כשאני עושה חשבון נפש, אני אומר אלרן, איך עשית דבר כזה? איך אמרת ככה? זה לא אתה. הגעתי למסקנה, אומרים 'אל תעמידני בפני ניסיון, שלא אבוא לידי ביזיון' במקצוע הזה הייתי צריך לעמוד בהרבה ניסיונות".

ועמדת בהם?
"זה לא משנה אם עמדתי או לא, הנקודה היא שהרגשתי שזה לא מתאים לי בהרבה תחומים והחלטתי ללכת עם הדת ואם ההקרבה זה לפרוש מכדורגל, אז זה מה שצריך לעשות".

התשוקה לנצח עדיין קיימת?
"נכון. את החשק יש לי ואין ספק שזה דבר שאני מעריך שייקח הרבה מאוד זמן שאני אתרגל לא לשחק, אני כבר 16 שנה משחק כדורגל, וזה דבר שבאמת רק הזמן יעביר. אף על פי שזה לא ישנה את זה שאני יכול לשחק בשכונה עם חברים, לא ראיתי את זה בתור עבודה, זה התחביב שלי. מי שלומד תורה לא יכול רק ללמוד תורה, אנשים צריכים לעצמם את הפורקן שלהם, אז מישהו יקח את זה לכיוון הכדורגל ומישהו ילך לראות סרט, או לשמוע מוזיקה או לטייל, מה שהוא אוהב, והכדורגל בשבילי זה אהבה, בוודאי שאמשיך לשחק והתשוקה לא יורדת ואני מעריך שגם לא תרד בזמן הקרוב".



אתה יכול לסכם את הקריירה שלך בכמה משפטים?
"אני חושב שקודם כל אומנם לא מיציתי את הקריירה כי אני רק בן 28 וזה שיא הקריריה של כדורגלן, אבל אני כן עשיתי משהו בכדורגל והמון חוויות, חוויות גדולות. הרבה אנשים היו רוצים לשחק במשחקים ששיחקתי עם הקהל שבא לראות והייתה אוויירהטובה בהרבה משחקים, היו חויות טובות פחות וטובות יותר, אבל הכל נכנס לי לזיכרון ולרגשות שלי. הייתי באמת לוקח את זה לכיוון הזה של כיף גדול שהייתי שם, גם לעבוד עם שחקנים שראיתי אותם בטלוויזיה ולשחק איתם, וגם לזכור למה עשיתי את מה שעשיתי, בשבילי זה נותן לי מוסר, מה הדרך שלי ומה נכון עבורי, שאף על פי שיש לנו רצונות, אבל לא לשכוח למה אנחנו פה ומה הדבר הנכון לעשות. אני רוצה לעשות X, אם אדע שנכון לעשות Y אני אעשה זאת אפילו שקשה לי. אומרים 'ולא תתורו אחרי לבבכם'. אל תלך אחרי הלב, כי הראש יודע יותר טוב, שם הנשמה שוכנת. זה מה שאקח איתי מהקריירה, כיף גדול ומוסר גדול".

הסיפור שקרה לך הוא נקודת מפנה בחיים?
"אתה צודק. זה מקרה שבזמנו היה מפורסםם מאוד, התראיינתי לכל מקום אפשרי. לפעמים בנאדם מסתובב בחיים והוא לא צריך לחשוב למה הוא פה, ורק לפעמים כשקורה משהו, אזכרה, לוויה, מחלה קשה למישהו שאתה מכיר חס ושלום, ואז אתה עוצר ומסתכל על החיים, והמון פעמים זה מסתיים פה, יצאת מהחדר והמשכת את החיים שלך. וגם אצלי זה היה ככה. האירוע הזה נתן לי מכה רצינית, זכיתי לעצור ולחשוב מחשבה עמוקה. מה אני עושה פה, ומה יהיה הלאה. זה התפנית של חיי, זה מה ששינה אותי גם בחיי הפרטיים וגם לגבי הכדורגל".

