בגיל 34 כשמאחוריו קריירה עשירה בקבוצות האזור, כמה עליות וירידה אחת, שי גבאי פשוט פרח. "הרגשתי שהשפעתי", אמר שחקן העונה של "דאבל פס", "התברכתי שאני יכול לשחק כדורגל וליהנות".

כמעט 18 שנים רץ שי גבאי בקבוצות הבוגרים של מגרשי האזור. את הקריירה החל בכלל כחלוץ. בגיל 15 עבר מקבוצת האם שלו (אליה אגיע מיד) לנחלת יהודה של יוסי שמריה האגדי שנתן לו את הבמה בליגה א'. כבר במשחק הראשון הוא כבש שער ועזר לקבוצה לשרוד בליגה ב'.
עונה לאחר מכן עלה תחת שרביטו של משה רדלר עם הקבוצה לליגה א'. מי שהסיט אותו לאחור היה משה טליאס, המאמן של גבאי ברמת אליהו (המקורית). הוא שיחק כבלם קדמי לצידו של... אבי דבח, מאמנו בעונה החולפת.
לאחר שעלה עם אותה רמת אליהו לליגה א' וסיים עמה שם במקום השלישי ראה אותו קובי סגל מהפועל בת ים אז בליגה הארצית (הליגה השנייה). משחק אימון אחד הספיק לו כדי להתרשם מהבלם הצעיר. יותר מ-100 אלף שקל שילמו הבת ימים כדי להעבירו לשורותיהם.

חוץ מהקבוצות האלה שיחק גבאי בכל ליגה חוץ מליגת העל: הפועל מרמורק (ארצית), הפועל טירה (ארצית), צפרירים חולון (א'-ב'), האורתודוכסים לוד (ב') ובאר יעקב (ב'-ג'). אתמול הוא סיכם לעונה נוספת בבאר יעקב ובכך למעשה סגר מעגל כשירד לליגה ג', עלה לליגה ב' וישחק עמה בעונה הבאה בליגה א'.

רק בפתיחת הראיון עמו נוכחתי לדעת לראשונה שלשנינו יש משהו משותף. גדלנו באותה השכונה ומן הסתם גם באותו המועדון: הפועל רמת אליהו. למרות פער הגילאים בינינו (9 שנים) גיליתי שכמה מהמאמנים שלי היו גם שלו...
אז אחרי החלפת חוויות משותפות הגענו לראיון עצמו.

העונה הכי טובה שלך ?
"מבחינה מקצועית, חד משמעית. הרגשתי שהשפעתי על הקבוצה ולא רק במגרש עצמו. היה לנו תלכיד שהיו לו את כל הנתונים כדי להצליח ופה הרגשתי שנכנסתי בין השחקנים גם חדר ההלבשה".

כשפתחתם לא טוב את העונה, הייתה תחושה שהנה הכל מתפרק ?
"לא עד כדי כך אבל ספקות היו. לשמחתי אבי דבח היה זה שניער אותנו והכניס בנו את האמונה. זה חזר על עצמו כמו מנטרה בכל אימון. כמו פטיש בראש ובסוף זה נכנס".



מה אתה חושב על הרמה של הליגה ?
"ליגה מאד חזקה. אם תסתכל אחורה, כל השנים רצו חזק אחת – שתיים מקסימום שלוש קבוצות. העונה היו 4-5 שרצו עד הסוף. כל מחזור לא יכולת מה יקרה. בסופו של דבר הניסיון שיחק תפקיד כי היו יש קבוצות שלא עמדו בלחץ, אפילו נתיבות".

הבחירה שלך לשחקן העונה שלנו, סוף סוף סוג של הכרה בכל מה שעשית בקריירה ?
"שיחקתי כדורגל בימים שעוד לא היה אינטרנט. אין ספק שעשיתם משהו לליגות האלה וזה שבחרתם בי לשחקן העונה זה כבוד גדול. תחושה עילאית".

חושב על פרישה ?
"מה פתאום ?? אני אוהב את המשחק בכל ליבי. אני כמעט ולא מפספס אימון. כל עוד יש לי את החיידק שנקרא כדורגל אני מרגיש שהתברכתי וזה לא משנה באיזו ליגה אני משחק. זה שאני בבאר יעקב עושה אותי עוד יותר מאושר".

תודות ?
"לאיזי חמו הגדול מכולם. היחסים שלי איתו הם הרבה יותר מאשר שחקן ויו"ר. הוא כמו אבא שני שלי. אחרי שירדתי עם באר יעקב לליגה ג' הייתי מרוסק ורציתי לפרוש. הוא שכנע אותי להישאר ולמעשה החזיר לי את הכיף לשחק. הרגשתי שאני חייב להחזיר את הקבוצה לקדמת הבמה והנה הצלחתי. חוץ מזה תודה גדולה גם לאשתי שסובלת את החיידק של הכדורגל. זה לא מובן מאליו".