הפועל מרמורק בצניחה חופשית והיא כבר מתדרדרת למקום העשירי בטבלה. מהפיטורים הלא נכונים של אופיר חיים למינוי של ויקטור גניש. מהשחקנים שלא סופרים את המאמן עד לאירועי הדרבי. איך הכל קרה ?

 ב 14.12.2012 נפל דבר במרמורק, אופיר חיים דאז מאמן הקבוצה פוטר ע"י עמותת הקבוצה (או בשמה המלא חנן עדני) בטענה שהתוצאות לא מספקות כשהדגש על משחקי הבית שם השיגה הקבוצה 7 נקודות מ 15 אפשריות.

99.9 אחוז משחקני הקבוצה (וזה לא בהקצנה) סירבו לקבל את הצעד הזה, יזמו פגישה עם עדני וניסו במשך שעתיים תמימות לשכנעו לחזור מהצעד הלא חכם הזה, הם לקחו את האשמה על עצמם, שיבחו את חיים וטענו שרק יחד איתו תגיע הקבוצה למטרה העונה והיא התבססות בצמרת הגבוהה, עדני שמע, לא בטוח שממש הקשיב ודבק בצעד שעשה.


                 פוטר עקב תוצאות לא מספקות. חיים (צילום: לירן דורף)

לאחר מכן הוא פנה לאריק גילרוביץ' מאמן ראוי ומוערך שביקש לחשוב 48 שעות על ההצעה והבטיח להחזיר תשובה כשהפגישה ביניהם הסתיימה ברוח חיובית ואופטימית אבל לעדני זה לא הספיק ובתוך אותן שעות הוא כבר ישב במשרדו עם ויקטור גניש וחתם עמו חוזה עד תום העונה, גילרוביץ' הופתע אך לא פצה פה.

מהרגע הראשון היה ברור שחיבור מיידי בין גניש לשחקנים אין, רובם עוד היו ממורמרים על פיטוריו של אופיר חיים וסירבו לקבל בברכה את המאמן החדש, לאחר מספר אימונים ומשחק בכורה מול מלאכי שהסתיים בתיקו, מספר שחקנים כבר התבטאו בדלתות סגורות שאין שום שיטת אימון אלא קחו כדור ותעשו משחקונים, לא מעבר לכך, בין היתר הם כינו את גניש במילים כמו "בובה", "סמרטוט של עדני" ועוד מילים שבאמת לא ראויות שיועלו בכתב.

למרות כל זאת, מרמורק (וגניש) דווקא השיגו תוצאות טובות עם נצחונות ביתיים מכובדים על אזור ובת ים כשבתווך היא מוציאה תיקו בחוץ מול יפו, אך כל זה לא שיקף את המציאות בתוך הקבוצה, גם הקצר המאוד גלוי לעין של גניש עם עידן סרור לא ממש תרם למרקם החברתי.


                                  קצר גלוי עם סרור. גניש (צילום: לירן דורף)

לכולם גם היה ברור באותה תקופה כשגניש הגיע שלקבוצה חסרים מספר שחקני רכש כדי לעשות את קפיצת המדרגה לעבר הצמרת הגבוהה, במיוחד בעמדות הקדמיות, פדידה שהתחיל את העונה במרמורק ושוחרר בטונים צורמים לבת ים, חזר לקבוצה לאחר שנכשל קשות אצל דורון ממן אך מעבר לכך לא הגיעו למרמורק שחקנים בולטים אלא להיפך, הם רק שוחררו כשפיני מתנה, עופר סער ורומן חאוסטוב עזבו (פלוס פנסו לפניהם) ואף אחד לא הגיע למלא את מקומם.
רק ביום האחרון של ההעברות נזכרה מרמורק לשים עוד כמה לירות אבל בחרה דווקא באלירן אפריאט ממכבי יבנה שלא תרם עד כה שום דבר ואף החל להתנדנד בין ההרכב לספסל.

הכל עוד הוחלק אבל אז הגיע המשבר הגדול ברגע התבוסה הצורמת בדרבי לשעריים וכל מה שהתרחש לאחר מכן עם פרשת בויטר, משם ההתרסקות הייתה בדרך והקבוצה לא חזרה לעצמה, הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה, 3 נקודות מתוך 18 אפשריות!, כשמרמורק לא מנצחת כבר חודשיים שלמים.
אגב מאזן הבית של גניש הוא 8 נקודות מ 15, משמע נקודה אחת יותר מאופיר חיים שלטענת עדני פוטר בעיקר בעקבות כך, מה יש לראיס לומר על כך?, הפתרונות רק לו.

אם כל זאת לא מספיק, עדני הבריק השבוע עם הצהרה שאומרת כי עד חודש מאי (משמע תום העונה), השחקנים לא יראו משכורות, אם הבוס חושב שזה מה שישפר את המצב הוא טועה טעות מרה, אבל למדנו כבר לאורך ההסטוריה שבמרמורק באמת שום דבר כבר לא מפתיע.

ההזדמנות האחרונה של מרמורק להיצמד למקום שממנו מגיעים לפלייאוף העליון תגיע בשישי הקרוב, בבית מול לוד.
סביר מאוד להניח שהקבוצה תנצח ואפילו בקלות אבל השאלה הגדולה היא מה יהיה בהמשך, לרדת היא כבר לא תרד, 29 הנקודות שיש לה בכיס (פלוס השלוש שצפויות בשישי) כבר מבטיחות הישארות אך מבחינת מומנטום היא במצב הגרוע ביותר מכל אלו שמעליה בטבלה, מה שנותר לומר יצוטט משירו המופלא של אריק איינשטיין, "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב".


                "איזה מסכנים האוהדים". אוהדי הפועל מרמורק (צילום: לירן דורף)