כבר שנתיים שלירן דיין משאיר קבוצות בליגה כנגד הסיכויים ועכשיו הוא מוכן לאתגר הבא, על הדרך הוא גם סוגר חשבון ואומר, "שיכון ותיקים ניצחו בקרב אבל הפסידו במלחמה". ראיון מהלב.

בעונת 2011-2012 הגיע לירן דיין לשיכון ותיקים כשהוא לראשונה בחייו מאמן קבוצה בוגרת, הסיכויים דאז היו נגדו והתחזיות אמרו שהוא מועמד מספר אחד לרדת ליגה אך דיין הצליח איכשהו להשאיר את השיכון בחיים ואף לסיים במקום ה-12 המכובד.

את העונה הזו הוא החל באותה קבוצה אך שבעה מחזורים רעים מאוד עם נקודה בודדת, הראו לו את הדרך החוצה מהמועדון אבל אז הוא קיבל את הפנייה מבני ג'לג'וליה, הגיע והצליח שוב להשאיר קבוצה נוספת בליגה, כעת הפנים קדימה ולמרות שטרם ברור לאן, דיין מאמין שאת הצ'אנס הגדול בקבוצה עם מטרות, הוא עוד יקבל.

לירן, קודם כל בוא תסכם לי את הקדנציה בשיכון ותיקים.
"תראה, בעונה הראשונה אף אחד כולל אתם לא נתנו לי סיכוי לשרוד בליגה ועשיתי זאת בגדול, העונה דברים לא התחברו אבל סך הכל אני לא אשכח לעולם מי נתן לי את הצ'אנס הראשון לאמן קבוצת בוגרים ותמיד אכבד את שיכון ותיקים על כך".

מה בעצם קרה העונה, נקודה משבעה משחקים, מאזן עלוב לא?
"השנה נעשו כל הטעויות האפשריות, קודם כל ובניגוד לרצוני, הקבוצה החליפה 12 שחקנים, זה מספר חסר תקדים ואלו לא היו סתם שחקנים אלא ברגים משמעותיים בקבוצה. בנוסף כסף בקושי היה בקבוצה והתאמנו אולי אימון וחצי בשבוע וזה לא רציני, לפעמים גם נתקענו בלי מגרש אימונים ובחמש אחרי הצהריים צריך לסמס לעשרים שחקנים שהאימון עוד ארבע שעות ביהוד, תגיד לי, ככה אפשר להתוות דרך?. היו מגיעים שמונה תשעה שחקנים לאימון, ככה אי אפשר להצליח".

אבל את התנאים בשיכון ידעת מהעונה שלפני כן, מדוע לא לעזוב ולהישאר נאמן לעצמך?
"בדיעבד אני מודה, עשיתי טעות קשה שלא עזבתי אבל באמת שהאמנתי שגם מחומר השחקנים שהיה לי אפשר לשרוד בליגה, ואני אומר גם עכשיו ובפה מלא, אם הייתי נשאר שם לאורך כל העונה, היא הייתה שורדת בליגה.
הרי זה שלא שהביאו אחריי איזו פיגורה מקצועית והתוצאות השתנו, הבעיה שבכלל בכדורגל הישראלי אין סבלנות, רוצים תוצאות מאתמול להיום וזה לא עובד כך, פשוט אי אפשר להתוות כאן דרך לתקופה ארוכה".

מה זאת אומרת דרך, תגדיר במילים שלך.
" אני אתן את הדוגמא הכי פשוטה, חייתי 4 שנים בהולנד מכיוון שניהלתי עסק שם, נפגשתי דאז עם המנהל הטכני של טוונטה שבזמנו הייתה קבוצה דלת אמצעים. הוא אמר לי חד משמעית שתוך עשור הם יהיו קבוצת צמרת והנה לפני שנתיים הם זכו באליפות, מדוע? כי הם התוו דרך מסויימת וידעו שייקח להם מספר שנים להגיע לשם, בכדורגל הישראלי זה פשוט לא קיים. אפילו דרור קשטן לקח דאבל עם מכבי תל אביב ופוטר מייד לאחר מכן".