אתה לא מרגיש שיכולת לתרום לדת גם דרך ההווי של קבוצת כדורגל, לחזק אנשים?
"זה נכון, הרבה אמרו לי את זה, אוהדים סיפרו שאני מחזק אנשים שאני גורם להם להתפלל, זה נכון. אני מרגיש באמת שאולי קצת חיזקתי אנשים בדרך, אבל אני חושב שבנאדם לא צריך לסטות מהדרך שלו בשביל לחזק אנשים. אפילו שזה משהו מאוד טוב, אם הוא יכול לעשות על הדרך, מה טוב, זכית. אבל לסטות אין לזה סוף, אני לא חושב שאדם צריך להחליט על החיים שלו בהתאם למה שקורה עם אחרים"
תמיד אמרו שאתה עוף מוזר בכדורגל. למה?
"אה צריך לשאול אותם. אני יכול להגידל למה אולי זה נכון. האמת שזה די נכון, הרבה אנשים שלא ידעו שאני כדורגלן אמרו לי בפליאה 'אתה כדורגלן?'"
"כששומעים כדורגלן יש מחשבות שונות בראש" אומר אלרן, "מן הסתם בגלל הנושא הזה של הדת, שאין הרבה שחקנים ששומרים על אורח חיים דתי חרדי ומשחקים כדורגל, זה לא משהו מצוי, אז אני עוף מוזר. אני לא רק עופ מוזר, אלה עוף מוזר גאה, אנ בטוח שהרבה רוצים להיות עוף מוזר כמוני".

אתה היית מרגיש שהשחקנים מסתכלים עליך אחרת?
"האמת שכן. הייתי מרגיש שבאופן מסוים, לא היו מכבדים את אלרן, אלא את הדרך שאני הולך איתה, לפעמים יש סיפורים בחדר הלבשה, פתאום מישהו מספר סיפור, ואז הוא רואה אותי ואומר די לא נעים, או שואל אותי שאלה הלכתית, היו מתייעצים איתי, מבקשים ממני לעזור להם באזכרות ודברים כאלה, אני חושב שאולי עזרתי לשחקנים, אבל לא הייתי מנהיג על המגרש אולי, לא כריזמטי במיוחד שסוחף אחריו, אבל אני חושב שמאחורי הקלעים עזרתי להמון אנשים".

המשפחה הייתה באה לראות אותך משחק?
"אבא שלי היה איתי לאורך כל הדרך. אם תשאל את הקהל של יבנה ושל מרמורק שמבחינתם הוא חלק מהם, הוא ממש היה בגרעין של האוהדים, והאוהדים אמרו 'אולי אלרן פרש, אבל לאבא שלו אנחנו לא ניתן לפרוש', כאילו יש שתי קריירות שונות. אז עכשיו הוא יבוא ואני יבוא לעודד אותו".

איך הוא קיבל את זה?
"היה לי קשה לספר לו, כי הרגשתי שממש יש לו קריירה משלו הוא אהב את זה ואהב לבוא למשחקים שלי, אז הרגשתי כאילו אני גורם לו לפרוש. החלטתי שאספר לו את זה בעדינות, הלכנו לאכול יחד ודיברנו, וסיפרתי לו שהחלטתי, והאמת חשחשבתי שהוא יתאכזב מאוד אבל כשהוא שמע, אמר לי 'אלרן כמו שהייתי איתך עד היום, אמשיך להיות איתך בכל מקום שתלך, אני מכבד את הדרך שבחרת ואני מעריך אותך על זה".

אתם משפחה מסורתית?
"אחי חזר בתשובה ואבא התחזק מאוד, כשגדלתי היינו חילונים גמורים, קידוש ביום שישי, אבל לא היינו עושים יותר מדי, אחרי ההתחזקות שלי, כל הבית עבר לנושא הזה".

אם לא היית מתחזק, אתה חושב שהיית יכול להגיע לרמות הגבוהות?
"אני זוכר שממש בזמן האירוע בגיל 23, אני זוכר שבאותו זמן שזה קרה כשהחלטתי שאני ארד ליגה לליגה א' אז בדיוק אחרי זה, קצת אחר כך, קיבלתי טלפון מאבא שלי שאמר לי שדיברו איתו, היה לי אז סוכן והוא אמר לו שרוצים להחתים אותי בהפועל פתח תקווה, זה היה השנה שעמרי קנדה עבר להפועל תל אביב. אמרו שרוצים להחתים אותי. בשבילי זה היה קשה מאוד, אני רואה את החלום, אמרתי לעצמי ה' מעמיד אותי במבחן, וזה קיבל משנה תוקף, כאילו בדקו אותי, אם אני באמת רציני. אני חושב שכן, אם לא הייתי חוזר בתשובה, הייתי מגיע גבוה יותר, אם הוא היה רוצה, גם הייתי הולך לליגה ג', הכל בידי שמיים".

מי האדם שהכי קרוב אליך בעולם?
"אישתי".

