שיכון ותיקים ר"ג ניצלה מהפסד לבית"ר בדרבי לאחר שהמשחק הופסק בדקה ה-64, במצב של 0:2 לאורחים, עקב גשם שוטף. עכשיו השתיים תיפגשנה למשחק חוזר באמצע השבוע שיתחיל מ-0:0.

 אומרים שגשם הוא ברכה. השדות צריכים גשם כדי לגדל את הירקות שלנו, הכנרת צריכה גשם כדי להשקות אותנו וגם שאר הצומח מפללים לכמה שיותר גשם.
ביום שישי הפך הגשם החזק שירד בהצגה השנייה במגרש צעירי יפו לסוג של ברכה עבור שיכון ותיקים ר"ג. הקבוצה הצנועה, שמדורגת במקום האחרון עם סיכוי תיאורטי קלוש להישאר בליגה, אירחה לדרבי את בית"ר ר"ג, שמדורגת שני מקומות מעליה, אך עם תשע נקודות הפרש.
בשיכון ידעו שכל תוצאה פרט לניצחון תהפוך את משימת ההישארות בליגה לקשה הרבה יתר. מנגד, בבית"ר, לא התכוונו לעשות הרבה הנחות ליריבה העירונית, בטח ובטח שהפסד עלול לסבך גם אותם.
בדקה ה-61, במצב של 0:2 לזכות הבית"רים, החל הגשם לרדת בעוצמות שלא ניתן היה לשחק. השופט, אבי לוי, החליט לעצור את המשחק וחידש אותו כעבור שלוש דקות, לאחר שהמבול נרגע מעט.
בקושי שלוש דקות שיחקו והגשם שוב התחזק. שלישיית השופטים ירדה לחדר ההלבשה להתייעצות קצרה, כאשר בינתיים אנשי שתי הקבוצות (ועבדכם הנאמן) מכונסים מתחת לסככות של הספסלים על המגרש ומחכים להתפתחויות. לאחר כשתי דקות של המתנה נשמעו מכיוון חדרי ההלבשה שלוש שריקות שבישרו על סיומו של המשחק.
מייד אחריהן יצא לוי לעבר המגרש והסביר לקבוצות שהוא לא מחדש יותר את המשחק. אנשי בית"ר, שכאמור הובילו במשחק, הבינו מייד את פשר המשמעות וניסו לשכנע את לוי לסחוב את חצי השעה שנותרה, אך לוי היה החלטי והאמת, פעל גם נכון. הגשם החזק שירד פשוט יצר שלוליות ענק במגרש הסינטטי וגם אם השמש הייתה יוצאת פתאום, לא ניתן היה לקיים משחק בתנאי מגרש כאלה.
עכשיו הכל תלוי בהחלטתה של ההתאחדות לכדורגל מה יעלה בגורלו של המשחק הזה. רוב הסיכויים ששתי הקבוצות ייפגשו שוב ביום שלישי למשחק חוזר שיתחיל מן ההתחלה ומתוצאה מאופסת, מה שישמח במיוחד את אנשי השיכון, אבל זו, כאמור, החלטה של ההתאחדות
אז לפני המבול שנחת עלינו, היה גם משחק. אחרי שרמת ישראל וא.ס. חולון פינו את כר הדשא לאחר משחק מצוין ביניהן, קיווינו שגם הדרבי הקטן של ר"ג יעניק לנו חוויה, בוודאי כשמדובר על משחק תחתית לוהט, על אחת כמה וכמה דרבי.
על המגרש, קיבלנו הצגה של קבוצה אחת – בית"ר ר"ג. הלבנים לא הבריקו במיוחד, אבל היו יעילים יותר מול השער.
דווקא ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה שייכת לשיכון, אך הבעיטה של איתי נעמת הלכה מעל השער.
מן העבר השני בעיטה של רמי רוזוליו נחתה בידיים הבטוחות של קובי כהן
בדקה ה-31 זה כבר נכנס. רוזוליו קיבל כדור ארוך ומקצה הרחבה הקפיץ מעל כהן, 0:1 לבית"ר.


                            הראשון של בית"ר. הכדור של רוזוליו ברשת. 

                                  והחגיגה. 

חמש דקות חלפו וקיבלנו את אחד השערים המוזרים והאומללים ביותר ששוער יכול לקבל. קובי כהן, שוער שיכון, החזיק את הכדור בידו וניסה לשלוח בעיטה ארוכה קדימה. לרוע מזלו של כהן, או יותר נכון למזלו הטוב של יוסי מזרחי, הכדור פגע בגבו של שחקנה של בית"ר וניתז לעבר השער החשוף, 0:2 מצחיק לבית"ר.


                           שער לא מחויב המציאות. השני של בית"ר ברשת. 

            למזלו, זה כנראה לא ייחשב. כהן לא יודע אם לצחוק או לבכות אחרי השער השני.

השיכון ניסתה ליזום אך בעיטה של גיל מזרחי לא ממש הפריעה לרותם גרבר, שוער בית"ר והקבוצות ירדו להתאוורר בהפסקה.
גם עם פתיחת המחצית השנייה ניסתה השיכון לחזור למשחק, אבל בעיטה של גיל מזרחי נהדפה ע"י גרבר לקרן.
בדקה ה-61 הופסק המשחק לראשונה, בדקה ה-64 בשנית. בבית"ר מאוכזבים, בשיכון שמחים, הכי שמח מביניהם הוא קובי כהן, שהשערים שספג לא ייחשבו.