אז מה לא עבד מקצועית בשיכון ותיקים העונה?
"בשתי מילים?, ניצול מצבים או יותר נכון חוסר בניצול מצבים. היו לנו משחקים לא רעים אבל חסרנו את הרגל המסיימת ששם באמת צריך שחקנים מזן אחר. אבל הכל מתחיל מלמעלה, הרי במשחקי האימון בטרום העונה רציתי שחקנים כמו חי שהינו וצח זוהר אבל התמהמו בהחתמתם והם ברחו מהר מאוד למקומות אחרים. עד שכבר התייצבנו מעט כשהבאתי את אחי אורן ועודד סלם חזר מתאילנד, אז הפסדנו לאור יהודה במשחק ששלטנו בו אבסולטית ויום לאחר מכן הודיעו לי שאני לא ממשיך כמאמן. אבל באמת שהכל לטובה, שיכון ותיקים אמנם ניצחו בקרב נגדי אבל הפסידו במלחמה וירדו ליגה. אבל אני כבר התגברתי על זה, איך אומרים, "החלש מתרפק על עברו והחזק צופה את עתידו", אז אנוכי כבר במקום אחר ולמרות הכל, אני תמיד אכבד את האנשים שם על הצ'אנס שנתנו לי".

נעבור לג'לג'וליה, ניצלתם רק ברגע האחרון ובפנדלים, איך הגעתם לסיטואציה הזו?
"שמע, הגעתי במצב לא פשוט, הקבוצה הייתה עם 8 הפסדים רצופים ומפורקת מבפנים. ניצחנו לאחר מכן את הוד השרון ומורשה והיינו בדרך הבטוחה להינצל גם ממבחני ההישרדות אבל אז קרה מה שקרה עם ביטול המחזור בגלל אסון המרתון בתל אביב. דחו לנו את המשחק הקריטי מול בית"ר פתח תקווה לאמצע השבוע וזה גמר אותנו".

מה הכוונה גמר אותנו?
"שמע, ההתאחדות התנהגה כאן באופן לא הוגן. הרי מדובר כאן בליגה ב', אנשים מתפרנסים מעבודות אחרות ביום יום, דחו את המשחק מול פתח תקווה ליום שני, אני בעצמי הגעתי רק רבע שעה לפני הפתיחה, סאיל ראבי הגיע עם השריקה, אוהד כהן לא בא בכלל בגלל אילוצי עבודה, זו לא הכנה נורמלית למשחק מפתח שכזה, הפסדנו שם ונכנסו לסוג של כדור שלג שהיה קשה לצאת ממנו".

בסוף ניצלתם בשיניים.
"נכון, והגיע לנו, במשחק האחרון מול גדנ"ע ויתרתי על היופי, על הנעת כדור מסודרת ומשחק אטרקטיבי, דברים שאני דוגל בהם בתור מאמן. הכדורגל בליגה הזו מושתת הרי על בום בום סטנגה ומה שיהיה יהיה, הבנתי שבמשחק מסוג זה, גם אני צריך להתרגל לעניין ואני שמח שנשארנו בליגה. הרי אם הייתי יורד היו אומרים כביכול שהורדתי שתי קבוצות בעונה, אבל הוכחתי שיש לי מקום בקבוצות שרוצות לשרוד, אך כעת אני מחפש אתגר חדש, מתחשק לי קבוצה עם מטרות".



בג'לג'וליה אתה לא ממשיך?
"תראה, אני לא פוסל אבל עד עתה לא קיבלתי מהם אפילו טלפון, אז כנראה שאין עניין משותף. סך הכל אני גם מאמן ילדים בבני יהודה ובכלל לעשות את הסוויץ' הזה מימי שישי בבוגרת לשבת עם הילדים זה לא קל, אם תגיע למשל הצעה מנערים ב אבל מקבוצה גדולה, אני כמובן אשמח אבל הפנמתי היטב כבר שבילדים אני צריך לחנך וללמד ובבוגרת זה רק תוצאות בלי דרך, כשהגעתי לג'לג'וליה היה לי רק מה להפסיד, הם ביקשו שרק אצליח לשרוד בליגה ועשיתי זאת, עכשיו הפנים קדימה".

אז המטרה הראשונית היא לאמן קבוצת בוגרים עם מטרה?
"בהחלט, אבל כזו שתיתן לי להתוות דרך ותהיה עם סבלנות, כל העונה הזו ספגתי אצלכם באתר לכלוכים והשמצות ולא הגבתי אפילו פעם אחת, גם מקורבים אליי רצו להגיב נמנעו בגלל שכיבדו אותי ואלוהים היה איתי והשאיר את ג'לג'וליה בליגה, מי שמפחד מאתגרים שיחפש אנשים אחרים, אני מוכן לקפיצת המדרגה ומחכה למערכת שתאמין בי".