אז מה היה לנו שם? ההיסטוריה של באר יעקב, הכישלון המהדהד של נתיבות, ההפתעות של חולון וגבעת זאב, הפלופ הגדול של מודיעין, וההתרסקות של מרחבים. סיכום העונה בליגה ב' דרום ב' של "דאבל פס".

 המחוז הכי מעניין בליגה ב' שהוכרע ממש מחזור לסיום בעימות ישיר בין באר יעקב לנתיבות בסיומה רשמה הראשונה עלייה היסטורית וראשונה בתולדותיה לליגה השלישית בישראל. נתיבות שהייתה המועמדת העיקרית לעלייה, נשרה לפלייאוף והתרסקה במשחק הראשון.
ה"כמעט" של שיכון המזרח והירידה העצובה של מרחבים לליגה ג' חתמו את העונה הארוכה והמתישה.

אז לפני הנבחרים, קבלו מעט סטטיסטיקה.

סה"כ שערים: 845
ממוצע למחזור: 28.16
ממוצע למשחק: 3.52
מלך השערים: דודו ביטון 31 שערים ב-33 משחקים. לא הבקיע רק ב-15משחקים בהם שותף. השחקן היחיד בליגה שכבש שישייה במשחק.
מלך הכרטיסים : עידו בוכובזה (נתיבות) – 11 צהובים ואדום. מחזיק גם בשיא שם 7 צהובים רצופים. דוד קנבסקי (באר יעקב) צבר הכי הרבה צהובים: 12. אבי אלבז (מ.ס. ב"ש) מחזיק בשיא הצהובים הרצופים: 5.

התוצאה השכיחה ביותר: 1:2, 1:1 – הושגו 27 פעמים כ"א. 0:0 הושגה רק 14 פעמים.
הקבוצה שכבשה הכי הרבה: באר יעקב – 75 שערים (ממוצע 2.5 שערים למשחק). לא כבשה רק בשלושה משחקים. 
הקבוצה שכבשה הכי מעט: מ.ס. דימונה – 25 שערים (0.83 שערים למשחק). לא כבשה ב-13 משחקים. מחזיקה בשיא של 686 דקות ללא שער זכות.
הקבוצה שספגה הכי מעט: עירוני נתיבות– 23 שערים (ממוצע 0.77 שערים למשחק).לא ספגה ב-18 משחקים מתוך ה-30 בעונה הסדירה.
הקבוצה שספגה הכי הרבה: בני יהוד – 109 שערים (3.63 למשחק). לא ספגה רק במשחק ליגה אחד (!!).
הקבוצה הכי ביתית בליגה: גבעת זאב – 36 נקודות מ-45 אפשריות. הפרש שערים 9:35. באר יעקב שיחקה על מגרשה הביתי 12 פעמים וצברה 28 מ-36 נקודות.
קבוצת החוץ הטובה ביותר: מכבי באר יעקב – 43 מ-54 נקודות אפשריות. הקבוצה קיימה 3 משחקים ביתיים במגרש האימונים הסינטטי ליד הסופרלנד.

התוצאה הגבוהה ביותר: נחלת יהודה – בני יהוד (1:9 – מחזור 21). מרחבים – באר יעקב (8:0 – מחזור 26)
שיא השערים למשחק: 12 (צעירי רהט – מ.ס. ב"ש 4:8 מחזור 26).
המגרש עליו התקיימו הכי הרבה משחקים: גבעת זאב – 17.

נבחרת העונה:

שוער: גנאדי וולקוב (נתיבות)
בגיל 42!, וולקוב נתן את אחת העונות הטובות שלו בקריירה. הוא ספג את מספר השערים הנמוך בליגה (21 מתוך 23) והיווה עמוד בטון בהגנת הקבוצה.

מגן ימני: ליעד פרץ (באר יעקב)
מגנה של העולה לליגה א' נתן עונה מצוינת ובעיקר יציבה. הגנתית הוא ללא ספק הטוב בליגה ואין ראוי ממנו להיכנס לנבחרת העונה.

בלם: שי גבאי (באר יעקב)
כמו יין טוב הוא רק משתבח עם השנים. בורג מרכזי ביותר בעלייה של באר יעקב, שחקן מפתח גם על כר הדשא וגם בחדר ההלבשה. שחקן העונה של "דאבל פס".



בלם: דור בן לולו (צפרירים)
הלב והנשמה של הפתעת העונה, צפרירים חולון. החזיק כמעט לבדו את הגנת הקבוצה שספגה רק 28 שערים העונה, נמוך קומה אבל בעל משחק ראש נהדר.

מגן שמאלי: תומר תבור (גבעת זאב)
עונה נהדרת למגן בן ה-20 שרק העונה עלה מקבוצת הנוער ותפס מקום של קבע בהרכב הראשון, גבוה וחסון אבל מאוד טכני יחסית למבנה גופו, הבטחה גדולה שצריכים לשים עליה עין.

קשר אחורי: דוד קנבסקי (באר יעקב)
לא בכדי נקרא הבולדוג של הקבוצה. נושך, בועט ותופס כל מה שזז לידו, פייטר אמיתי שהחזיק היטב את מרכז השדה של הקבוצה.

