הם לא 11 (אלא הרבה יותר) ולאו דווקא נסיכים (יותר מלאכים). כשהוקמו לפני שלוש שנים חרטו על דגלם את התרומה לקהילה. קבלו את ארגון "11 הנסיכים", חוג האוהדים של מכבי יפו שמצהיר: "לו יכולנו, היינו עושים יותר".

לארגון "11 הנסיכים" התוודעתי בפעם הראשונה בנסיבות מוזרות משהו. בפורים 2010 פרסמנו ידיעה קצרה בחדשות על זה שאוהדי יפו ביקרו בבית חולים "וולפסון" וחילקו צעצועים במחלקת הילדים.
חטפנו על כך קיטונות של ביקורת. בדיעבד, הסתבר כי מדובר בתופעה שהייתה ראויה להרבה יותר משורה בחדשות ובטח לא בסגנון בו היא פורסמה.

זו הייתה הסנונית הראשונה במגוון הפעילויות שהארגון עשה בשלוש שנות קיומו. בפורים האחרון חילק תחפושות ומשלוחי מנות למשפחות נזקקות בקריית מלאכי ובימים אלה ממש הם מחלקים חבילות מזון למשפחות נזקקות באזור יפו. למעשה, את ה"דובר" הבלתי רשמי, טל מלצר תפסתי אתמול "עם הארזים בידיים". קבענו לדבר אחרי המשחק של הנבחרת.

מלצר הוא אחד מארבע הרוחות החיות של הארגון יחד עם ישי ויסיד וצמד המייסדים דרור בקרמן ושי בניש.
הרעיון שעומד מאחורי הפעילות הוא להוכיח כי מכבי יפו אינה רק קבוצת כדורגל אלא מועדון הפועל למען אוהדיו ולמען כלל הקהילה.

"אנחנו לא אולטראס ולא התיימרנו להיות ארגון צדקה", אומר מלצר, "אנחנו גם לא אנשי רווחה ובטח שלא מעוניינים לחטט לאנשים בחיים. המוטרה היא להחזיר את המועדון למודעות הקולקטיבית דרך העברת מסרים של סובלנות, דו קיום, כבוד הדדי וכמובן עזרה לזולת. מכבי יפו זה לא רק קבוצת כדורגל זה גם מועדון ומי שעושה את המועדון הם האנשים. תחשוב איזה אפקט זה עושה כשרואים אותנו עם צעיפי הקבוצה מחלקים חבילות מזון".


            "לא אולטראס ולא ארגון צדקה". אוהדי מכבי יפו (צילום: פורטל יפו)

"עזוב אותך מניצחונות ועליית ליגה. לא שזה לא חשוב אבל כל זה מתמזער ליד מה שאנחנו חווים בפעילויות האלה. פתאום הדברים מקבלים פרופורציות. הכדורגל חשוב אבל קודם כל המטרה היא להיות בני אדם טובים יותר ולהביא את אלה למכבי יפו. את המסר הזה אנחנו מנסים להעביר גם לאוהדי הקבוצות האחרות עימם אנחנו נמצאים בקשרים מצוינים. הקבוצה תעלה ליגה במוקדם או במאוחר, לכך נועדנו".

מהיכן הרעיונות לפעילות ?
"אנחנו הזרוע הביצועית של הועד מהנהל והרעיונות באים מתוכנו. אנחנו לא אנשי רווחה במקצוע שלנו וביצירת הקשר אנחנו נעזרים באנשים המקורבים אלינו. לוולפסון לא היה קשה להגיע. יצרנו קשר עם הדובר ומשם הדברים רצו קדימה. הקשר במלאכי נוצר דרך אשתו של אחד החברים שמכירה שם מישהי במחלקת הרווחה כך גם בחלוקת חבילות המזון ביפו. הכל נעשה בעדינות ורגישות. יכולנו לבוא ולתת כסף ולארגון צדקה אבל העדפנו לחוש את השטח. חוץ מזה הפעילות שלנו אינה רק כלפי חוץ, אלא גם בתוך המועדון ולא רק בלתת צבע ליציע. נשארו לנו כספים מפורים אז רכשנו משלוחי מנות לילדים ממחלקת הנוער של המועדון".

והמימון ?
"מגיע ישירות מהאוהדים ואנחנו מקפידים שזה יהיה אך ורק מהם. אנחנו מעבירים את המסר לגבי הפעילות המתוכננת והאנשים ביציע נרתמים. כל אחד נותן כפי שידו משגת ולא רק בכסף. אחד מתנדב להסיע אוהדים שלא יכולים להגיע למשחק, אחר מעביר ציוד אחרי משחק חוץ ועוד".

החזון ?
"עשר השנים שמכבי יפו לא הייתה קיימת יצרה לנו סוג של "חור" בשכבת הגילאים של האוהדים. כאילו שדילגנו על דור. האבות הצעירים של היום לא העבירו את האהדה לילדים שלהם כפי שאנחנו אותה ספגנו מהורינו. אנחנו עושים הכל כדי להחזיר את אותם ילדים. חילקנו 40 מנויים בבית ספר מסוים ובאו ילדים. אם מתוכם יהיו לנו 2-3 אוהדים קבועים, הרווחנו. חוץ מזה הקמנו דף פייסבוק שמשמש נדבך משלים לאתר הרשמי. רבים לא נכנסים באופן קבעו לפורום אך שורצים שעות בפייסבוק. כך יותר קל להגיע לעוד ועוד אנשים. כיום יש לנו 227 חברים שם. ככל שיהיו יותר אוהדים כך גם תגדל העשייה וכך גם נוכל לקרב אליה יותר אנשים. המטרה הסופית היא שלבוא למשחק של מכבי יפו יהיה סוג של הפנינג משפחתי. כרגע בליגה א' זה קצת קשה בגלל שעות המשחקים אך כשנשחק בליגה גבוהה יותר והמשחקים יהיו בערב זו תהיה המטרה. בסה"כ הכדורגל זה פאן".


   שלוש שנים של עשייה. ארגון 11 הנסיכים בפעולה (צילום: שלמה ורסנו)

מה שונה יפו הנוכחית לזו שלפני 10 שנים ?
"אז היא הייתה קבוצת כדורגל כמו הפועל ת"א, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים. היום אני חושב שמדובר במשפחה אחת גדולה. באיזו קבוצה תמצא את האוהדים יורדים לדשא אחרי אימון ומדברים עם היו"ר, המאמן והשחקנים ? זו לא קבוצת כדורגל, זו משפחה. בגלל זה גם כולם רוצים לבוא אלינו".

לסיכום ?
"אחרי כל מה שנתקלים בו בשטח, אנחנו הולכים הביתה עם תחושה של "חבל שלא יכולנו לעשות יותר". אין גבול לדברים האלה אבל זו תחושה ענקית של סיפוק ואם זה בשם הקבוצה אז על אחת כמה וכמה. היידה יפו!! ".