זה הכינוי שדבק בבלמה של מחנה יהודה, הוד מועלם שהפך העונה להיות אחד מהברגים החשובים בקבוצה. ממחלקת הנוער של מכבי פ"ת, דרך עמישב וגבעת שמואל עבר השחקן עליות אך הרבה מורדות. היום הוא כבר חושב קדימה. אנחנו עוקבים.

 את מרבית החשיפה מקבלים מן הסתם החלוצים ולכן החלטתי ללכת דווקא על אחד שקיבל פחות חשיפה העונה, בלם מחנה יהודה, הוד מועלם.
מסתבר שהוא שמר הרבה בבטן. הראיון נפתח במונולוג ארוך בו גולל את סיפור הקריירה הקצרה שלו בכדורגל שסבלה מעליות אך יותר ממורדות עד שכמעט ופרש.
היום, בגיל 23 הוא מצא את הכיוון כשתפס מקום של קבע בהרכב הפותח של מוליכת ליגה ב' דרום א'.
"בכל הפעמים שרציתי לפרוש מכדורגל, אבי תמיד עמד לצידי ודרבן אותי לחזור לשחק. הוא עצמו בא מהתחום וכמו כל אבא טוב הוא רצה שהבן שלו יגשים חלום", כך מתחיל המונולוג של מועלם.

"כבר בגיל צעיר מאד התאכזבתי מכדורגל כשהתחלתי במחלקת הנוער של מכבי פ"ת. ראיתי איך הדברים מתנהלים ולכן עשיתי הפסקה קצרה. את החזרה עשיתי בגיל 15 בנערים ב' של עמישב פ"ת. משם הכל היה נראה טוב. כל החשק חזר לי. הנהגתי את הקבוצה עד לבוגרים שכל אותה תקופה הייתי הקפטן. בשנה ראשונה של הנוער התחלתי להתאמן עם הבוגרים שלירון בסיס היה המאמן. הוא לא כ"כ האמין בצעירים, אבל ידעתי לנשוך שפתיים כשצריך.עם משה סורמלו היה לי יותר קל כי הוא הכיר אותי והוא גם בא מעמדת הבלם. הוא ניסה לטפח אותי אבל לא שיחקתי יותר מידי. אחריו הגיע אוהד בוזגלו. אצלו כבר לא קיבלתי קרדיט ולכן הושאלתי לקריית אונו לחצי עונה".
"משם הגעתי בחצי עונה השנייה לגבעת שמואל (לראובן כץ, המאמן שלי כיום). משם הכל התחיל להתגלגל. עשינו עונה טובה, סיימנו במקום הרביעי". בטרום העונה הקודמת ניסיתי את המזל שלי בהפועל פ״ת. הרגשתי שהייתי טוב אבל לא הסתדר שם. עד היום אין לי מושג מדוע. חזרתי לעמישב, התחלתי איתם את האימונים ואז הושאלתי שוב לגבעת שמואל. הרגשתי שאני יכול להתקדם איתם ושם סומכים עלי. עשינו עונה גדולה עם מקום שני (אותו איבנו לבני יהוד) עם אודי כבודי שאותו הכרתי כששיחקתי בקריית אונו. מעמדת הבלם כבשתי חמישה שערים".
"גם הפעם לא ויתרתי והלכתי שוב לנסות את מזלי בהפועל פ״ת של אלי מחפוד. הוא די התעניין כי הוא הכיר אותי, אבל העדיף שחקני נוער בעמדה שלי. אני זוכר שהוא דיבר איתי ואמר לי שאני עדיין בוסר ושאני צריך להשתפשף עוד קצת אבל הבטיח לעקוב אחרי. חזרתי לעמישב ושם כרגיל אותו סיפור. נתתי מאתיים אחוז באימונים, הרגשתי טוב עם עצמי ושוב הושאלתי לעוד עונה".

לא התייאשת ?
"שחקן אחר בטוח כבר היה מרים ידיים אבל למזלי היה לי את אבא שלי שכל הזמן דרבן אותי ונתן לי את הדחיפה קדימה. הייתה לי את האופציה לחזור לגבעת שמואל אבל שמתי את הרגשות בצד והעדפתי להתקדם. ראובן שעקב אחרי מאז עזיבתו את גבעת שמואל תמיד רצה שאבוא למחנה. אז הגעתי".

מה מצאת שם ?
"קודם כל בית חם. קיבלתי שם הכל מהכל ומה שהיה חשוב את הבמה את הביטחון. כאן בהחלט המקום להודות לשני הראובנים (קטן וכץ – ג.ג.) ולירון שהוא כמו אבא שלנו, למנהל לאפסנאי, לכולם".


               מגיע להם תודה. הראובנים, כץ (משמאל) וקטן (צילום: לירן דורף)

מקצועית מצאת את המקום שלך ?
"בהחלט. אני מרגיש שהם הצליחו להוציא ממני את המיטב בחצי עונה הזאת. שיחקתי בכל המשחקים עד היום. הפסדתי רק 13 דקות בגלל צהוב שסחבתי מתחילת משחק וחששו שאורחק. כרגע אני מסתכל קדימה. אגב לזכותו של מחפוד יש לומר שהוא בהחלט עמד בהבטחה שלו והגיע לכמה משחקים שלנו".

במשך כמה שנים מחנה הייתה נוגעת במים ולא שותה מהבאר. העונה זה יכול לקרות לדעתך ?
"העונה הזו שונה. יש שילוב מעולה בין הצעירים לותיקים, יש ספסל מעולה שיכול לרוץ כקבוצה בליגה הזאת ולסיים בפליאוף העליון. לפי דעתי הסגל כיום ועוד שניים שלושה שחקנים יכול לרוץ בצמרת ליגה א".

אם יתנו לך היום את הבחירה בין הצלחה אישית לקבוצתית במה תבחר ?
"היום הכרטיס ביקור שלי הוא ההצלחה של מחנה . אנחנו נותנים עונה גדולה ואני מאמין שאם נעלה ליגה השנה, זו תהיה קפיצת מדרגה לקבוצה ובטח שגם עבורי".

אתה רואה את עצמך שם גם בעתיד הקרוב או שאתה מתכוון לנסות לכוון יותר גבוה ?
"כרגע השאיפה שלי זה לעלות עם מחנה ליגה ואני נותן את כל כולי למועדון. אבל אין ספק שאני מכוון גבוה והחלום שלי זה לשחק בהפועל פ״ת. לא לחינם אני מנסה כבר שנתיים את מזלי שם. אגיד לך את האמת, אם לא הייתי מרגיש שמבחינת יכולת לא הייתי מתאים לליגות הגבוהות, לא הייתי משלה את עצמי. כשאני רואה מי משחק שם ושמביאים זרים על חשבון ילדים שיכולים להצליח אני חושב שאם אתמקד במטרה שלי, אשיג אותה ובגדול".

היכן האיכויות שלך ?
"בתור בלם קיבלתי הרבה פידבקים ממאמנים שעברתי. יש לי יתרונות יחסיים בזה שאני מהיר, יש לי משחק ראש מצוין ואני מאד אגרסיבי. בכל אלה אני מחפה על החיסרון שלי שהוא בעיקר במבנה הפיזי".

מודל לחיקוי ?
"מרקו מטראצי היה מבחינתי אגדה. במחנה קיבלתי את הכינוי ג'רארד פיקה. אפילו שופטים התחילו לקרוא לי כך...".


            האגרסיביות מחפה על מבנה גוף. מועלם (בשחור) בפעולה (צילום: גיא גולדפרב)