רבים לא יודעים אך איתי אוחיון חשב בכלל לפרוש מכדורגל אך אז הגיע שיחה מחברו, אבישי סעדה ששכנע אותו להגיע לבני טייבה מליגה ג'. שבעה חודשים מאוחר יותר הוא קרוב להיכנס לדפי ההיסטוריה עם מאזן אישי מדהים של 47 שערים ב-23 מחזורים. עמוס אעידן, מאחוריך

השיא הרשמי של כיבוש שערים בליגה ג' שייך לחנא פרהוד שהשיג אותו בעונת 2008/9 כששיחק במדי מכבי דליית אל כרמל. 46 שערי ליגה + 3 שערי גביע.
הבלתי רשמי שייך לעמוס אעידן האגדי שלטענתו כבש 60 שערים במדי אסי גלבוע, אז בליגה ב'. את זה ידעו לאשר מקורות יודעי דבר באזור הצפון.
כך או כך איתי אוחיון מבני טייבה לא שמע על אף אחד מהם. למעשה כשאעידן ופרהוד כבר רצו בקבוצות בוגרים, הוא רק נולד...
בשבת האחרונה שבר אוחיון את השיא של פרהוד. הצמד שכבש מול בני קלאנסווה העלה את מאזנו האישי ל-49 שערים העונה מתוכם 47 בליגה ואנחנו רק במחזור ה-23 (!!).
מיותר לציין כי שיחק בכל משחקיה של טייבה העונה גם בגביע (27 במספר) ורק ב-5 מהם הוא לא כבש (!!). יש לו שישייה, חמישייה, שתי רביעיות ו-5 שלישיות.

את הראיון עימו בחרתי להתחיל דווקא מהסוף בשאלה ציפית להבקיע כמות כזו של שערים ? וכאן ציפתה לי הפתעה: "האמת שהעונה בכלל לא חשבתי לשחק. רציתי לחפש עבודה רצינית ולהתחיל לבנות את החיים שלי קדימה. אז התקשר אלי אבישי סעדה ואמר לי שבשמשון בני טייבה בונים קבוצה לעלייה. חשבתי שאין לי מה להפסיד אז הגעתי, התאהבתי והיום אני כאן. בגדול בניי על 20 שערים. לא חשבתי שאגיע למספרים כאלה".

מדוע חשבת על פרישה ?
"די התייאשתי מהכדורגל. לא ראיתי את עצמי מתקדם והתחלתי לחשוב על בית, משפחה, לימודים ועבודה רצינית. היום אני פורח ומקווה שההישג שלי יניב תוצאות לעונה הבאה".

בתור יוצא מחלקת הנוער של טוברוק היית אמור להגיע למקומות אחרים, כמו רבים מחבריך
"אני מסכים אבל בשנה הראשונה של הנוער נפצעתי וההתקדמות שלי קצת נעצרה. כשסיימתי גיל נוער נשלחתי להפועל הרצליה של בני טבק שבדיוק עלתה ללאומית, הייתי בסגל ואפילו שיחקתי בגביע הטוטו אבל הבנתי שלא יתנו לי יותר מידי דקות אז ירדתי לליגה א', לכפר יונה".

תהיה אמיתי עם עצמך. הגעת למספרים כאלה בעיקר כי הליגה חלשה ?
"ממש לא. פשוט יש לנו בקבוצה שחקנים מיוחדים שיודעים לתת את הפס האחרון ולהעמיד אותי מול השער. מחמוד אשקר הוא אחד כזה. באופן טבעי 60 אחוז מהכדורים הולכים אלי. לגבי הליגה, היא לא חלשה בכלל. קבוצות באות לשחק אגרסיבי במיוחד מול קבוצות צמרת. מי לא רוצה כותרות על חשבוננו ?".

שומרים עליך אישית ?
"לא כל הקבוצות. בהמשך לשאלה הקודמת שלך, בליגה מסוג כזה אתה לא מחפש להעביר שחקנים אלא לתת פס ומהר כדי למנוע מהשומר שלך לתת לך את "הקטנה" ברגל. תהליך קבלת ההחלטות שלך מקבל פרספקטיבה אחרת. חוץ מזה, קבוצות לא מתאמנות באופן סדיר כך שבדקה ה-40 השומר שלך כבר גמור. זה מקל על העבודה".


שחקנים שיודעים לתת את הפס האחרון. אשקר (צילום: אלון יהודיוף)

יש לך מטרה שאליה אתה רוצה להגיע מבחינת כמות השערים ?
"אני חושב שב-7 המחזורים שנותרו אוכל להבקיע בין 10 ל-15 שערים. בכל מקרה ההצלחה של הקבוצה חשובה לי הרבה יותר. אני שמח על ההישג ומקווה שאוכל למנף אותו בעתיד".

טייבה היא קבוצה שירדה ליגה אחרי שהתפרקה באמצע העונה, לא חששת לבוא לשם ?
"מהרגע הראשון נתנו לי הרגשה שהגעתי לבית חם. לקחו אותי, החזירו אותי. התרשמתי מאד מהכוונות הרציניות שלהם. בהמשך התחברתי לכולם. שאפו גדול להנהלה שלא מחסירה מאיתנו כלום. אתה צריך טיפול, ייקחו אותך לרופא הכי טוב. אפילו בקבוצות יהודיות לא נתקלתי בתנאים כאלה. כל זה מקרין עלינו בתוך המגרש והתוצאות בהתאם".

מעבר להישג שלך, הקבוצה עשתה הישג חסר תקדים. אפשר להגיד שכבר עליתם ליגה ?
"ממש לא. חמש נקודות הפרש בליגה של 3 נקודות זה פער מחיק. יש לנו סדרה של שלושה משחקים מול כל המדורגות מתחתינו לפני הסדר כשבעוד שבועיים יש את הדרבי. אם נעבור את שלושת המשחקים האלה עם ניצחונות או שאפילו נעשה תיקו בדרבי לא נראה לי שאיזו קבוצה תוכל לעצור אותנו".

האוהדים מתחילים לחזור ?
"הקהל מאד תומך. יש משהו כמו 100-200 אוהדים שבאים למשחקי הבית. מה שמושך את היתר כרגע הם המשחקים החשובים. בדרבי הקודם היו יותר מ-2,000. אבל מרגישים יותר ויותר את ההתעניינות".

מדברים איתך על העונה הבאה ?
"לא רלוונטי כרגע. קודם שנשלים את המשימה ואחרי זה נראה. בלי קשר, אני חושב שאם טייבה תתחזק בעוד 2-3 שחקנים היא תדבר חזק גם בליגה ב".

ואתה ?
"אני בהחלט מרגיש בשל להגיע לליגה הלאומית. אני יודע מה אני שווה. אבל לא רוצה להקדים המאוחר. מקווה מאד לסיים את העונה עם עלייה ואם תגיע תהיה הצעה קונקרטית, לא אפסול שוב דבר".