מהמינוי התמוה של בן חיים ועד לפיטורים הצפויים: הנהלת שעריים טועה שוב ושוב ומסרבת להודות – הבעיה האמיתית, היא התפיסה. ארז נעמן בטור דעה על הספינה השוקעת מרחובות וגם: למה אסור לפטר את המאמן

מכבי שעריים של עונת 12/13 היא קבוצה מוזרה. לצד ניצחונות גדולים (בתחילת העונה, והדרבי הבלתי נשכח) היא מפסידה הפסדים מרגיזים, כמעט לא מחויבי המציאות. לעיתים אפילו, יש שיאמרו, משפילים.

הקהל קורא למוסא להתפטר ואני שואל למה? מה אתם רוצים ממנו בדיוק? הבנאדם קיבל טלפון מההנהלה שלכם, שחשבה שהגימיק (זוכרים?) יביא את התוצאות ולא השחקנים במגרש, התרגש מאוד, ולקח את ההזדמנות. מי לא רוצה לאמן מועדון עם קהל אדיר, עם פוטנציאל, בלבד שהיית שחקן פעיל בו? כל אחד. ומוסא חלם בדיוק כמו האוהדים, שהשילוב הזה יהיה בינגו. אך בכדורגל, כמו שאומר הפתגם הידוע, אין הוקוס פוקוס. 

מוסא בן חיים רבותיי, הוא לא מאמן כדורגל. בתפקיד הוא מאמן, עומד על הקווים, היה שחקן נהדר, אבל יש לו הרבה ללמוד. אוהדי שעריים חושבים שהוא הבעיה, שבגללו הקבוצה לא משחקת כדורגל כבר חצי שנה והכל מקרי. משהו בסגנון: תמסרו לתרועה את הכדור, הוא כבר יעשה משהו. אז אוהדי שעריים היקרים, אתם צודקים. הקבוצה באמת לא קשורה לענף. אבל מוסא הוא לא הבעיה.

אני יכול למנות עשרות בעיות שיש בשעריים, אבל אז הטור לא יגמר. ותתפלאו, אף אחת מהבעיות האלה, היא לא מוסא בן חיים.

               אוהדי שעריים. האגף היחיד במועדון שמספק את הסחורה

למה? לא, לא השתגעתי. אסור להנהלת שעריים לפטר את המאמן. אף אחד הוא לא קוסם ורבותיי, המאמנים שמחכים בפינה לא יביאו את שעריים לפלייאוף העליון. תנו לו לסיים את העונה בכבוד, לקחתם אותו מהמגרש, גרמתם לבנאדם לפרוש מכדורגל, לפחות שיסיים את העונה, שילמד מהטעויות וינסה לתקן. שעריים לא תרד ליגה העונה. יש מספיק קבוצות חלשות ממנה ולמוסא בן חיים מגיע הקרדיט. הוא לא אשם שההנהלה פנתה אליו.

מה שכן צריכה לעשות הנהלת שעריים, זה לשנות תפיסה ולהתחיל לחשוב קדימה, על העונה הבאה. לא להציע סכומים אדירים לשחקנים שגמרו את הסוס, להבין שלא כל מה שהיה פעם טוב הוא טוב גם היום, ולא להיות ניזונים משמועות על שחקן כזה או אחר. בתחילת העונה אורי קרגולה כבר היה סגור בשעריים, סגור חתום ונעול. אבל לא רצו אותו. המועמד היחיד מבין השחקנים שהגיעו השנה שבאמת סוחב מאחוריו רזומה מרשים ונותן תפוקה כל עונה. טעות ענקית, שהייתה יכולה להיות ההבדל בין קבוצה לפלייאוף עליון או קבוצת תחתית. לא רק בגלל היכולת, אלא גם המנהיגות. הדבר הזה, שחסר מאוד בקבוצה המרוסקת של היום.

אני לא מנקה את מוסא מאשמה. הוא אשם במצב הקבוצה בדיוק כמו כולם, אבל שלא יעבדו עליכם, דין ההנהלה כדין המאמן, היא נכשלה כישלון חרוץ כשלא הפנימה מתחילת העונה שליגה א' זו לא ליגה ב', כמו שעשתה אזור למשל.
שרון ברנשטיין הוא דוגמא קלאסית בשוני בתפיסה בין המועדונים. אזור הביאה את הקשר האחורי הטוב בליגה, שיעשה סדר באמצע, ינקה כשצריך וינווט את המשחק. ותראו אותה, מועמדת לעלייה. שעריים הביאה מכל הבא ליד, כל מיני שחקנים שעבר זמנם, שבאו להעביר עונה, צחי גיגי התברר כפלופ גדול, וכל השינויים התכופים בהרכב, השחרורים, השינויים בהנהלה, כן נשיא, לא יו"ר, כן מנהל, לא לבן ולא שחור.

               שחקני שעריים. הפרנקלינים.

מישהו היה צריך לקום בישיבת ההנהלה שלפני תחילת העונה ולצעוק בקול חזק: "הלו חבר'ה! זה לא ליגה ב'! ליגה א' דרום זו הליגה הכי קשה בארץ!"

הטעות הגדולה ביותר של שעריים, היא שאנשיה באמת האמינו שהכל יבוא להם בקלות, כמו בעונה שעברה. התרגלו להצלחות. אך ליגה א' דרום נתנה למקבלי ההחלטות בשעריים כזאת סטירה, וההנהלה? נתנה את הלחי השנייה במקום להשיב מלחמה.

                צחי גיגי. פלופ

השחקנים של שעריים נראו לי ביום שישי כמו חבורה של פרנקלינים (הנשיא שנמצא על שטר ה-100$) שכל מה שמעניין אותם הוא הכסף שדופק כמו שעון בסוף החודש. לא הצלחתי לספור ארבע מסירות רצופות לכל אורך תשעים הדקות והכל היה מקרי. נכון, כאן צריך מאמן אמיתי שינווט את הפרנקלינים, אבל לא העונה. חכו לשנה הבאה, תבואו חכמים יותר, צנועים יותר, מנוסים יותר. יום יבוא והמועדון הזה יגיע למקומות הראויים לו, הרבה יותר גבוה מליגה א' דרום.