היסטוריה בעפולה, היסטריה במגדל העמק, אכזבה גדולה בגלבוע, דמעות של שמחה בגבעת אולגה ודמעות של עצב בהפועל כפר קנא ומעלות. סיכום עונת 2012/3 בליגה א' צפון

 אין ספק שהעונה שחלפה בליגה א' צפון תיזכר כעונה היסטורית. לאחר שנים של ניסיונות עשתה הפועל עפולה סוף סוף את מה שציפו ממנה ועלתה בסטייל לליגה הלאומית כשהיא משאירה את כל יריבותיה מאחור.
גם מגדל העמק ניסתה לחקות את עפולה להשלים עונה גדולה עבור קבוצות העמק, אך נכשלה ברגע האמת.
הרצליה ומכבי דלייה עשו עונה גדולה בזכות מאמניהן שהוציאו את המקסימום מהשחקנים ואילו מהצד השני נרשמו אכזבות גדולות במעלות, גלבוע (עד להגעתו של פליקס נעים) וכמובן הפועל כפר קנא שירדה לליגה ב' לאחר 19 שנים.

לפני השמות והמצטיינים קבלו מעט נתונים סטטיסטיים:

סה"כ שערים: 557
ממוצע למחזור: 18.6
ממוצע למשחק: 2.32
הכובשת המצטיינת: הפועל עפולה – 65 שערים (2.17 למשחק). לא כבשה רק ב-6 משחקי ליגה. בין המחזור ה-3 (הפועל הרצליה) ל-17 (אסי גלבוע) כבשה בכל משחק לפחות שער אחד.
הכובשת הגרועה: מכבי כפר קנא – 19 שערים (0.63 למשחק). לא כבשה ב-18 (!!) משחקי ליגה.
התוצאה השכיחה: 0:1. הושגה 45 פעמים. 0:0 הושגה 37 פעמים. שיאנית ה-0:0: הפועל כפר קנא עם 8 משחקים ללא שערים.
התוצאה הגבוהה ביותר: חדרה – הפועל דלייה 1:6 (מחזור 15).
המשחק עם הכי הרבה שערים: 7 (חדרה – הפועל דלייה 1:6, מגדל העמק – מעלות 2:5, מכבי דלייה – גלבוע 2:5, הפועל דלייה – חדרה 5:2)
הקבוצה שספגה הכי מעט: הפועל עפולה – 17 שערים (0.57 למשחק). לא ספגה ב-17 משחקים. מחזיקה בשיא של 713 דקות ללא ספיגת שער.
הקבוצה שספגה הכי הרבה: ס.כ. מעלות – 65 שערים (2.17 למשחק). לא ספגה רק ב-3 משחקים. מהמחזור השני ועד ל-20 ספגה בכל משחק.

רצף הניצחונות הגבוה ביותר: עפולה – 11 (בין המחזור ה-4 ל-14).
רצף ההפסדים הגבוה ביותר: מעלות – 7 (בין המחזור ה-2 ל-8).

מלך השערים: אבי מלכה – 18 כיבושים. כבש עוד צמד במדי אילת. עשה זאת ב-22 משחקים.

מלך הכרטיסים: אמיר גדיר (מכבי כפר קנא) – 16 (!!) צהובים ואדום אחד. גמר רק 8 משחקים ללא כרטיס.



נבחרת העונה:

שוער: עידו לוי (הפועל עפולה)
הגיע בתחילת העונה כרכש רציני ועם המון תקוות וענה עליהן כאשר גם שבר שיא מדהים כאשר שמר על רשת נקייה במשך יותר מ-700 דקות. היווה רוח גבית חיובית לקבוצה והיה בין הגורמים הבולטים בעלייה.

מגן ימני: אדם וייר (חדרה)
פשוט מאוד. שמונה שערים בתור מגן מדברים בעד עצמם. בין היחידים שענו על הציפיות העונה בהפועל חדרה ולכן מגיע לו מקום של כבוד בנבחרת.



בלם: גבע ברקאי (הפועל עפולה)
ברוך סער שרצה לעלות בעונה שעברה עם אסי גלבוע ליגה, הביא אותו לאחר הסיבוב הראשון. עפולה והוכנבוים הבינו את המתכון וברקאי הגיע גם לעפולה והסוף ידוע.

בלם: עבד רבאח (אחווה עראבה)
תופעה. השחקן הוותיק והמנוסה לקח על עצמו גם העונה את אחווה עראבה לא רק מקצועית אלא גם לנהל את הקבוצה. לולא הוא עראבה הייתה נמחקת מהמפה. למרות גילו, נמצא בכושר מצוין.

מגן שמאלי: טל בויס (מכבי ד.א. כרמל)
השחקן שהגיע מהנוער של מכבי נתניה למכבי דליית אל כרמל הפך לאחד המרכזיים בהצלחה של הקבוצה.

קשר: שחר סימנטוב (הפועל עפולה)
חד משמעית השחקן הכי חשוב בעלייה של הפועל עפולה העונה. כשסימן טוב היה טוב, גם עפולה הייתה טובה. הברומטר של הקבוצה. כבש 9 שערים בליגה ועוד שלושה בגביע. שחקן העונה של "דאבל פס".

קשר: כפיר ליבוביץ (מכבי ד.א. כרמל)
עם כל ניסיונו לקח את הקבוצה על גבו ברוב העונה והפך למאמן על המגרש ובצוותא עם הבלם בראכת והאב. היה בין הגורמים העיקריים לעונה הגדולה של סגנית המוליכה וזאת בניגוד לכל הציפיות.



