זה היה דווקא משפט הסיום של הראיון עם הקשר האחורי של באר יעקב, דוד קנבסקי. מעתיד מבטיח ומקום בנבחרת הנערים א' בחר הקשר האחורי בקריירה בבנק וירד בגללה לליגות הנמוכות. היום הוא סוגר עונה שנייה בקבוצה ומקווה לעשות עלייה ראשונה בקריירה.

 למרות שמעולם לא עלה ליגה עם קבוצה (או ירד) אין מאמן באזור המרכז שלא היה רוצה את דוד קנבסקי אצלו בקבוצה.
את דרכו החל במחלקת הנוער של הפועל אשקלון כבלם וקפטן. משם גם הגיע לנבחרות נערים ב' ו-א' של ישראל.
אך כמו רבים מבני גילו, מאמן קבוצת הבוגרים של המועדון דאז, מנשה עלווה לא האמין בכישרון הצעיר. "בלי לראות אותי אף אימון נשלחתי להתחשל בליגה א', לעירוני אופקים", הוא משחזר, "עשיתי שם שלוש עונות יפות שבסופן פספסנו את העלייה פעמיים".

בעונת 2006/7 הצטרף קנבסקי לכפר שלם ששיחקה אז בליגה ארצית. "במהלך אותה עונה נכנסתי לעבוד בבנק לאומי ולכן עברתי לשחק בליגה א', בנחלת יהודה".
שם גם עבר "הסבה" לקשר אחורי: "בשנה האחרונה בנחלת שיחקתי חלק גדול מהמשחקים בקישור האחורי וזה נדבק. האגרסיביות והניידות התאימה לתפקיד".
אחרי שלוש עונות בנחלת עבר לעונה לקריית אונו והיום הוא בדרך לסגור עונה שנייה בבאר יעקב.

הבחירה לרדת לליגות הנמוכות הייתה בגלל העבודה ?
"בעיקר אבל גם הבנתי שאם בגיל 23 אני לא נמצא ברמות יותר גבוהות (ליגת על) שלשם שאפתי, אז כנראה אני לא צריך להיות שם ולא משנה מה הסיבה".

בתור אחד ששיחק בהרבה ליגות, איך ליגה ב' דרום ב' ?
"לא זוכר עונה כזו שכל כך הרבה קבוצות מעורבות במאבקי עליה. ליגה מאד צפופה ושקולה עם שחקנים איכותיים".

נסה להיות אובייקטיבי. ראית את כל הקבוצות בליגה. מי תישארנה במאבק בחמשת המחזורים האחרונים ?
"אני רוצה ומאמין שאנחנו, נתיבות, גבעת זאב ושיכון המזרח. אני רוצה להגיע למשחק נגד נתיבות, מחזור לסיום בפחות מ-3 נקודות הפרש מהם. זה אמנם לא תלוי בנו אבל לא אפשרי בהחלט".

אתה חושב שהמגרש הביתי שלכם הפריע לכם העונה ?
"בהחלט. השנה אנחנו קבוצה הרבה יותר יצירתי בחלק ההתקפי וקשה היה להביא את זה לידי ביטוי במגרש הביתי שלנו. איבדנו שם 8 נקודות שהיום היו שוות לנו מקום ראשון בהפרש".

לא לעלות העונה, כישלון ?
"חד משמעי ! יש לנו את כל התנאים על מנת להשיג את המטרה. הנהלה תומכת, צוות מקצועי מצוין בראשותו של אבי דבח ושחקנים שאני מאוד מאמין בהם".


                      צוות מקצועי מצוין. דבח (צילום: שי מוגילבסקי)

שחקן שהיית לוקח איתך לכל קבוצה ?
"יש כמה וזה יהיה ממש לא פייר אם אציין רק אחד. מזל שחלק כבר פרשו אז הם לא יפגעו. ארשה לעצמי לחרוג טיפה. אלירן מגול- אחד החלוצים היותר טובים ששיחקתי נגדם ואיתם, שי גבאי- נשמה עם המון ניסיון. יש עוד הרבה שחקנים וחלק גדול מהם נמצאים בבאר יעקב העונה. שניים שלמדתי מהם המון הם חיים אמזלג ושרון מרציאנו".

ברמה האישית. רגע שתיקח איתך תמיד ?
"מחוץ לכדורגל, הולדת הבן שלי, הרגע הראשון שבו האכלתי אותו. התחושה הזו שחיים של מישהו בידיים שלך, אין דברים כאלה. בכדורגל, תראה לא עליתי ולא ירדתי ליגה אבל משחק ההישרדות לפני כמה שנים בנחלת יהודה נגד עמישב בפליאוף היה רגע מאוד אמוציונאלי".