שמעון בנדי שיחק בכל ליגה אפשרית כולל במכבי והפועל בת ים בגלגולים הקודמים שלהן. העונה הוא סוגר מעגל בהפועל בת ים החדשה שם הוא מקווה לקחת אותה לפחות חצי דרך, אל המקום אליו היא ראויה – ליגת העל. בינתיים הוא מחלק את זמנו בין משפחתו ועבודתו בבנק דיסקונט

מעט מאד שחקנים בכדורגל הישראלי יכולים להתגאות בעובדה שהם שיחקו בכל הליגות האפשריות בישראל. שלושה מהן משחקים בהפועל אבירי בת ים מליגה ג': דודי ביטרן, פליקס חלפון ו.. שמעון בנדי.

לא בכדי בחרתי לראיין את הבלם דווקא השבוע. ביום חמישי הוא חגג 38 (אביבים, לדבריו). גם בגילו "המופלג" הוא עדיין מעוז ההגנה של הטוענת העיקרית לעלייה לליגה ב'.

את הקריירה החל כמו הרבה כדורגלנים בגילו – בשכונה. משם הגיע להפועל ת"א של גבעת העלייה ("המגרש האדום"). בגיל הנוער עבר לבית"ר ת"א המיתולוגית של שום יצחק שום ומשפחת כהן.

הקבוצה הייתה אז בשיאה ולכן בבוגרים נקלט רק שחקן אחד: מיודעינו יאיר שמחון המשחק היום בנחלת יהודה. בנדי התגלגל למרמורק של חנן עדני ולאחר שתי עונות עבר לכפר קאסם תחת יהודה זגורי שבמקרה הוא גם דודו. עם כפר קאסם עלה מליגה ב' לליגה א'.

לאחר מכן עבר לצעירי יפו בליגה א' ומשם למכבי בת ים בגלגול הקודם שלה. לאחר מכן עבר להפועל בת ים בליגה א' ממש לפני הפירוק תחת ניהולו של יוני שקד ז"ל.
המאמן דאז היה אריק גילרוביץ', אותו אחד שיעלה את עירוני בת ים עמה שנים מאוחר יותר ללאומית. "שחקנים שם שיחקו בשבילו יותר מאשר בשביל הבעלים...", משחזר בנדי.
במקביל החל בנדי לעבוד בבנק דיסקונט ולשחק שם בנבחרת. אחרי כמה שנים של דשדוש בליגה ג' (רו"ח ת"א) באה הפניה מהפועל בת ים. סוג של סגירת מעגל.
"עזבתי את החממה של רו"ח והצטרפתי מיד והיום אני נהנה שם מכל רגע. צוות נהדר שלא מחסיר כלום וכמובן אחלה שחקנים שהם קודם כל בני אדם מדהימים. התלכיד שמציב אותנו איפה שאנחנו כיום".

אומרים שפליקס הוא המאמן האמיתי של בת ים. אתה מסכים עם זה ?
"פליקס הוא הסמכות המקצועית בבת ים לצידו של דוד קרמו. לא אשקר לך אם אומר שפליקס לא בלעדי אבל הוא כן קובע הרבה".


                            קובע הרבה. חלפון (צילום: לירן דורף)

הליגה חלשה או שאתם הרבה מעליה ?
"האמת שחוץ מרמת ישראל, גבעת שמואל ובית דגן שאר הליגה חלשה מאוד. אל תשכח שמשחקים אצלנו שחקנים שהם מעל הליגה".

ברמה האישית. מה קודם למה. העבודה או הכדורגל ?
"עד לפני 12 שנה הכדורגל היה מקום ראשון ללא ספק. אבל שאתה מחליט שאתה צריך לבחור בינו לבין הרצון להסתדר בחיים ולהיכנס למקום עבודה מסודר אתה בוחר בעבודה. אני עדיין חייב תודה גדולה לריקי בכר, יו"ר הועד שלנו שקיבל אותי לעבודה ועל זה שאני עדיין אני פעיל שם בנבחרת".

אתה מרגיש שאתה בשלהי הקריירה או שיש לך עוד לתת ?
"אני משחק איזה 4-5 שנים בליגה הזו ולא שואף להתקדם לליגה גבוהה יותר. טוב לי איפה שאני ובכל מקום נותן את הכל. יש לי עדיין מה לתת גם שאני לא מגיע ל-100 אחוז מהאימונים. אני עושה הכל מאהבה גדולה לכדורגל".

לכבוד יום הולדתך, תן לי רגע בכדורגל שלא תשכח לעולם.
"יש לי שניים כאלה. אחד טוב ואחד רע. הטוב הוא היה שסיימתי נוער בביתר ת"א עליתי במדי הבוגרים למשחק אחרון בטדי. אמנם ירדנו ליגה באותה עונה אבל לשחק לצד שחקנים כמו בוני גינזבורג, ניסים כהן, ירון כהן, ניסן כהן, ישראל מאיה זה רגע שאזכור תמיד.
הפחות טוב היה לפני 8 שנים במשחק של הליגה למקומות עבודה. שברתי את מרפק יד ימין מה שהשבית אותי לתקופה של 10 חודשים".

לסיכום ?
"במהלך שנותיי בכדורגל אשתי, גלית מלווה אותי ותומכת בי בכל דבר. היא יודעת שאני אוהב את המשחק ולכן נותנת לי את השקט שאני צריך. וכמובן שיום מן הימים ארצה לאמן ילדים וללמד אותם דבר או שניים על האהבה לספורט הזה שהיא מעבר ליכולות הפיזיות והטכניות שזה דבר חיוני היום בעידן ההיי טק".