היא תמכה במהלך?
"אישתי תומכת בכל מהלך. היא אמרה לי שהיא תומכת בי בכל דרך שאחליט, מה שתרגיש שנכון אני איתך לכל אורך הדרך. היא נתנה לי הרגשת ביטחון, באמת לעשות מה שאני מרגיש לנכון וגם אחרי שאמרתי לה, היא אמרה שהיא גאה בי שיש לי דרך ויש לי עקרונות, וה' שולח את הפרנסה והכל יהיה בסדר ובאמת כל הכבוד לה שהיא ממש הייתה לצידי ותמכה בי".

איך הייתה השיחה עם חנן כשהודעות לו שאתה פורש?
"יום אחרי שהתייעצתי עם הרב והוא אמר שזה לא בשבילי, ותפרוש, יום אחרי זה חנן התקשר אליי, יכול להיות שאני הייתי מתקשר אליו אם לא הוא אליי והוא שאל אותי מה איתי, כאילו הוא ידע. תמיד אמרו על חנן שהוא יודע הכל, כאילו הוא הרגיש. כאילו הוא ידע שיש חדש, אז סיפרתי לו שעשיתי שאלת רב, והחלטתי לפרוש ואמרתי לו תודה רבה על כל השנים האלה שהוא נתן לי פרנסה ועזר לי במה שהייתי צריך".

ומה הוא אמר?
"הוא שאל מספר שאלות, גם דברים שאתה שואל. חנן הוא מאוד תוקפני מבחוץ, אבל יש לו נפש עדינה באיזשהו אופן, הוא לא הזיל דמעה, אבל אני מעריך שהוא רצה שאמשיך איתו".

מה השחקנים אמרו? איך הגיבו?
"תראה זה פגרה ואני לא יודע מה כל אחד מגיב בביתו, אבל מי שדיברתי איתו איחלו לי המון בהצלחה, שאלו את השאלות הקשות, וניסו קצת לשכנע, אבל בסופו של דבר כשראו שאני החלטי, איחולו בהצלחה והודו לי, ומסרו את ברכת הדרך שלהם".

תגיע לראות משחקים?
"בעזרת השם אני מקווה שכן, אני לא רוצה לנדור כי אסור, אבל בלי נדר אני מקווה שיצא לי".

מי הקבוצה שהכי נהנת לשחק בה?
"האמת שהתשובה היא חד משמעית, בכל הקבוצות ששיחקתי נהנתי, היו לי תקופות יפות ופחות, זה מקצוע מאוד נזיל, גם מבחינה איישית וגם קבוצתית, באופן כללי נהנתי לשחק בכל הקבוצות ואני חושב שהקהלים ששיחקתי מולם גם של יבנה וגם של מרמורק, זה קהלים יוצאי דופן, חלק גדול בכיף שלי זה בזכות הקהל שעודד אותי והרים את הקבוצות".

מי החבר הכי טוב שלך בכדורגל?
"זו שאלה קשה מאוד. יש לי הרבה חברים טובים מהכדורגל. כרגע לא עולה לי בדיוק מי החבר הכי טוב. יש את תומר בן חיים, יש את מוטיקו בן מויאל וגם אלעד גבאי ואלי בבייב הם חברים טובים מאוד שלי".

מי המאמן שהכי הרבה למדת ממנו?
"יש לי אחד. זה איש שאני יכול להגיד שהוא גידל אותי, מאמן אחד שהיה איתי לכל אורך הדרך ואני עוד שניה בוכה כשאתה שואל אותי את זה, זיו פלגי זכרונו לברכה. הוא היה מאמן מדהים, בפעם הראשונה שהכרתי אותו זה היה בכלל בראשון לציון כשהייתי בנערים ב' אחרי שהוא עלה עם שעריים ליגה, ואחרי זה אימן אותי שוב בנוער, ואז אימן במרמורק, כל הזמן הייתי איתו בקשר והוא היה כמו חבר, הייתי בא למשחקים שלו ובא לראות אותו והייתי מחובר אליו וכשששמעתי על המקרה שלו, הייתי שבור לגמרי. ממש אהבתי אותו יהיה זכרו ברוך".

לסיום, מי ה-11 שלך בכל הקריירה?
"את האמת שזה מאוד קשה לבחור.
שוער – גליל בן שאנן
בלם – איציק לוי
בלם – רועי סבג
מגן ימני – לא שיחקתי עם מגן ימני אחר
מגן שמאלי – עמרי עטיה
קשר – אלעד גבאי
קשר – אדיב שרעבי
קשר – תומר בן חיים
קשר – אלי בבייב
התקפה – אופיר חיים
התקפה - אורי קרגולה