שתי המוליכות של ליגה א' דרום (אחת לשעבר) הוליכו את כולנו שולל לאורך כל העונה: קטמון מתנהלת לכאורה כמו חוג, בכפ"ס השחקנים לא עומדים בלחץ. ביפו ובבת ים מתענגים על כל רגע שחולף. ארז נעמן על הצניחה החופשית של שתי הקבוצות שעד לא מזמן היוו את חוד החנית של הליגה

doublepass_" id="img_2" class="story_img"doublepass_" id="img_1" class="story_img"doublepass_" id="img_0" class="story_img" עד לא מזמן כל קבוצה בליגה הייתה רועדת רק לנוכח השם הפועל קטמון. עד לא מזמן כל קבוצה התכוננה שבוע מראש לטיקי טאקה של בית"ר כפ"ס, עד לא מזמן.

עם עובדות אי אפשר להתווכח. שתי הקבוצות לא קיימות כבר תקופה לא מבוטלת. אם במחזור ה-20 נראה היה שהמאבק יתנהל בין שתי קבוצות בלבד, היום, במחזור ה-24, יש כבר ארבע. ולא בגלל היכולת האדירה של בת ים ויפו, אלא בגלל החולשה של היריבות שלהן.

קטמון? ההתקפה כובשת, נחמד מאוד. אבל כמה צריך לכבוש בשביל לנצח במשחקים? שלושה שערים כל משחק? עם הגנה כל כך מסוננת, עם שחקן כמו יוסי אבולעפיה, שלא מתאמן כבר תקופה, (רק ריצות) שמשחק קבוע, בנוסף להתעקשות הזו על אסף עזו שכבר הרבה זמן לא מספק את הסחורה, ואביעד דנן, שמאז שקיבל את הקנס נראה כאילו עושה שביתה איטלקית, פשוט פוגעת בקטמון. אז נכון שהסגל קצר, אבל אם החבר'ה האלה לא טורפים את הדשא בשביל לעלות ליגה, אז צריך לזעזע. אם יש צורך, גם שי אהרון יכול לשחק בלם, הוא כבר עשה את זה בעבר. סיפורים על ההוא שלא מגיע לאימון הזה, זה לא מגיע כי יש לו עבודה, להוא יש פיצרייה ולא מגיע, ככה אתם רוצים לאומית? קודם תתנהלו כמו צמרת של ליגה א'.

                    דנן בשישי מול שעריים. שביתה איטלקית? (צילום: לירן דורף)

שלום עקיבא לא מצא את מקומו בקבוצה והפך להיות החילוף הקבוע של טלספפה. אלזנטי נמחק מהמפה, הקבוצות כבר הבינו שעוז צבאג מנוטרל - שווה קטמון מנוטרלת, וכל כדור ארוך לחלוצים יהפוך למצב מסוכן אל מול המסננת הירושלמית.

וכפ"ס? אמנם החבר'ה החליטו לא לדבר, ולהתרכז בכדורגל, וכל מה שאני רואה בינתיים זו קבוצה שבורה, בלי מעוף, עם שחקנים שלא משחקים בתפקידים שלהם וכל משחק מישהו הולך לעמדה אחרת, שחקנים מבוהלים שלא עומדים בלחץ, וטל איילה אחד, היחיד שמתפקד שם.

המאמן בלחץ, המערכת בלחץ, ובכלל, בית"ר כפ"ס מתגלה אט אט כקבוצה בינונית ומטה. שתי הקבוצות האלה יכלו לדהור ראש בראש עד למחזור ה-27 בו יתקיים המשחק ביניהן, משחק שבסיטואציה מסוימת יכול היה להכריע את גורל העולה ללאומית, אך כיום נראה כמו מפגש שיעבוד רק עבור האינטרסים של בת ים ויפו.

                     אבולעפיה. בלם גדול, כשהוא מתאמן סדיר. (צילום: לירן דורף)

בבית"ר כפ"ס מבינים שהמצב הזה לא יכול להימשך אך גם טוענים בתוקף: "אנחנו עושים פלאים עם מה שיש" במועדון מסכימים שהמשחק מול שעריים הוא משחק העונה עבורם ויודעים שתצוגת נפל כמו מול בת ים לא מתקבלת על הדעת.

נחזור למוליכה הגאה. שוב אשאל את השאלה, אתם באמת רוצים לעלות ליגה, או שאתם מערבבים את כולם? רבותיי, הקבוצה כבויה, משוסעת, מדרדרת, רק ניסים ונפלאות וליגה משוגעת כמו ליגה א' דרום עדיין מסוגלת להשתרך מאחורי מוליכה כל כך אנמית, כל כך חלשה, עצובה, וכבויה.

יאמר לזכותם של שחקני קטמון שהם מנסים לשדר עסקים כרגיל,. למרות זאת, משפטים כמו "יהיה בסדר" ו-"אנחנו קבוצה ונצא מזה ביחד" כבר לא תופסים. בקבוצה, בטח באחת כזו שמתיימרת לעלות ליגה, מנצחים קצת יותר מפעם אחת בשבעה משחקים, וסופגים קצת פחות מ-12 (!) שערים בפרק הזמן הזה. בקבוצה אמיתית, יש היררכיה ברורה, שנראה שהיא מופרת ברגעים אלה ממש.

                                  חג'ג' מתוסכל. הקבוצה לא עומדת בלחץ (צילום: גיא גולפרב)

השתיקה הרועמת מהרי ירושלים מראה יותר מכל על הלחץ בו נמצאת הקבוצה, שבמחזור הקרוב תארח את עירוני קריית גת, שגם היא נמצאת במשבר עמוק. אם לפני חמישה מחזורים היו שואלים אותי על המשחק הזה, הייתי אומר קטמון, בלב שלם. היום? אני לא כל כך בטוח.

גם כפ"ס, שנפרדה השבוע מהמקום השני, נראית כמו קבוצה שמשלימה עם גורלה, להיות לנצח בליגה א' - ופשוט מחכה לדרבי הצפוי מול הפועל כפ"ס שככל הנראה תפאר את ליגה א' דרום בנוכחותה בעונה הבאה. יאמר לזכותה של כפ"ס שהיא נמנעה מהצהרות מפוצצות, שלא כמו המוליכה, שסימנה לעצמה כמטרה חד משמעית את הליגה הלאומית.

כל מיני שמועות על כך ששחקנים לא מתאמצים, כי הם מפחדים על מקומם בעונה הבאה, חולפות על פניי, כי איני מאמין שיש שחקן שעולה על המגרש ולא רוצה לנצח. יש לקטמון ולכפ"ס שישה מחזורים (פלוס פלייאוף..) לתקן, כי כאמור, הודות לליגה א' דרום, הן עדיין חזק בתמונה. תתאפסו, שעון החול אוזל..