וואו! איזה דרבי! מי היה מאמין ששעריים, על שלל צרותיה, תצליח לבטל לחלוטין את הפועל מרמורק, בדרך לתבוסה מוחצת (1:4) ולתואר הקבוצה הבכירה ברחובות. באשדוד, היינו כחולמים

 כשנכנסתי היום לאצטדיון ה-י"א באשדוד חשתי שזה הולך להיות דרבי, לספר לנכדים. הייתה כזו תחושה באוויר, שכל ההמולה מסביב, תביא את השחקנים לרמת יכולת כל כך גבוהה, שגם תתבטא על המגרש. כמובן שזה גם תופס לכיוון השני, יכולנו גם לחזות במשחק משמים וטקטי. אבל לא בדרבי של רחובות, יש משהו במפגש הזה, שמנקז אליו את כל האנרגיות הטובות שמשהו גדול קורה. 1600 אוהדים ביציע (800 לכל צד) הרגישו בדיוק כמוני, ולא הפסיקו לעודד לכל אורך 90 הדקות, עם רפרטואר שירים מרשים, אווירה מדהימה של כדורגל. לפני פתיחת המשחק נערך טקס דקת דומיה לזכרו של אביו של ראש חוג אוהדי מרמורק, אחיקם עותמי. יש לציין שכולם באצטדיון כיבדו את דקת הדומייה, וזה היה מחזה מרגש שמלמד שיש יריבות, אבל אנחנו קודם כל בני אדם. כל הכבוד לאוהדים.

שעריים הגיעה למשחק לאחר סיבוב ראשון מביש, שכלל גם הפסד במחזור הראשון ליריבה השנואה. מרמורק לא הגיעה נפוחה, אך הייתה תחושה שהשחקנים האמינו בתוך תוכם שהם הרבה יותר טובים משעריים, שישחקו את המשחק הרגיל שלהם וזה יקרה. שחקניו של מוסא בן חיים באו לשים את הדם על הדשא, ושום דבר לא יכול היה לעצור אותם.

מרמורק פחדה. שחקניה ברחו מהכדורים, וגם בדקות טובות שלה, שעריים נראיתה תוססת יותר, מאורגנת יותר, למען השם, מחויבת הרבה יותר.

                       עדני בתחילת המשחק. נראה נינוח 

אותם שחקנים, אלה שאמרו עליהם שהם שכירי חרב, לוקחים משכורות שמנות ולא מספקים את הסחורה, קברו אותם אחד אחד בדפי ההיסטוריה השחורים של הכדורגל, הביאו את הרוח הזו ששמורה לילדים שרק עושים את צעדיהם הראשונים על הדשא, ופשוט פירקו את הפועל מרמורק ללא מענה.

                      שחקני מרמורק מתכוננים

פגשתי את ויקטור גניש לפני המשחק, הוא נראה נינוח, אמר שהוא מתרגש, שזה מעמד חשוב. הוא יודע כמה, הרי הוא כבר היה שם ב-2003. מוסא יצא מחדר ההלבשה, עצרתי אותו לרגע ושאלתי, "מה יהיה?" התשובה שלו מספרת אולי יותר מכל את סיפורה של מכבי שעריים של ה-25/1/13: "מה יהיה? יהיה טוב" אם זה טוב, אז אני לא רוצה לדעת מה זה מצוין.

                      אוהדי שעריים בספתח

מרמורק פתחה את המשחק בהרכבה החזק ביותר, וכנ"ל גם יריבתה. מרמורק הייתה טובה יותר ברבע השעה הראשונה, אך לא הייתה החלטית. שעריים לאט לאט החלה להיכנס למשחק שהתנהל ברובו במרכז המגרש.

                  דקת הדומיה לזכרו של אביו של ראש חוג אוהדי מרמורק. עברה בשקט מופתי

בדקה ה-30 הגיע המצב הראשון למעשה, שהיה גם השער הראשון. נועם תרועה קיבל כדור עשרים ושניים מטרים ישירות לשערו של בויטר, התקדם מעט ושיחרר בעיטה חזקה, בויטר יכול לקחת אך הכדור משפשף את אצבעותיו וחודר לרשת. הקהל של שעריים באקסטזה.

                    ברק ורד. משחק ענק שלו

מרמורק החלה ללחוץ ושמונה דקות לאחר מכן פדידה קיבל כדור מול גיגי ובעט שטוח ולא מדויק לרגליו של השוער שהדף בקלילות.

למחצית ירדו הקבוצות ביתרון מינימאלי לשעריים.

                  גיגי לפני פדידה

את המחצית השנייה פתחה מרמורק בסערה ונראה היה ששעריים קצת בהלם. למרות זאת, שעריים הגיעה למצב קודם. ברק ורד השתחרר ברחבה, בעט חזק, בויטר הדף בחזרה ל-ורד, שבניסיון השני שלח את הכדור החוצה.

                  גיגי מתסכל את שחקני מרמורק

חמש דקות חלפו והלחץ של מרמורק השתלם. כדור חופשי נפלא של חיים כנאפו הגיע לראשו של עידן סרור שנגח בחוזקה לרשת. כיסוי לקוי של הגנת שעריים בבעיטה החופשית. 1:1 ויש תקווה בצד האדום של רחובות.

