העלייה עם קבוצת הנוער של הפועל ב"ש, התסכול תחת ברוך סער באסי גלבוע, החיבור לאח התאום, וההצלחה בליגה הלאומית עם ראשל"צ. ספואן זועבי עדיין לא בן 20, אבל הספיק לחוות המון בכדורגל ועל הדרך גם להדיח את הפועל ת"א הגדולה בדרך לחצי גמר הגביע

כל כדורגלן, בין אם הוא משחק בליגה בכירה או נמוכה, מלקט במהלך הקריירה שלו חוויות קסומות שנצרבות בתודעה הרגשית ונשארות שם לנצח. חוויה קסומה מן הזוג הזה כבר יש לקשר המוכשר של הפועל ראשל"צ, ספואן זועבי בן ה-20 מהכפר טמרה, שלפני שבועיים כבש את שער הניצחון ב-0:1 הסנסציוני מול הפועל ת"א הגדולה ברבע גמר גביע המדינה, והפך לגיבור הרגע.
יממה לפני משחק הגביע מול הפועל ת"א, הקשר המוכשר הפציץ עם סטטוס מרעיש בדף הפייסבוק, בו הוא כתב: 'אחרי שלוש שנים נהדרות של הפועל ת"א בגביע מחר זה הולך להשתנות'. הסטטוס המדובר גרם ללא מעט אנשים להרים גבה, אך כנראה שתחושות הבטן של ספואן היו חזקות - לפחות בכל הנוגע להפתעה העתידית המתבשלת באצטדיון הברפלד.
"בלילה שלפני המשחק היו לי נדודי שינה", הוא משחזר, "חלמתי שאני כובש שער וניסיתי לחשוב רק לאן אני אמור לרוץ בזמן החגיגה. האם לאוהדים או למאמן אייל לחמן שכל כך מאמין בי, או שבכלל לבני המשפחה שהגיעו בהמוניהם מהכפר".
ואכן הוא כבש את שער הניצחון במשחק מול האדומים והמחשבות הפכו למציאות מתוקה ולפיסת היסטוריה. "היה לי קשה לעכל שהכדור נכנס לשער. רק לחשוב על זה שאני כובש מול הפועל ת"א, שמבחינתי היא הקבוצה האהודה עליי-זה כבר מרגיש כמו חלום אדיר".

"חשתי תסכול גדול בגלבוע"
הכישרון הצעיר מטמרה ואחיו התאום סולטן (חלוץ), שמשחק כיום באסי גלבוע, צמחו במחלקת הנוער של גלבוע וכבר בגיל צעיר מאוד סומנו ככישרונות גדולים. בהמשך עברו השניים לקבוצת הנערים של הפועל עפולה ולאחר מכן לנצרת עילית. בגיל נוער נפרדו דרכם של התאומים, כאשר סולטן חזר לקבוצת הנוער של גלבוע ובקביל שיחק בקבוצת הבוגרים, בעוד ספואן הצטרף לקבוצת הנוער של הפועל ב"ש, ואיתה רשם עלייה לליגה הבכירה וגם הופעה בגמר גביע המדינה לנוער. בתחילת העונה שעברה, האחים חזרו לשתף פעולה במדי קבוצת הבוגרים של אסי גלבוע. הקבוצה תחת ברוך סער, שסימנה את העלייה ללאומית כמטרה עיקרית והנחיתה סוללת רכש, הזניחה מעט את הכישרונות הצעירים, שנדחקו לקצה הספסל. הסטטוס הזה גרם לתסכול עצום בקרב האחים זועבי, ובמיוחד אצל ספואן, שבמחצית העונה החליט לעבור להפועל דליה. "חוויתי חצי עונה טראומתית מאוד באסי גלבוע", אומר ספואן, "באימונים הוכחתי מה אני שווה אבל לא קיבלתי אף פעם את ההזדמנות שמגיעה לי. הרגשתי שהיו שם החלטות לא מקצועיות-וזה כמובן גרם לי לתסכול עצום. בגלל שלא שיחקתי הייתי קצת לחוץ ועצבני והרגשתי שמחפשים אותי בקטנות".

