הוא התחיל בקטן, הביא קבוצות לשיא במינימום תקציב, קיבל את ההזדמנות ולמרות שהרבה אנשים חיכו לו בפינה, הוא סתם לכולם את הפיות. עופר טסלפפה קרוב לעשות עלייה היסטורית עם קטמון וזה הזמן לפרגן לאיש שכל כך מגיע לו

 לפני שאתחיל לדבר על טסלפפה האדם והמאמן, אספר סיפור אישי שקרה לי בשנה שעברה עם עופר. לאחר שהמאמן התפטר מהאורתודוכסים לוד, בטענה שאין משכורות ושאי אפשר להמשיך ככה (אגב, בזמן שהקבוצה איישה את המקום הרביעי בליגה א' דרום) ערכתי ראיון עם סוסו מונייר. הבעלים של לוד הטיח האשמות במאמנו המתפטר, ובין היתר אמר את המשפט הבא: "מי היה עופר טסלפפה לפני לוד?" כשהתקשרתי לבקש מעופר תגובה, הוא היה די מודאג שמה הראיון עם מונייר יפגע לו בקריירה, אך הוא בחר להגיב בדרכו שלו: "אני מכבד את סוסו ואת הקבוצה, אבל ככה אי אפשר היה להמשיך" תראו את לוד היום, ותסתכלו על עופר.

בסיבוב הראשון של העונה הנוכחית, כשלוד פגשה את קטמון, מונייר (שנמצא בהליך תביעה מול עופר) הגיש למאמן פרחים ואמר לו: "אולי אני כועס עליך, אבל אני מכבד אותך מאוד ואוהב אותך" כשהשחקנים כמובן דרשו מחווה למאמן שהעלה אותם לליגה א', וגם הפך אותם לקבוצה לגיטימית לחלוטין.

                    עופר מקבל פרחים מול לוד. השחקנים דרשו מחווה למאמנם לשעבר (צילום: לירן דורף)

עופר אימן 4 שנים בנחלת יהודה ולאחר מכן בשיכון. הוא הגיע לאורתודוכסים לוד כשהיא עם שבעה הפסדים והעלה אותה ליגה עוד באותה עונה עם מינימום תקציב וכשהוא עובר בפלייאוף מורט עצבים קבוצות כמו שעריים, מחנה יהודה, וכמובן שתי האקסיות, שיכון המזרח ונחלת. טסלפפה כמובן המשיך לעונה נוספת בלוד, ועם שחקנים כמו שרון ברנשטיין, רווה אייזנקוט, אסי אסולין ושרון זוזוט, הוליך את הקבוצה עד המקום הרביעי בליגה א' דרום, אך כאמור, כשראה שהחבר'ה לא מקבלים שכר, החליט לעזוב. "רציתי לזעזע את המערכת" אמר עופר למקורביו, והיא קיבלה זעזוע. אמנם באיחור של שנה, אבל הנה, לוד בליגה ב'. אולי אפילו לא תחדל מלהתקיים.

                 טבלת ליגה א' דרום במחזור ה-16 בעונה שעברה. (צילום: אתר ההתאחדות)

טסלפפה ישב בביתו במשך חצי עונה למרות שקיבל הצעות. בקיץ, הוא קיבל את הטלפון שכל מאמן בליגה רוצה לקבל. מהעבר השני של הקו היה אורי שרצקי, מנכ"ל הפועל קטמון ירושלים, אחת משלושת הקבוצות הבכירות בליגות א'. אורי ביקש לקבוע פגישה, עופר נענה בחיוב. הפגישה לא ארכה יותר מחצי שעה, כשגורמים יודעי דבר מספרים שהמנכ"ל התרשם מה"אני מאמין" של טסלפפה, אבל בעיקר מהאיש שישב מולו. "עופר אדם ישר, הגון וצנוע. לא תשמע אותו אומר מילה רעה על אף אחד. הוא תמיד מחייך, יודע לדבר עם השחקנים, מכוון, תומך. אדם משכמו ומעלה" אמר לי השבוע אשר גולה, ש"עובר עונה מדהימה עם עופר" לדבריו.

                    "אני עובר עם עופר עונה מדהימה" אשר גולה (מימין) (צילום: לירן דורף)

עופר קיבל את התפקיד הכי תובעני בליגה א' דרום, עם תקשורת ירושלמית נשכנית שיושבת על הגב, ואפילו הכתבים שהכי מזוהים עם הפועל ירושלים (האחות) שכמובן שונאים את כל המיזם שנקרא הפועל קטמון, לא מסוגלים שלא לפרגן להישג הנפלא של המאמן, שכאמור, לפני הכל, הוא קודם כל בן-אדם.

השבוע סיפר לי אחד הקולגות על כתב מאחד המקומונים בירושלים (שהם, למי שלא יודע, הכי ארסיים בארץ) שהתקשר לעופר באחת מהשיחות השגרתיות שלהם, ופתח את השיחה במשפט הבא: "אתה יודע עופר, כמה שאני שונא את הפועל קטמון, קשה לי שלא לשמוח בשבילך. אתה מקצוען, תמיד עונה לטלפון, גם אחרי הפסדים. אתה לא בורח מאחריות, ובגלל זה כולם מעריכים אותך" הכתב הזה ידע מה הוא אומר. גם אני יכול להעיד על עצמי שגם אחרי שכתבתי טורי ביקורת נורא נוקבים נגד קטמון, עופר ענה לי לטלפון, דיבר בצורה רהוטה ואמר את מה שעל ליבו בלי לנבל את הפה (כמו מאמנים אחרים שבטוחים שהם מינימום מוריניו ומתנהלים כמו אחרון העבריינים) ואפילו אמר שקטמון הרוויחה את הביקורת ביושר. יש דברים כאלה? אני אומר לכם, שאין.

                   טסלפפה ומונייר. היו"ר רק יכול להתגעגע (צילום: יח"צ)

"אין לך מושג כמה אני שמח בשבילו" אמר לי השבוע מאמן הפועל הרצליה צחי טיאר, "אם יש בנאדם שמגיע לו, זה עופר. הוא בא מלמטה ועשה את כל הדרך בשביל להגיע למעמד שהוא נמצא בו היום"

אם אכן קטמון תעפיל ללאומית (אני לא רואה תסריט אחר) טסלפפה יקבל את המושכות גם בליגה השנייה בישראל וזו תהיה עבורו קפיצת מדרגה ושדרוג לקריירה. מלבד זאת, שמאמן קטמון עושה היסטוריה בכך שבפעם הראשונה בתולדות המדינה תהיה קבוצת אוהדים באחת משתי הליגות הבכירות בישראל. לא תהיה עוד פעם ראשונה, זה שלו בלבד.
יש הרבה אנשים שחתומים על העלייה הזו. ההנהלה שנותנת שקט, השחקנים שלא נשברו, הרגש של האוהדים, ומעל כולם איש אחד, נמוך קומה, עם לב מכאן ועד הרי ירושלים, וגם הרבה כדורגל. תנו כבוד לעופר טסלפפה, מגיע לו.