בנס ציונה לא חיכו הרבה וכבר בסוף השבוע הפנו אצבע מאשימה כלפי ההנהלה. השחרור התמוה של השוער, ההחתמות שלא שידרגו ופיטורי המאמן הם רק חלק קטן מהסיבות שהביאו לדעת רבים את הקבוצה אל הליגה השלישית. למרות זאת בוחנים משפטית את האיחוד הצפוי בירושלים וחוששים מקומבינה בית"רית..

 לא חלפו 24 שעות מהירידה של נס ציונה לליגה א' והסכינים בעיר כבר נשלפו. למי שלא יודע, זה המקום לומר כי נס ציונה היא עיר של כדורגל. החזרה ללאומית לפני חמש שנים הייתה כמו סם חיים עבור אוהדי הקבוצה הוותיקים, אלה שעזבו לאחר הפירוק.

בשתי העונות הראשונות בלאומית נס ציונה הייתה קבוצת פלייאוף עליון. בעונה שעברה היא הרגישה את חרב הירידה אך היא שרדה בסופו של דבר. בקיץ שעבר גם עזב קובי כדורי ואת מקומו תפס בחור חביב בשם זמי שרייבר שהתחלף אחרי שבועיים וחצי ביולי באייל לוי, הידוע כמקורב למחזיק תיק הספורט בעירייה, שולי מזרחי.
את העונה הנוכחית החלה הקבוצה מראש עם תקציב זהה ביחס לזה של העונות שעברו אם כי חלק מהכסף שהגיע מהעירייה הלך לכיסוי חובות העבר. סגל השחקנים נבנה בהתאם. למרות זאת, הקבוצה העפילה במחזור ה-19 למקום השישי, 14 נקודות מהקו האדום.

טווח הביטחון הכניס את ראשיה של נס ציונה לשאננות מסוימת. אולי בגלל זה הסכים לוי לשחרר את השוער, שלומי בן חמו, אחד מעמודי התווך של הקבוצה בארבע וחצי העונות האחרונות, במגרש ומחוצה לו, להפועל כפ"ס. השחרור של בן חמו היה המכה הראשונה. רן קדוש שהובא במקומו התקשה להיכנס לנעליו הגדולות של השוער העוזב גם בפן החברתי, לפחות ע"פ גורמים המקורבים למועדון.

לקראת תום מועד ההעברות בינואר ביקש המאמן, מני שחר חיזוק בדמותם של שני חלוצים בעלי שיעור קומה. אך במקומם בחר היו"ר להחתים את עומרי רון, טל שמעיה ואייל שן שע"פ אותן גורמים לא רק שלא חיזקו את הקבוצה אלא אף החלישו אותה.

ההתדרדרות החלה מהר מאד. מהמחזור ה-19 ועד למחזור הנעילה של העונה הסדירה השיגה נס ציונה חמש נקודות בלבד וכבשה 5 שערים (!) מה שהוריד אותה אל הפלייאוף התחתון. שחר, שילם את המחיר בתחילת מרץ, למרות שלוי הצהיר שבוע לפני כן באחת הישיבות כי הוא עומד מאחורי המאמן. במקומו הוחתם רונן ויינשטיין.
משבר האמון היה כבר בלתי נמנע ומכאן כבר אי אפשר היה לעצור את כדור השלג. בשבעת משחקי הפלייאוף לקחה נס ציונה 4 נקודות בלבד, וכבשה 4 שערים בלבד, כלומר מהמחזור ה-19 ועד ל-37 (18 משחקים) צברה הקבוצה 9 נקודות בלבד עם הפרש שערים של 27:9. מאזן עלוב לכל הדעות.



אגב, תוך כדי משבר ניסו קברניטי העיר לשכנע את לוי לפנות לכדורי ולקבל ממנו סיוע אך הראשון סירב והסוף כבר ידוע.

למרות הירידה הכואבת נפתח לנס ציונה פתח קטן של תקווה בדמותו של האיחוד בירושלים. בקבוצה החלו כבר לבדוק משפטית את המשמעות של המהלך, אם יצא לפועל. בנוסף, פנתה הקבוצה להתאחדות ודרשה להקפיא את משחקי המבחן עד אשר תתברר סוגית אותו איחוד מחשש ל"קומבינה" בית"רית.
בנס ציונה הביעו את חששם כי בית"ר ת"א רמלה "תיתן" את העלייה לבית"ר כפ"ס בידיעה ברורה כי היא (בית"ר ת"א) תישאר בליגה בשל האיחוד.

כמובן שבשתי הקבוצות שאמורות להתמודד במשחק הראשון בכפ"ס ביום שישי (16:00) ובגומלין בשלישי שאחריו (שכונת התקווה או וינטר 19:30), דחו את ההאשמות מכל ולכל.
"אותנו לא מעניין האיחוד", אמר דובר בית"ר כפ"ס, אלברט זנפט, "אנחנו באים לנצח ולעלות לליגה הלאומית בלי טובות של אף אחד".

מי אמר שהקיץ לא יהיה מעניין ?