מחנה יהודה שוב ניצחה בקושי, הפעם את הוד השרון העקשנית, אבל שמרה על רצף הניצחונות ובעקבותיו גם הבונוס – שתי נקודות הפרש בפסגה על פני כפר קאסם.

 לפני שבועיים, כשמחנה יהודה ניצחה את שיכון ותיקים, חגגו בשכונה ממלאבס את סיום הסיבוב הראשון עם אליפות החורף. הקבוצה של צמד הראובנים, כץ את קטן, השיגה אז את ניצחונה הרביעי ברציפות והחשש מפני עצירת המומנטום בעקבות הפגרה היה גדול.

ביום שישי אירחה הקבוצה את הוד השרון העקשנית, שלמרות ההפסד מוכיחה שמקומה בחלק העליון של הטבלה לא מפתיע.

הפתיחה של מחנה הייתה סוערת. שבע דקות חלפו וכבר ראינו כדור ברשת. חילופי מסירות בהתקפה מצאו בסופו של דבר את ארז ללוז שבסיבוב שיגר כדור מדוייק אל הפינה הרחוקה, 0:1 נהדר למחנה. האורחים נכנסו להלם ושלוש דקות אח"כ נגיחה של ננו ועקנין נהדפה לקרן. בדקה ה-13 ספגו האורחים מכה נוספת כאשר נותרו בעשרה שחקנים, לאחר שחן זף פגע בפראות באלון מזרחי וראה את הכרטיס האדום.

כבר ראינו משחקים ששופטים הרחיקו שחקן בדקות מוקדמות, אבל במקרה הזה השופט, יגאל פריד, היה החלטי ונכון. אפילו המבקר, אייל נפתלי, שיבח את השופטים, בהם הקוונים עומרי לזר ויוסי מסיקה וטען לקראת הסיום שזוהי תצוגת השיפוט הכי טובה שהוא ראה העונה. אם הוא אומר, מי אני שאתווכח.

ואפרופו אייל נפתלי, במהלך המשחק הוא מצא לו שיחה משותפת עם מנהל מחלקת הנוער של מחנה יהודה, מנצור שמריהו, ששימש במשחק הזה כמעין מביא כדורים. השניים התבדחו ואפילו שרו יחדיו בתימנית. ממש אחוות העדה, אבל תנסו לספר את זה ברחובות...

                          שרו יחד בתימנית. מנצור ונפתלי. (צילום: אלון יהודיוף)

אה, שכחנו שיש גם משחק. מי שחשב שבאותו רגע הוא יהפוך לקליל עבור המארחים – טעה ובגדול. הקבוצה של אורן מוחרר ממש לא נראתה כמי שמתכוונת לוותר בקלות על המשחק ובראשותו של איתן טיקר המצוין הגיעה ללא מעט מצבים שבהם יכלה גם לכבוש, אך ההגנה של מחנה עמדה בפרץ.
מן העבר השני, גם למארחים היו מספר מצבים קורצים, אך התוצאה נותרה בעינה. ארבע דקות להפסקה חזרו האורחים למשחק. נגיעת יד של גל יער ברחבה הביאה לכדור עונשין מאחד עשר מטרים לזכותה של הוד השרון. טיקר, מי אם לא הוא, ניגש לבעוט, שלח את הכדור לפינה אחת ואת רן אליאס לפינה השנייה, 1:1 מוצדק.


                 שוויון מוצדק. אליאס נכנע לכדור של טיקר.

               שחוגג עם החבר'ה.

                      שוויון שלא הספיק. איתן טיקר.

ממש לפני השריקה להפסקה יכל אדיר בונקר לבצע מהפך דרמטי, אך הכדור שלו נהדף ע"י אליאס ושתי הקבוצות ירדו להתרענן כשהן מאוזנות, לפחות בשערים.

גם המחצית השנייה היה נראה לפרקים שדווקא הוד השרון היא זו שמוליכה את הטבלה. מחנה שיחקה רע ומיעטה להגיע לעבר השער של שי גלעד, עד הדקה ה-63. כדור ארוך של גל יער מצא את נאנו ועקנין שמול גלעד לא התבלבל וסידר ליער מעין כיפור על הפנדל שגרם במחצית הראשונה, 1:2 למחנה.


                גול משום מקום. ועקנין כובש.

                 "שער" ובישול. גל יער.

תשע דקות אח"כ מחנה כמעט וסגרה עניין. קרן של אלירז שוורץ הגיעה למור זאבי, אבל הנגיחה של המגן השמאלי של חנה חלפה מעל השער.


                     כמעט השלישי. זאבי (השמאלי ביותר) נוגח החוצה.

הוד השרון עוד ניסתה לחזור איכשהו למשחק, אבל מחנה כבר השתלטה על העסק. בדקה ה-81 סגרו המארחים עניין לאחר שקרן של שוורץ מצאה את הראש של רמי צבי שעלה גבוה ושם את הכדור עמוק ברשת של הוד השרון, 1:3 למחנה בסיום.

עם שריקת הסיום החלו שחקני מחנה לשיר: "היום יום הולדת". אחרי שנייה קלטתי את גל יער מורם על גבו של הוד מועלם והבנתי למה. אמנם יום ההולדת חל כבר לפני מספר ימים, אבל יער, שגרם לשוויון של הוד השרון, תיקן את עצמו עם הבישול לועקנין וסידר לעצמו אחלה יום הולדת שיכול להיות.

אגב, גם שניר בנד, שוערה השני של מחנה, חגג יום הולדת בדיוק ביום המשחק, אבל קיבל אישור לנסוע לחופשה בצפון. שיהיה במזל טוב.


                 ככה יעשה לאיש. יער, מועלם וניר שימול חוגגים.

                  המשיכו את המומנטום. שלושת הכובשים. צבי (מימין), ללוז ו-ועקנין.