קשר: דודי בכר (נחלת יהודה)
דווקא בעונה רעה מאוד של נחלת, הוא בלט מעל כולם עם לא פחות מ 26 שערים. מנהיג אמיתי שפורח גם בגיל 33.



קשר: עזריאל (וילי) פרידמן (גבעת זאב)
הילד הכל כך מוכשר בן ה-20 עשה עונה ענקית ולמעשה פרץ לתודעה של כל חובב הליגה הזו. טכני מאוד ובעל חוש התמצאות נהדר ברחבה. שומר שבת אך הוא כבר כעת יכול להשתלב בהרבה קבוצות בליגה הלאומית.

קשר: דודו פלס (נתיבות)
שחקן מעל ליגה ב' ללא ספק. תחבולן, מהיר וקר רוח ליד השער, אלמלא הוא, נתיבות בכלל לא הייתה בתמונת העלייה.



חלוץ: אלירן מגול (באר יעקב)
מבחינת מספרים הוא ידע עונות טובות יותר אך כהרגלו הגיע במאני טיים ובסוף העונה כבש ללא הפסקה, חלוץ הרחבה הטוב בליגה.

חלוץ: דודו ביטון (שיכון המזרח)
המספרים ידברו בשם עצמם, 32 שערים מתוך 70 שהקבוצה כבשה. מלך השערים של הליגה וכזה שלא ברור מה הוא עושה בליגה ב', חייב לחזור ובמהרה לליגה א'.



ספסל:

שוער: אלי בראשי (גבעת זאב)
מגן ימני: רון ברזני (גבעת זאב)
בלם: עידן סהר (באר יעקב)
בלם: אייל עבד (נתיבות)
מגן שמאלי: זאודה טרינק (שיכון המזרח)
קשר: עידו בוכובזה (נתיבות)
קשר: אמיר אלפיניש (הפועל רהט)
קשר: מיכאל רובינוב (צפרירים חולון)
חלוץ: אלעד יונה (גבעת זאב)
חלוץ: כפיר מלול (מודיעין)
חלוץ: סלמן אלהוזייל (צעירי רהט)

מאמן העונה: שלומי שלמה (צפרירים חולון)
גדולה של מאמן היא לעשות את הבלתי יאומן עם הבלתי צפוי. כששאלנו את שלמה בתחילת העונה מה הציפיות שלו מהעונה שתבוא הוא אמר: "אני רוצה להישאר בליגה". לא רק שהוא נשאר הוא גם כמעט עלה. עם סגל צעיר ונטול שמות מפוצצים ועם תקציב כמעט אפס לקח המאמן את הקבוצה שלו אל המקום הרביעי המכובד, ניצח בפלייאוף את גבעת זאב בחוץ והפסיד בסוף לשיכון המזרח רק בפנדלים.
הוא התחבר היטב אל השחקנים והם שיחקו בשבילו. שאפו ענק.
באותה נשימה אפשר גם להזכיר את שלומי עמר שעשה עונה גדולה לא פחות עם גבעת זאב ובדומה לשלמה עם אפס תקציב.



שחקן העונה: שי גבאי (באר יעקב)
כשאומרים משתבח עם השנים הכוונה היא ללא ספק למעוז ההגנה של העולה לליגה א'. גבאי שחגג בדצמבר 34 החמיץ בכל העונה רק משחק אחד (!!) בגלל צהובים והיה עמוד התווך של החלק האחורי של באר יעקב. בנוסף הוא כבש 4 שערים כולל שער ניצחון מול מ.ס. ב"ש בדקה ה-92 שבדיעבד הביא את באר יעקב אל משחק העונה כשהיא בהפרש מחיק מנתיבות.
מעבר להיותו שחקן מדובר גם באחד בעל אישיות כובשת, שחקן של מאמן, נשמה גדולה.

תגלית העונה: עזריאל פרידמן (גבעת זאב)
כשהוא בקושי בן 20 הוליך פרידמן את גבעת זאב אל המקום השלישי המכובד. 18 השערים שכבש, חלקם במאני טיים הוכיחו כי הוא שווה הרבה יותר מליגה ב' אך ככל הנראה יישאר שם בגלל העובדה שהוא דתי.



הפתעת העונה: גבעת זאב וצפרירים חולון
עם תקציבים נמוכים גם ביחס לליגה ב' הצליחו שתי הקבוצות להתברג בחלק העליון של הטבלה מפתיחת העונה ולשמור על מקומן עד לסיום.

אכזבת העונה: עירוני מודיעין
עם תקציב גדול וחומר שחקנים מנוסה לא הצליחה הקבוצה להתברג אפילו בין חמשת הראשונות ולא רק זאת גם הייתה מעורבת ביותר מידי שערוריות שלא קשורות לכדורגל.

אם העונה הייתה מעניינת הרי העונה הבאה צפויה להיות הרבה יותר עם ערד, שדרות ויכול להיות שגם טייבה בליגה.