קובי דנינו לא תכנן להיות מאמן בטח שלא בליגה א' אך הנסיבות הובילו אותו לשם. לאחר שהצליח להשאיר את קריית אתא בליגה א' החליט הבלם לרדת עד לליגה ג' כשקיבל את שרביט האימון של הפועל בועיינה. "נתקלתי בדברים שלא הכרתי אבל למדתי לחיות איתם וכן, עדיין מדגדג לי לשחק", הוא אומר בראיון ל"דאבל פס".

את הראיון שלי עם קובי דנינו אתחיל דווקא מהשאלה האחרונה ששאלתי אותו: יש משהו בקריירה שלך שהיית עושה אחרת ?
"בהחלט. כשהייתי בן 25, בשיא הקריירה שלי פנה אלי חנן שפגט שהיה סוג של סוכן שחקנין ואמר לי שאלי אוחנה מחפש בלם שלישי בבית"ר ירושלים. באותו העונה שיחקתי באחי נצרת כשהמטרה הייתה ברורה: לעלות לליגת העל. בנוסף הייתי צריך להעתיק את המגורים שלי לירושלים מה שבאותו הזמן נראה לי מסובך. דחיתי את ההצעה. מי שהתקבל בסופו של דבר היה חברי הטוב, אלירן חודידה. אמנם עליתי עם נצרת לליגת העל אבל הוא קיבל את ההזדמנות, לקח אותה בשתי ידיו או יותר נכון רגליו והצליח בגדול. בדיעבד, זה גרם לי להבין שאם אני הייתי במקומו, הייתי מצליח לא פחות. בלי קשר, אני מפרגן".

כל זה מחזיר אותנו 13 חודש לאחור, לדצמבר 2011.
דנינו, אז בלם קריית אתא מליגה א' שנלחם כדי להחזיר לעצמו מקום בהרכב הפותח נקרא לדגל במקומו של המאמן, מאיר ארמה שהתפטר. "בלי הכנה מוקדמת הודיעו לי ביום חמישי שאני הולך להעביר את האימון המסכם. עשיתי את זה עם מדי שחקן", הוא משחזר.

איך היה הסוויץ' הזה ?
"לא קל. זה לא פשוט לעבור בבת אחת משחקן למאמן. קיבלתי אחריות גדולה: להשאיר קבוצה בליגה א'. הייתי חייב לעשות את ההפרדה ולצערי היו כמה חברים שכעסו עלי בגלל זה. אני מבין אותם אבל אם הייתי נשאר חבר שלהם ועושה הנחות יכול להיות שהקבוצה הייתה יורדת ליגה ואז זה היה כתם לכל הקריירה. ראיתי לנגד עיני את המטרה והכל היה מקצועי. אני שמח שעמדתי במשימה להשאיר את קריית אתא בליגה, עזבתי בלב שלם ובתחושה שלא עשיתי רע לאף אחד".


          הכל מקצועי. דנינו (במרכז) באחד מהופעותיו האחרונות כשחקן (צילום: מוחמד חאדר אניס)

אחרי כל זה מה היה לך לחפש בליגה ג' ?
"ביקשו ממני להגיע להתרשמות ומצאתי שני דברים שמצאו חן בעיני. מתקן מסודר וחומר שחקנים שידעתי שאוכל לעצב איך שאני רוצה. החלטתי שאני לוקח את האתגר והיום אני ממש לא מצטער. הגעתי למועדון שמנוהל נכון ע"י הנהלה ויו"ר תומכים. אני מאושר מכל רגע".

הירידה שלך העלימה אותך מהתודעה
"מסכים. כשהייתי בקריית אתא כל שני וחמישי הייתי מוצא את עצמי מגיב לכתבות בעיתונים ופתאום – כלום. בתור אחד שעבר הרבה בכדורגל המקצועני ברמות הכי גבוהות והתאמן תחת הכי טובים בתחום (אלי גוטמן 3 עונות, דרור קשטן, רוני דורה, אייל לחמן) סמכתי על היכולות שלי וידעתי שאוכל להתקדם. האתגר של העונה שעברה היה הרבה יותר גדול. אבי אמר לי: "תעלה מדרגה בכל פעם. אם תקפוץ שתיים במכה, תחליק". היום אני במדרגה הראשונה בקריירה".

הכרת את ליגה ג' לפני ?
"לא ממש. ידעתי שזו ליגה חובבנית לחלוטין עם אנשים שמשחקים בשביל הכיף ולכן גם נתקלתי בנורמות שלא הכרתי בעבר. קשה מאד להכריח שחקן שלא מקבל כסף לתמיד בהגעה לאימונים. בסה"כ רובם מחויבים קודם למקום העבודה שלהם. לשמחתי הסתגלתי מהר למצב החדש. אין ברירה, צריך להתמודד עם מה שיש".

פחות מעלייה תיחשב לכישלון ?
"אם היית שואל אותי את זה בתחילת העונה הייתי עונה לך שהמטרה היא צמרת עליונה. היום שאנחנו מובילים את הטבלה ב-8 נקודות הפרש אני לא יכול להיות פוליטיקאי ולכן התשובה היא חד משמעית: כן".

מה קרה בשבת האחרונה ?
"היה משחק עם הרבה אימוציות. השופט תרם לזה כשפסל לנו שער חוקי. בסה"כ התפעלתי מאד מקצרין, קבוצה יוצאת מן הכלל. אני חותם על הפסד אחד ב-15 משחקים. בלי קשר, היה מאד מרגש לפגוש את אלברט אדרי שאימן אותי בהפועל עכו".

מעשית לא פרשת בצורה מסודרת, לא מדגדג לך לחזור לשחק ?
"המעבר שלי משחקן למאמן היה חד ולא מתוכנן ולכן יש עדיין את הלהט בגוף לעלות ולשחק. אבל החלטתי לקחת כיוון מה גם שאני כבר בן 37. נכון שלא הייתה לי פרישה מסודרת אבל כנראה מישהו מלמעלה סידר את הדברים".

אתה חושב על עונה הבאה ? לקפוץ עוד מדרגה ?
"לפני תחילת העונה הנוכחית הייתי סגור באחי עכו. יום לפני שהאימונים היו צריכים להתחיל, הכל התפרק. בכדורגל קשה מאד לתכנן קדימה. כרגע יש לי משימה ואני צריך לסיים אותה. אחרי זה אדבר עם מי שירצה על העונה הבאה".