אלמוג ספיר הגיע בקול תרועה רמה והשקיע המון כסף בקבוצה, אבי שטרית תלה את הטבלה בחדר ההלבשה כשהקבוצה הייתה במקום הראשון. מאז ועד היום: 0 שערים בחמישה משחקים ושתי נקודות בלבד. איך הפכה עמישב לקבוצה הבזויה של הליגה? וגם: הסיבה האמתית לשחרורם של האחים בוזגלו

 שבוע טוב אנשי עמישב. איך אתם קמים לשבוע החדש? מסתכלים על הטבלה, רואים את קבוצתכם במקום השמיני בליגה, כשרק לפני חודש הייתם ראשונים? לא יעזרו כל כתבי החצר, הקומבינות מסביב וגם הסיפור שהשתחל מתחת לשטיח על עזיבתם של אסי ואלמוג בוזגלו שלידיעת קוראי שורות אלה: ממש לא שוחררו על רקע מקצועי, אבל על כך נרחיב בהמשך.

נתחיל מהסוף, עמישב פתח תקווה לא ניצחה חמישה משחקים ברציפות. אז מה? היא הפסידה לקטמון, כפר סבא.. קבוצות חזקות ממנה על הנייר לא? ממש לא.

שוחררו שחקנים משמעותיים. אז מה? הקבוצה נחלשה? כן, אבל לא בצורה קריטית. בעמישב פ"ת הושקעו מאות אלפי שקלים השנה ואפילו אלמוג ספיר כבר מבין שמכאן לא יצא כלום וקרוב לחתוך מהקבוצה. אפשר להביא את קרגולה, את יניב דוד, את גיא אהרוני וגיא אבן, וגם את מסי, אבל כשהמאמן מתעסק ב-80% מהתדריך בקבוצה היריבה (על פי עדויות השחקנים, לא המצאה) ולא בקבוצה (הנהדרת, על הנייר) שלו, זה מה שיוצא.

עם כל הכבוד לקריית מלאכי, אוהד בוזגלו לא צריך לדבר עליהם בכלל בתדריך. מה יש לו להתעסק בקבוצה השבורה ביותר בליגה? לא מילה, לא משפט, בכלל לא. יש לו קבוצה חזקה, משחקים בבית, מול אחת הקבוצות החלשות בליגה. מספיק להציג את ההרכב על הלוח, כמה משפטים על הטקטיקה וסגירות אלכסוניות, ולהגיד לשחקנים: "חבר'ה תעלו על המגרש, תעשו מה שאתם יודעים הכי טוב. תשטפו את הדשא, תהיו גברים ותביאו את הנקודות"

                     ספיר ובוזגלו. חיפשו מלוכה, מצאו אתונות. 

אוהד בוזגלו מקצוען. הולך למשחקים, עוקב אחרי הליגה, אוסף מידע ולומד כל יום, הוא באמת רוצה להצליח ולהתקדם, אבל זה לא הולך ככה. עמישב חייבת לשנות פאזה, השחקנים חייבים לשנות פאזה, למען השם, המאמן חייב לשנות פאזה. רבותיי, עמישב היא כבר לא הקבוצה הסימפטית של שנה שעברה, שגם אם הייתה מפסידה, לפחות הייתה מקבלת מחמאות וממשיכה לדשדש לה במרכז הטבלה. אז, היא לפחות הייתה תוקפת, הייתה שמחה. עם סגל כזה, עם תקציב כזה, ומתקן מעולה, עמישב צריכה לפרק את קריית מלאכי. לא אחד לא שניים ולא שלושה שערים הפרש.

משהו נכבה שם, שמועות על כך ששחקנים בכירים שוקלים לעזוב, אלמוג ספיר לקח צעד אחורה, אבי שטרית לא מדבר, וכל הבלוף הזה שאסי ואלמוג (שני השחקנים הכי משמעותיים בסגל) שוחררו על רקע מקצועי, לא תופס.
למה לא לספר את האמת? האמת היא שאדון אסי בוזגלו, תחת כיפת ההגנה של אחיו, השתלח באחד השחקנים הבכירים בקבוצה במחצית אחד המשחקים בצורה מבישה. מאמנו, שהוא גם אחיו, טיפל בסיטואציה כך: "שב בשקט, מי אתה שתענה לאסי?" כך נאמר לשחקן שהעז לענות לקינג בוזגלו. באותו ערב קיבל אוהד הוראה לשחרר את אסי. אבא בוזגלו אמר על כך: "אם אסי הולך גם אלמוג הולך" תאמינו לי, טוב שהלך, זה רק יעשה לו, לאחיו, ולכולם טוב.

אני לא אוהב שמבקשים לדבר בעילום שם, אך בעולם של אינטרסים, זה מה שקורה. המשפטים הבאים נשמעו באוזניי במהלך סוף השבוע מפיהם של מספר שחקנים בעמישב: בושה איך שזה נראה, יש תקציב, יש מתקן, יש הכל, חוץ משיטה.
יש לציין שאוהד הוא לא האשם הבלעדי. הבחור נקלע לסיטואציה שבה הקבוצה הפכה מקרש קפיצה, לפצצת לחץ עם שק של ציפיות ולעיתים קשה להתמודד עם זה.

השחקנים עצובים, עננת ייאוש אופפת את המועדון והאיש היחיד שצריך לגרור את העגלה מהבוץ זה, כמה מפליא - אוהד בוזגלו. לא אלמוג ספיר, לא אבי שיטרית, לא השחקנים הוותיקים – רק אוהד בוזגלו. הכי קל זה לבוא ולהגיד שהמאמן צריך להתפטר, אבל זה לא נכון. עכשיו כשאסי ואלמוג לא נמצאים, אוהד יכול להסיר מראשו את כובע האח, ולשים רק את כובע המאמן. אני מאמין שעמישב עוד יכולה להפתיע את כולם ולעשות קאמבק גדול שייזכר עוד שנים. בשביל שזה יקרה, ההתנהלות חייבת להשתנות. צריך להתחיל לנצל את היכולות הגבוהות של השחקנים בקבוצה. אם צריך, לשחק 4-2-4, לתקוף ולתקוף. המשחק הקרוב מול מכבי ב"ש הוא צומת דרכים עבור עמישב, הפסד, והיא קבוצת תחתית לכל דבר. מי היה מאמין? עד לפני חודש מועמדת עיקרית לעלייה.