                   מוריס שביט עם הכדור. נשיא הכבוד היה מבסוט

גילוי נאות: איני יודע איזה שד נכנס בי, כשנכבש השיויון של מרמורק, אמרתי לעמיתי אביחי חיים שעמד לידי, שיגמר פה 1:4 לשעריים, בצחוק כמובן, הכל היה מוכן כעת לניצחון של מרמורק. אבל כנראה, שמישהו שמע את הנבואה הרשעית הזו.

                  אוהדי מרמורק . לא הפסיקו לשיר

הדקה ה-70 הגיעה, אני חושב שזו הייתה נקודת התפנית במשחק. עידן סרור מוחלף, יורד לחדר ההלבשה מתוסכל. איני יודע מה היו השיקולים של גניש, אך אם אלו היו שיקולים מקצועיים, זו הייתה טעות שעלתה לו בדרבי. סרור הציק להגנת שעריים כל המשחק, וגם אם נעלם לדקות אחדות, כל בר דעת רואה ויודע שזה האיש שיכול להביא את השינוי (ונשים בצד את העובדה שהוא כבש את השער).

                     פדידה חוטף מטר קללות מאוהדי שעריים

4 דקות חלפו ומרמורק נענשה על הפחדנות. עוז ברנדווין קיבל כדור אלכסונית משערו של בויטר, עבר שחקן אחד ובעט, שוב, בעיטה לא חזקה, ובויטר השמיט את הכדור לרשת. טעות מחרידה של שוער מרמורק, ושעריים עולה שוב ליתרון, 1:2.

                   בן חיים ושמחה גד. לאן אתם מצביעים?

מרמורק ניסתה לתקוף, ובאחת ההתקפות היפות שראינו במשחק, הגיע הכדור למתן אוכמן (המחליף של סרור) שבמקום לבעוט, התמהמה מעט עם הכדור, הגיע עד לגיגי שהכשיל אותו ברחבה (פנדל ברור) והשופט בחר לשרוק להתחזות, שלף לאוכמן את הצהוב השני (הספיק לספוג אחד כמה דקות קודם לכן) ומרמורק מוצאת את עצמה בדקה ה-88 ולקראת תוספת הזמן, בעשרה שחקנים.

                     עוז ברנדווין מנסה לפלס דרך. היה מצוין

העונש לא איחר לבוא. מתי אברהם שנכנס כמחליף, התנהל ליד רחבת ה-16 של מרמורק, חתך פעם אחת ימינה וכמו חלוץ גדול שיחרר טיל לפינה הרחוקה. 1:3 לשעריים.

                    נועם תרועה מול איתן בר. חייב לפתוח כל משחק

אנחנו כבר בתוך תוספת הזמן, אברהם שלח כדור לברנדווין שרץ לבד וגיא כהן הגיע והכשיל אותו על מפתן הרחבה. כהן היה אחרון וגם הוא ראה את האדום.

               השער של סרור: הנגיחה..

                   גיגי צופה בכדור חולף..

                      וחודר לרשת..

ברק ורד לקח את הכדור החופשי, במה שהיה המהלך האחרון של המשחק, בעט חזק, הכדור הוסט בדרך ונכנס. 1:4 והשופט שורק לסיום.

זה היה האות של אנשי שעריים לחגוג. כמה הם חיכו לזה, כמה הם רצו לראות סוף סוף את קבוצתם מנצחת בצורה כל כך משכנעת, על אחת כמה וכמה, כשמדובר בדרבי הרחובותי הגדול.

                    אוהדי מרמורק בטירוף

יו"ר הקבוצה אבי לודריק השתולל משמחה כמו נער, שמחה גד ומוטי נדב לא ידעו את נפשם מרוב אושר והאוהדים.. בשיגעון.

מוסא בן חיים לא יצא מגדרו ונשמע מרוצה, אך עיניו הדומעות מאושר הסגירו את התרגשותו: "נורא חיכינו לזה שהכל יתחבר. זה היה משחק גדול של כולם. אני מודה לקהל המדהים שמלווה אותנו לכל מקום, הניצחון הזה בשבילו"
כעת יהיה מעניין לראות לאן מכבי שעריים תמנף את הניצחון הזה, זה יכול להסתיים אפילו בפלייאוף עליון. תבוסה כזו בדרבי, יכולה להשפיע על קבוצה למשך עונה שלמה. ומכאן נעבור למפסידה.

                   הספסל של שעריים באקסטזה אחרי השער של ברנדווין

להפועל מרמורק לא הגיע לנצח בשום שלב במשחק. לא לפני, לא בתחילתו, לא במהלכו ולא בשלבי הסיום. השחקנים יודעים זאת, המאמן יודע זאת, ראשי הקבוצה יודעים זאת, והקהל יודע יותר מכולם, מרמורק לא הגיעה היום לאשדוד. אולי היא נמצאת בקריית גת.

התקציר והתגובות יעלו בקרוב באזור הוידיאו של אתר דאבל פס.

                     משתוללים משמחה

                     קצת בושידו..

                    אוכמן מורחק.

                  עידן חג'ג' מאוכזב.

                      ברק ורד מקדיש למוריס שביט את הניצחון

                  ויקטור גניש עצוב. אולי בפעם הבאה

               וחיבוק עם לודריק..

                    אוהדי מרמורק עוזבים את האצטדיון.. לא ציפו להיות מובסים

                    בן חיים מנשק את ברנדווין. מגיע לו

                       שחקני מרמורק יורדים מאוכזבים..