שרצקי. הקבוצה בראש מעייניו (צילום: יח"צ)
מאת: ארז נעמן | 27.05.13 | 21:16
ארז נעמן בטור דעה: כל העליהום על שרצקי לא מוצדק, בלשון המעטה. אם לכם הייתה פנינה ביד, הייתם מחליפים אותה באבן גיר? שקטמון יישארו קטמון, ושהפועל ירושלים יעשו בדק בית. המנכ"ל הוא בטח לא האשם
בימים האחרונים אני שומע ש"חתכו" את מנכ"ל הפועל קטמון ירושלים, אורי שרצקי, במקומונים ובתוכניות הרדיו בירושלים, כל מיני ביקורות על כך שהמנכ"ל עובד בשכר (אוי ואבוי, עובד בשביל כסף? מי ישמע כדבר?) ושהוא דואג רק לאינטרסים שלו, שבגללו אין איחוד, ועוד..
סביר להניח שאנשי הפועל ירושלים היקרים, שאיתם אין לי עניין וחצי עניין, מפיצים לכאורה את הארס הזה, שמסיט כלפי איש אחד. שכל כולו נתון לטובת הפועל קטמון. העניין הוא, שמאחורי כל העליהום הזה מסתתרים אלה שהביאו את הפועל ירושלים לתהום מלכתחילה, ומסתכלים בקנאה על המיזם המופלא מקטמון.
בואו ונסתכל לרגע מזווית קצת שונה: הפועל קטמון ירושלים, מועדון שהחל את דרכו בביצות של ליגה ג', עם אוהדים ושחקנים שלהם נמאס מההתנהלות הכושלת של האחות הגדולה, הוליכו בזיעת אפם את הקבוצה עד לליגה הלאומית, כשהם לא חייבים ולו שקל אחד לרפואה לאף גוף, לאף שחקן, והכל שקוף. כל אוהד קטמון שנרשם בעמותה, יודע בדיוק כמה שרצקי מרוויח, כמה מקבל המאמן טסלפפה, כמה מקבלים השחקנים, ומה מחירי הכרטיסים. פנינה. רק להם הם חייבים דין וחשבון. ועוד לא שמעתי אוהד אחד שהתקומם על כך, האוהדים יודעים מה המנכ"ל משקיע, וכמה הוא צריך לקבל, זה כבר עניין שלהם, לא של הפועל ירושלים.
באים אנשי הפועל ירושלים, ורוצים איחוד. נשמע מעולה? אולי בגלקסיה אחרת. היקף החובות לכאורה של המועדון שנוהל ברשלנות במשך השנים הוא עצום, והפועל קטמון לא רוצה להיכנס להרפתקה הזאת, שמי יודע איך היא תסתיים.
עלייתה של הפועל קטמון ירושלים ללאומית, הייתה כמו סטירת השקמה מצלצלת לאחות הגדולה, שהנה האחות הקטנה כאן, ומאיימת להפוך את ההגמוניה. אוהדי הפועל ירושלים מכבנים את הקטמונים בוגדים, הקטמונים מאמינים שהם לוחמי חירות, עם פטיש ומגל ביד.
עד כאן הכל מובן. עכשיו לשאלת אורי שרצקי. האיש הזה אוהב את הפועל קטמון ירושלים בכל רמ"ח איבריו, הוא עובד במועדון בשכר ולמה? התשובה בגוף השאלה. כן כן, האדם עובד. כבר שנים שהוא מנהל את המועדון בצורה מעוררת השראה, לא נותן לאיש לחדור את חומות הברזל שהקים סביב השם הפועל קטמון ירושלים, היהלום של האוהדים.
למה שהפועל קטמון יעשו איחוד עם הפועל ירושלים? איזו סיבה, בשם הרקיע השביעי, יש למועדון נפלא שכזה, שמונע מאהבה, לעשות איחוד עם מועדון שקרוב יותר למחלקה הגריאטרית של הדסה מאשר למחלקת היולדות? מה הם צריכים את זה?
גם איש העסקים בני סיון, המכונה "האבא של הקבוצה" אמר לי השבוע: "בתור אחד שנמצא שנים במערכת ושנתיים כיו"ר, אורי עושה עבודה יוצאת מן הכלל ואין מתאים ממנו לשמש כמנכ"ל הקבוצה"
אחד מהאנשים שהיו מעורבים במשא ומתן סיפר שאורי בכלל לא היה מעורב בכל התהליך, כשבכל מקרה, עם איחוד או בלי, הוא היה נשאר בתפקיד, ואולי אף מקבל העלאה.
ראש העיר רצה איחוד. אז רצה, נו אז? כולם צריכים להתכופף? ממש לא. קטמון אמנם קיבלה עזרה רבה מהעירייה, אבל כבר מזמן הבינו בירושלים שאת החבר'ה האלה לא קונים בכסף, הם יכולים לדאוג לעצמם, ולכן, כל ה"איומים" לכאורה, שלקטמון לא יהיה מגרש, או לא יהיה תקציב מהעירייה, הם שווי ערך לקליפת השום. קטמון לא צריכה את העירייה, לא צריכה טובות, ומעל הכל ובניגוד למה שכולם חושבים, קטמון לא צריכה את הפועל ירושלים.
תגובות
+ הוסף תגובה