כולם ידעו כי הפסד של ערד היה שולח אותה בוודאות לליגה ב'. לשעריים, או לפחות לאוהדיה, הייתה מטרה אחרת, לא פחות חשובה: לנצח ולסיים במיקום גבוה יותר מיריבתם המרה, הפועל מרמורק. בסופו של דבר המשחק הסתיים בתיקו אפס, שהספיק לערד בשביל ללכת למבחנים, אך לא שעריים שסיימה מתחת למרמורק.

עכשיו ברצינות, אין ספק שהמשחק היה חשוב מאוד בעיקר לערד. שחקניו של ניר חזוט נלחמו ומאוד רצו, אך עושה רושם שעל יכולת התקפית סבירה, אין מה לדבר בקבוצה הזו.
למעשה, היא התייצבה למשחק עם 15 שחקנים בלבד כשחלקם אפילו שיחק עם גרביים מאולתרות. כדורגל ישראלי, ליגה א', 2013...


למעט עשרים הדקות הראשונות, המשחק התנהל בשליטה כמעט מוחלטת של שעריים. כשגם ביציע אוהדיה שלטו ללא עוררין.

למרות השליטה רק בעשר הדקות האחרונות של המשחק התקרבו שחקני שעריים לשערו של דור דוידי. זה קרה לאחר שחזוט החליט להכניס את עצמו לעמדת המגן הימני, מה שכמעט עלה לקבוצתו ביוקר.


שחקני שעריים ניצלו את האיטיות של מאמן – שחקן ערד וחרשו את האגף שלו. למזלה של ערד, דוידי הפגין משחק בטוח ושחקני שעריים לא היו מספיק מרוכזים.

ערד מבחינתה הגיעה רק להזדמנות אחת. זה קרה בדקה השלושים, כשרונאל חדד הפעלתן קיבל כדור נהדר מברק בוקובזה, אך חדד התבלבל ולא הצליח להכניע את צחי גיגי.


באשר לחדד הוא היחיד שנראה כאילו דוחף את חבריו במחצית השנייה לעלות להתקפה על מנת לנצח אך אלה הבינו שאילת תנצח את כפר סבא ויפו את כפר יונה, כך שתיקו או ניצחון לא כול כך ישנו, בעוד הפסד ישלח אותם לליגה ב' ולכן המשיכו להסתגר.


ככל שהידיעות על יתרון יפואי מבטיח המשיכו להגיע כך הידקה ערד את ההגנה. מפלס הלחץ עלה בעשר הדקות האחרונות כשכפר יונה צמצמה ל-3:2 אולם שריקת הסיום שם וזו כאן שהגיעה דקות ספורות אחריה שחררו אנחת רווחה אצל הערדים שינסו להישאר בליגה במשחק הכרעה נגד המנצחת בפלייאוף ליגה ב'.



זה המקום לפרגן לשעריים שבניגוד לכמה קבוצות אחרות, אף אחד לא יכול לבוא בטענות לחוסר ספורטיביות של שחקניהם. בכלל עושה רושם ששעריים יכולה בהחלט לספק עניין רב לליגה, שבעונה הבאה תהיה ללא קטמון ואוהדיה ואולי גם ללא קביליו ואוהדיה.


בכל מקרה קבוצה שיודעת לכבד את עברה, העתיד צופן לה כבוד רב. לכן מבחינתי היה מרגש לראות במחצית המשחק שהנהלת המועדון העניקה גביעי הוקרה לשניים משחקניה בשנות השמונים: קובי רוקבן ותמיר צומן.