קשר: כפיר בן דוד (עירוני טבריה)
טבריה אומנם לא הצליחה להגיע לפלייאוף עליון אבל הקפטן שלה שמר על יציבות כששימש גם כעוזרו של אלדד שביט על כר הדשא. עצם העובדה שהחמיץ רק משחק אחד בגלל צהובים מדברת בעד עצמה.

קשר: שלומי מראד (אסי גלבוע)
הקשר הכי מוכשר בליגה ולא בכדי מבוקש מאוד בליגה הלאומית. אין ספק כי אם מראד לא היה נפצע במהלך העונה, הוא היה מסיים את העונה בליגה גבוהה יותר.

חלוץ: אבי מלכה (מגדל העמק)
18 השערים שכבש במדי מגדל העמק (רובם בסיבוב השני) עזרו לקבוצה של רפי ובסקילה להגיע עד לגמר פלייאוף ליגה א'. אם היה מגיע בתחילת העונה אין ספק שמגדל הייתה יריבה רצינית של עפולה.

חלוץ: עומר בוארון (הפועל הרצליה)
הרצליה עשתה עונה ענקית אבל מעבר לכל, הגדולה שלה הייתה הקבוצתיות. היה קשה לנו לבחור מצטיין משם לנבחרת העונה ולכן הכנסנו את עומר בוארון שכבש עשרה שערים וסיים במלך השערים של הקבוצה.



נבחרת המחליפים:
שוער: אבי עמוס (מגדל העמק)
מגן ימני: גבריאל גרינר (הרצליה)
בלם: ווהאב ברכאת (מכבי דליית אל כרמל)
בלם: בני סימנטוב (הפועל מגדל העמק)
מגן שמאלי: שרון לוי (עירוני טבריה)
קשר: שלומי חנוכה (עפולה)
קשר: רן גוזלן (הפועל מגדל העמק)
קשר: עידן דוד (עפולה)
חלוץ: מאור ג'נח (עירוני קריית אתא)
חלוץ: סבי שאולוב (הפועל חדרה).

מאמן העונה: ירון הוכנבוים (הפועל עפולה)
לאחר שלוש שנים של ניסיונות נואשים לעלות ליגה, החתימו בעפולה עוד בעונה שעברה את המאמן המוערך. זה הצליח לבנות קבוצה חזקה ויציבה שאומנם לא הבריקה בכל שלבי העונה אך שמרה על יציבות וידעה להתרומם גם אחרי הפסדים.



שחקן העונה: שחר סימנטוב (הפועל עפולה)
כמה ניסיון, יציבות, כושר משחק, חוכמה ויכולת בעיטה לשער יש לשחקן הזה. הבינגו של הוכנבוים בכל הקשור למגרש ולחדר ההלבשה. מנהיג אמיתי שבהחלט שווה ליגה לאומית למרות גילו.

תגלית העונה: גיל גילקרוב (הרצליה) ושוקי ביראני (מכבי דלייה)
רק מאמנים כמו אחמד והאב וצחי טיאר יודעים להמר. והאב הימר על שוער צעיר וזה הוביל אותו אל המקום השני כשהוא רושם יציבות יוצאת דופן בין הקורות כולל הדיפה של פנדל בדקת הסיום בדרבי נגד הפועל. גילקרוב התעלה ברגעים הנכונים והוביל את הרצליה אל הפלייאוף עליון וכבש את השער בהארכה שהעלה את קבוצתו לגמר הפלייאוף המחוזי.



אכזבת העונה: מכבי מעלות והפועל כפר קנא
כל מי שמבין ומכיר את ליגה א' צפון לא האמין לעולם שהפועל כפר קנא יכולה לרדת ליגה. לאחר סיבוב ראשון חיובי זה נראה רחוק מתמיד. סיום עונה רע גרם לקבוצה של יוסף טאהא להיפרד אחרי 19 שנה מליגה א'.
האכזבה הגדולה ביותר היא ללא ספק מכבי מעלות. בתחילת העונה חשבו שם להיאבק על עלייה לליגה הלאומית ובנו תקציב של כמיליון וחצי שקלים. אך השמות שהביאו התקשו להתחבר וגם הרכבת של מאיר ארמה הרעה בדיעבד את המצב שבסופו ירדה מעלות לליגה ב'.

הפתעת העונה: הפועל הרצליה ואחווה עראבה
הקבוצה הצעירה של צחי טיאר שנבנתה בקיץ שלאחר הירידה מהלאומית התאקלמה היטב בליגה הגיעה לגמר הפלייאוף וכמעט שעברה גם את מגדל העמק.
אחווה עראבה הייתה המועמדת הבטוחה בתחילת העונה לירידה ולמרות שעברה משבר לקראת הסיום המצליחה עם תקציב אפס ושחקני בית לשרוד בליגה.



צל"ג העונה: ההנהלות
בקטגוריה הזאת החלטנו לתת נקוד למחשבה על העונה הנוכחית וגם משהו לעונה הבאה. הגיעה הזמן שההנהלות יבינו כי תפקידן לנהל את הקבוצה ולאו דווקא בחלק המקצועי. לא מעט פעמים ראינו העונה חברי הנהלה או בעלי קבוצות מתערבים בהחלטות מקצועיות של מאמנים ואף עומדים על הקווים וגם גורמים למהומות על כר הדשא.