המשחק מול מרמורק קרב ובא וגם בשעריים לקחו החלטה: אין ראיונות עד הדרבי. המפגש ייערך ברחובות באופן סופי ולאוהדי שעריים ברור: זה משחק על עונה שלמה

לאחר התיקו המאופס אתמול מול הפועל ערד, בשעריים כבר הבינו שהעונה הזו כבר גמורה מבחינתם. שעריים לא תרד ליגה, וגם לא תעלה. אבל, נשארו לשעריים כמה דברים קטנים לסגור, שנייה לפני שנגמרת עונת 2012/13. אחד מהם, ואולי החשוב והעיקרי, זה ניצחון בדרבי. לפי שעה לא ברור היכן המשחק ייערך לאחר שאמש קיבלה המשטרה החלטה רשמית כי הוא לא יתקיים ברחובות מחשש להפרות סדר שכן במגרש, שמכיל 550 מקומות, ההפרדה בין הקהלים היא מינימלית ויהיה קשה לשמור על הסדר במשחק. לבסוף הושגה פשרה כשכל קבוצה תקבל 250 כרטיסים והמשטרה נתנה את ברכת הדרך והמשחק באופן סופי ייערך באיצטוני.

כזכור לכולם, הפועל מרמורק ניצחה את שעריים במחזור הראשון של העונה בדרבי מרהיב שנערך בפני כ-3000 צופים ואף הועבר בשידור ישיר בערוץ הספורט. מאז כבר הספיקה שעריים להתאושש, ולקרוס. מרמורק שמרה על יציבות, וכרגע רחוקה חמש נקודות בלבד מקטמון המוליכה.

שעריים, עם 17 נקודות בלבד, מגיעה למשחק מעמדה נחותה. מוסא בן חיים יודע שכל התקופה הקשה שעברה הקבוצה תישכח אם שעריים תנצח בדרבי. אפילו הקהל, שלאט לאט מאבד את האמון בשחקנים/שכירי החרב, יחזור להאמין בקבוצה וימשיך למלא את האצטדיון הצנוע בשעריים עד סוף העונה. הכבוד של הקהל בשעריים נרמס מספיק, זה התחיל בדרבי הראשון ונמשך בהפסדים מביכים לקבוצות חלשות משעריים, על הנייר. חטא היוהרה של הצד הכחול של רחובות הוביל אותה לאבדון, אך עוד לא מאוחר וניתן להמתיק את הגלולה המרה שנקראת עונת 2012/13.

הדרבי רק עושה טוב לאוהדים של שתי הקבוצות. ההתרגשות, ההתעסקות במה שקורה מסביב, תפאורה, בכל כלי התקשורת מדברים על הדרבי של רחובות, שמאז ומעולם היה מקור לעניין רב.

מאז שהגיע למועדון, ויקטור גניש מחזיר ב-67% הצלחה, כשהוא לא מפסיד ולו משחק אחד, אך עם הפרש שערים דל של 1-3. מרמורק מטפסת בשקט בשקט במרומי הטבלה ולא נותנת לאף אחד לברוח. עידן סרור פורח, קנאפו נלחם, שחקנים שלא התאימו מבחינה מקצועית שוחררו, פדידה חזר רגוע יותר, בויטר בכושר שיא, והקבוצה מתייצבת.

                אוהדי מרמורק. מעדיפים את האיצטוני, אך יאלצו לנדוד.

אצל מרמורק לא מתראיינים. כבר שלושה שבועות שחנן עדני אוסר על השחקנים ומאמנו להתראיין לכלי התקשורת, עוד מאז התיקו מול קריית מלאכי. "הם צריכים לדבר במגרש, עד לא מזמן הם רק קשקשו ולא הביאו נקודות, הם לא צריכים לדבר" אומר היו"ר המיתולוגי.

בשעריים ראו כי טוב, והחליטו לאמץ את ההחלטה השרירותית, פחות משבועיים לפני הדרבי הכל כך טעון של רחובות. ומי כן יכול לדבר? היו"ר, אבי לודריק. וכך, פחות משבועיים לפני הדרבי, ככל הנראה נשמע רק את היו"רים מתנגחים האחד בשני על מיקום המשחק, ולא את המחשבות של המאמנים, הטקטיקות, ההכנות, הדריכות של השחקנים, אתם יודעים, כדורגל.

אפשר להבין את שעריים, הקבוצה רוצה שקט. כפי שאמרתי, זה משחק על עונה שלמה מבחינתה, שדרכו אפשר להביא את השינוי המיוחל. בינתיים אצל מרמורק השקט מביא עמו הצלחה, ויהיה מעניין איך יתמודדו השחקנים עם המוטיבציה של שחקני שעריים, שמבחינתם מגיעים לגמר גביע. זה לא הדרבי הרחובותי הראשון של שני המאמנים, שכבר ראו דרבי או שניים בחייהם וגם חוו אותו כשחקנים.