פתיחת עונה נהדרת, סיפסול ממושך והרבה שערים של מאני טיים, מאיר דרעי הוא האיש החם של בית"ר כפ"ס ומוביל אותה עד לגמר מול מגדל העמק. ביום חמישי הוא כבר לא יהיה בספסל

הנער שגדל בבני יהודה (כבש בעונתו האחרונה בנוער 22 שערים), עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים דווקא בגדנע תל אביב בליגה ג. בעונה זו כבש 12 שערים. עונה לאחר מכן ניסה דרעי את מזלו בבת ים (אז בליגה הלאומית) אך זה לא הלך ושוב חזר מאיר לגדנע, הפעם בכדי להעלות את הקבוצה ליגה עם 24 שערים באותה עונה כאשר ביחד עם האחים בורכוב (ישראל ונתנאל) שכבשו גם הם 24 שערים יחדיו, עלתה הקבוצה לבסוף לליגה ב'. ובהפרש ניכר.

בעונה שעברה דרעי (23) פתח מצוין בגדנע וכבש שבעה שערים ב-12 המשחקים הראשונים, עד שצד את עיניהם של אנשי קביליו יפו שהנחיתו אותו במועדון. מאיר שיחק משחק אחד בלבד, ואז עבר ניתוח אפנדציט שהשבית אותו לשלושה חודשים. דרעי חזר להופעה אחרונה במדי קביליו יפו מול עירוני קריית גת, נכנס לחמש דקות אחרונות וכבש שער בכורה.

כשנראה היה שהקריירה של החלוץ הולכת לדעוך כבר בגיל 22, עשה דרעי מהלך ששינה את התמונה מבחינתו: הוא עבר לבית"ר כפ"ס וחבר לחיים סירוטקין. "אני חייב להם את הקריירה שלי" הוא מספר. מאיר יודע שפציעה טורדנית יכולה להרוס לשחקן קריירה, הוא חווה את זה בעצמו. החלוץ היה צריך שיקום מנטאלי כבר בגיל צעיר, והוא לא וויתר לרגע. 

דרעי פתח את העונה בסערה. חמישה שערים בשבעת המשחקים הראשונים החזירו אותו לחיים וחשוב מכך, הפכו שוב את החלוץ הצעיר לגורם משמעותי בקבוצה שבה הוא משחק ואם לא אלעד כהן, גם לכוכב הבלתי מעורער.

ואז, החלה הדעיכה. כפ"ס הודחה מהגביע, נכנסה למשבר, ודרעי היה הראשון לשלם את מחיר הכישלונות. הוא כבש שער אחד בלבד ב-13 המשחקים שהגיעו לאחר הפתיחה הנהדרת וירד לספסל. לאחר תקופה של חמישה משחקים ללא ניצחון וכשנראה שמקומה בפלייאוף בסכנה, כפ"ס יצאה לשני משחקי חוץ קשים, מול שעריים וקריית גת. היא ניצחה בשניהם, 0:2 ברחובות ו-4:1 בקריית גת. בשני המשחקים מאיר דרעי כבש. מול קטמון הוא נכנס בדקה ה-33, מול עמישב בדקה ה-50, ושני משחקים לאחר מכן פתח והוחלף. העונה הסדירה הסתיימה ואז, הגיע הפלייאוף.

שחקן של מאני טיים מכנים אותו בקבוצה, ואין תיאור טוב מכך למאיר דרעי. כשהוא עולה למגרש אתה מרגיש שהולך לקרות משהו טוב, "הג'וקר" כפי שסירוטקין מכנה אותו, הג'וקר הזה לקח את בית"ר כפ"ס לגמר רבותיי, במו רגליו.

                       דרעי כובש מול אזור. יפתח מול מגדל העמק? (צילום: לירן דורף)

עם שער ענק מול יפו, לאחר השתלטות נהדרת על כדור ברחבה, כשהוא משאיר מאחוריו בלמים מנוסים כמו יניב סבג ועמיאל, ועוד שער קלאץ' נגז אזור 4 דקות לאחר שנכנס ו-9 דקות לסיום, הביאו את מאיר דרעי למצב שכל הליגה חפצה בשירותיו וההצעות מתחילות לזרום.

דרעי לא שחקן בעייתי, להיפך. מאמן שייתן לו ביטחון, ירוויח הרבה יותר מעוד שחקן טוב על המגרש. כשמאיר מרגיש בטוח ושאוהבים אותו, הוא ייתן את כל כולו עבור המועדון וחבריו. ממספר שיחות שערכתי עמו השנה, הוא מעולם לא התייאש, לא רטן על כך שירד לספסל, קיבל את הכל באהבה ועם החיוך הממזרי שכל כך מאפיין אותו. מול יפו ניתן היה לראות שוב שיש במאיר משהו מיוחד כשכבש אולי את השער הכי חשוב העונה של בית"ר כפ"ס (בתחילת תוספת הזמן, כשהיא נתונה לבליץ מצד שחקני יפו) ובמקום להיכנס לטירוף, זכר את האהבה לה זכה מהקהל ביפו, נעמד במקום, הרים את ידו בבקשת סליחה, והמשיך הלאה. אוהדי יפו לא ישכחו את המחווה הנהדרת הזו, לדרעי זה בא טבעי לחלוטין.

ביום חמישי הוא כבר צפוי לפתוח בנתניה מול הפועל מגדל העמק. וגם אם לא יפתח, כולם יחכו לשלב שבו יכנס מספר 26 בצהוב שחור, להביא את ההתלהבות והשינוי למשחק ואולי, אולי אולי, לקחת את בית"ר כפ"ס לקרב ישיר מול הקבוצה מהלאומית.