הנקמה הפרטית, והמבחנים בראשל"צ
המעבר להפועל דליה במחצית העונה, בדיעבד, התברר כצעד נכון ומתבקש עבור הכישרון הצעיר, שפתאום החל לפרוח מחדש ולממש את הפוטנציאל הגדול שיש לו ברגליים. עד לסיום העונה הוא הספיק לכבוש תשעה שערים, שעזרו לקבוצה של פאיד חסון להינצל ממאבקי התחתית. השיא מבחינתו של ספואן היה שער הניצחון בדקה ה-90 מול האקסית, שהעביר מסר ברור לאנשי הגלבוע: פספסתם אותי.
מחצית העונה הנהדרת בהפועל דליה, הפיחה מחדש תקוות גדולות והחזירה את הביטחון הדרוש לקשר המוכשר, שבמהלך הקיץ החליט להגיע למבחנים בהפועל ראשל"צ מהלאומית. לקבוצה של המאמן אייל לחמן הוא הגיע עם הרבה אמונה ובעיקר רצון להצליח. "אני לא אשכח את היום שהגעתי למבחנים. היו שם לפחות 40 שחקנים צעירים", הוא נזכר, "המאמן לחמן בחן כל אחד ואחד בזכוכית מגדלת. אותו עניין יותר שחקנים רעבים שבאים להתנפל על כל כדור ולא שחקנים שמשחקים בשביל הפוזה. אני, מבחינתי, שידרתי הרבה ביטחון וכבר באימון הראשון לחמן ניגש אליי והתחיל לשאול אותי כל מני שאלות. באותו רגע הבנתי שהוא שם עליי עין וזה נתן לי עוד יותר מוטיבציה להצליח".


              בחן כל אחד בזכוכית מגדלת. לחמן (צילום: גיא גולדפרב)

הגעגועים הביתה
תחילת דרכו של ספואן בראשל"צ הייתה סוחפת והרבה מעבר לציפיות, וזה רק חיזק את העובדה שאסי גלבוע פספסה את כישרון בענק. כבר במחזור הפתיחה של העונה הוא כבש ובישל בניצחון 1:3 מול הכח ר"ג, והחזיר למאמן לחמן על האמון שנתן בו. במחזורים הבאים הוא כבר הפך לשחקן הרכב לגיטימי, כשהוא מפגין על המגרש ביטחון רב ויכולת מרשימה. "ככל שחלפו המחזורים התחלתי להאמין בעצמי יותר. ידעתי שבזכות עבודה קשה אני אתקדם לאט-לאט לאן שאני שואף. המאמן נתן בי אמון ואני החזרתי לו על המגרש".
אלא שלצד ההצלחה המקצועית על כר הדשא, ספואן, שבקרוב יחגוג יום הולדת 20, נאלץ להתמודד עם הריחוק הפיזי, עם הגעגועים למשפחה וחיים עצמאיים בדירה שכורה, "בהתחלה לא היה לי פשוט בכלל", הוא מודה, "הרגשתי בודד מאוד. להיות בעיר גדולה כמו ראשון לציון שאתה לא מכיר בה אף אחד זה לא פשוט. בהתחלה הייתי חוזר הביתה כמעט כל יום באוטובוסים והרגשתי די מותש. בהמשך, הרבה בזכות התמיכה של המשפחה, הצלחתי להתאקלם. כיום אני מרגיש הרבה יותר בנוח כאן וחוזר הביתה בערך אחת לשבועיים. יש פה גם אוהד מסור של הקבוצה שלקח אותי תחת חסותו, והוא דואג שלא יחסר לי כלום. בשבתות הוא גם מקפיד תמיד לארח אותי".

"כואב לי שמוכרים לאח שלי לוקשים"
כאמור, ספואן מציג עד כה עונה מדהימה בהפועל ראשל"צ (חמישה שערים), שכבר הספיקה לזכות העונה בגביע טוטו ולסיים בפלייאוף העליון בלאומית. עם זאת, הכישרון הצעיר מטמרה נשאר עם הרגליים על הקרקע ומאמין בהתקדמות איטית ובטוחה. "יש לי שאיפות להתקדם לליגת העל אבל כרגע זה מוקדם מדי. אני צריך לצבור עוד ניסיון בליגה הלאומית. אני מאמין בהתקדמות הדרגתית ובטוחה. בסוף אני אגיע לכל מטרה שאציב".

ולסיום, איך אפשר לסיים ראיון עם ספואן מבלי התייחסות לאחיו התאום, סולטן זועבי, שמשחק כחלוץ באסי גלבוע ולא ממש זוכה לקרדיט. "אני קצת כועס על אחי", הוא אומר במפתיע, "במחצית העונה שעברה כשעזבתי להפועל דליה ניסיתי לשכנע גם אותו לעבור איתי אבל הוא העדיף להישאר בגלבוע. אני בתור קשר הבקעתי שם 9 שערים אז הוא בתור חלוץ בטוח היה כובש 15. כואב לי שמוכרים לו בגלבוע לוקשים. מגיע לו לקבל יותר קרדיט. אני מקווה בעתיד לחזור לשתף איתו פעולה באחת משתי הליגות הבכירות".