טון של משקולות לא יצליחו להוריד היום את אבי דבח, מאמן מכבי באר אל הקרקע. "אני בעננים, אין דברים כאלה. קבוצה של גברים אחד אחד. האמנתי במערכת ובכל אחד מהם". ולחשוב שבתחילת העונה שעברה הוא עוד היה שחקן מן המניין

 "לא היה לי בכלל זמן לחשוב על הפרישה", משחזר אבי דבח את הרגע בו הציעו לו לאמן את מכבי באר יעקב, "אולי בגלל זה המעבר היה קל הרבה יותר. לא תכננתי לפרוש ולכן לא היה לי זמן להיכנס לדיכאון".

קצת יותר משנה וחצי שנה אחרי אותו רגע, דבח חגג היום את העלייה ההיסטורית לליגה א' של הקבוצה, 20 שנה אחרי שהפועל המיתולוגית עם דודו, איזי חמו ירדה משם: "זו תחושה מדהימה, אני בעננים. האמנתי בכך לאורך כל הדרך. ידעתי שלקראת סוף העונה הכל יתחבר".

התחלתם לא טוב את העונה
"נכון ובגלל זה האמנתי. לכל קבוצה יש משבר במהלך העונה. שלנו היה בתחילתה. מאז רק הלכנו והשתפרנו. הגענו לשיא בדיוק בזמן. יש לנו שחקנים גברים אחד אחד שהתעלו על עצמם ברגעי האמת".


            התעלו ברגע האמת. באר יעקב חוגגת עלייה (צילום: לירן דורף)

מה הבאת איתך לקבוצה ?
"אני מכיר את הליגות האלה היטב ולכן ידעתי בדיוק איזה שחקנים להביא, כאלה שאני רציתי לשחק לצדם. חוץ מזה הבאתי את שיטות האימון שלי שהיו שונות מאלה שאני הורגלתי אליהן. לא דגלתי בכושר ועובדה, הגענו לרגעי האמת עם מינימום פציעות ובכושר למשחק מעולה".

למי אתה רוצה להקדיש את העלייה ?
"יש כל כך הרבה. קודם כל להודות לקב"ה. אנחנו קבוצה מאמינה שמתפללת ערבית לפני כל אימון. לאשתי מיטל והבנות שובל ואורין שהיו לצידי. לאבא שלי, מוריס שמלווה אותי מאז שהייתי בילדים. אגב, הוא לא עמד במתח ולא הגיע למשחק. רק אחרי ששמע שאנחנו מובילים 0:3 הוא הגיע לחגיגות. לאחי, יוסי מאמן השוערים של הקבוצה שעמד לצידי והאמין גם מתי שאני פקפקתי קצת. לאיזי חמו, גיורא שבתאי ואפי צפריר שהחוזים שלנו תלויים בהם וכמובן לראש המועצה ניסים גוזלן שרק לראות אותו חוגג בסיום היה שווה את הכל".

עונה הבאה ?
"עזוב, תן לשמוח, לגמור בשבוע הבא את העונה וללכת לראות משחקי פלייאוף. אחרי זה נדבר על העונה הבאה".