בשנים האחרונות לא הייתה לאסי גלבוע יותר מידי הצלחה מול קבוצות מליגה א' דרום. אתמול פגשה את האורתודוכסים לוד במסגרת סיבוב ז' בגביע ושיפרה את המאזן השלילי כשמחקה פיגור בדרך ל-1:3 ולמפגש אפשרי עם קבוצה מליגת העל.

משחקי גביע הם תמיד משחקים עם אווירה קצת אחרת ממשחקי הליגה הרגילים. מפגש אחד שבו הכל יכול לקרות כשגם לקבוצות הקטנות יש סיכוי להפתיע . כל קבוצה מגיעה בכדי לתת את הכל, להעפיל עוד שלב ואולי "לזכות" לארח קבוצה גדולה מליגת העל.
במגרש היפה של חולון חזינו בנציגת ליגה א' דרום, האורתודוכסים לוד שעברה הרבה תהפוכות העונה ומתרכזת בהישרדות בליגה שאירחה את הנציגה מהליגה הצפונית, אסי גלבוע.
למרות השעה הלא שגרתית (12:30) קהל מכובד ביותר מילא את יציע "הכבוד" של האצטדיון. מבים כך אלה יכולנו לראות שם פנים מוכרות של שחקן העבר ג'ימי טורק ופרשן הכדורגל משה פרימו.


                                הגיעו למרות השעה. פרימו וטורק (צילום: אייל אורן)

מאמנה החדש - ישן של אסי גלבוע פליקס נעים חזר אליה אחרי תקופה כעוזרו של ניר קלינגר בהפועל חיפה. נעים עלה בהרכב הכי חזק שלו ובא במטרה לנצח. מהעבר השני עלתה לוד בהרכב מעט הגנתי ובתחילת המשחק נראה שהם בונים על מתפרצות קטלניות שיעלו אותה לסיבוב הבא.


                          רצה לנצח. נעים (צילום: אייל אורן)

בדקות הראשונות של המשחק ראינו את גלבוע מניעה כדור בצורה מסודרת אך לא אפקטיבית. הכדור עבר מרגל אל רגל אך עיקר הנעת הכדור התרחשה במרכז המגרש בלי איומים ממשיים על שערה של לוד. דווקא לוד שהתבססה יותר על מתפרצות הייתה מסוכנת יותר. כך ההזדמנויות הראשונות במשחק היו של הקבוצה הביתית. בדקה השנייה אסי אסולין בעט למסגרת והכדור נהדף לקרן. שלוש דקות חלפו ועוד בעיטה של לוד חלפה מעל המשקוף.

בדקה ה-11 תרגמה לוד את הניסיונות שלה לשער יתרון. אסולין קיבל כדור במרכז הרחבה ומצא עצמו לבד לפני כל הגנת גלבוע ומהמצב הזה הוא לא התקשה להכניע את השוער ולהעניק את היתרון ללוד. טענות "נבדל" נשמעו מהצד האורח ואני מוכרח להודות שהיה זה מצב גבולי ביותר שרק מצלמות הטלוויזיה יכלו לתת לנו תשובה חד משמעית לגבי השאלה "היה או לא היה".


                 שער גבולי. שחקני לוד חוגגים את היתרון (צילום: אייל אורן)

לוד המשיכה להיות מסוכנת יותר ובדקה ה- 14 ראינו צהוב ראשון מני רבים המונף לעבר שחקן לוד.
הדקה ה- 23 הייתה ללא ספק המשמעותית ביותר במשחק ובעצם הכתיבה את התוצאה הסופית. מסירה מצוינת עברה את כל ההגנה של לוד ומצאה את חלוצה של גלבוע עם האפשרות לדהור אל השער. ניסים מלכה, השחקן האחרון בקו ההגנה הלודאי שלח רגל וביצע עבירה מאחור. השופט לא היסס ושלף מיד את האדום. מהספסל וגם מהיציע נשמעו צעקות "לא יכול להיות שזה אדום". כולם היו תמימי דעים והסכימו שהגיע פה צהוב מקסימום. פרימו סיכם את העניין כשאמר "בחיים לא היה פה אדום".


                   תמימות דעים שלא היה אדום. השופט עם היד בכיס (צילום: אייל אורן)

                            ומלכה לא מאמין (צילום: אייל אורן)

אסי גלבוע ניצלה מהר מאד את החיסרון המספרי של לוד ובדקה ה-26 כבשה את השוויון. כדור לרחבה מצא את עידן שפשפה שמול השוער לא התבלבל וכבש. 1-1 שסימן את הכיוון אליו הולך המשחק.


                    סימנו את הכיוון אליו הולך המשחק. גלבוע חוגגת שוויון (צילום: אייל אורן)

גלבוע התחילה לאט לאט להשתלט על המשחק אך לוד בעשרה שחקנים לא וויתרה והמשיכה לשחק את המשחק שלה.
בדקה ה-41 יכול היה אסולין "לקנות את עולמו" ולכבוש שוב אבל סיים את ההתקפה עם החמצה מסמרת שער. דאבל פס נפלא ברחבה השאיר אותו מול השוער, אבל כאמור הבעיטה החזקה שלו מהאוויר החמיצה את המסגרת. המהלך הזה סיים את המחצית הראשונה והשאיר לנו טעם של עוד.


                            טעם של עוד. ההחמצה של אסולין (צילום: אייל אורן)

במחצית ניגשתי אל מאמנה של לוד, יואל סוויסה ושאלתי אותו האם לאור העובדה שהם בעשרה שחקנים הם ינסו לשחק מבוקר ולהגיע לפנדלים. הוא ענה לי שלמרות החיסרון המספרי הם ימשיכו לשחק את המשחק שלהם והם רוצים לסיים את 90 הדקות עם ניצחון ולא פחות.
רצונות לחוד ומציאות לחוד. בדקה ה-51, עלי זועבי מסר למרכז מהאגף השמאלי ומצא את בני בן זקן שכבש והעלה את אסי גלבוע ל-2-1.


                       האמין שאפשר לנצח. יואל סוויסה (צילום: אייל אורן)

מכאן והלאה הצפוניים נטלו את המשחק לרגליהם וחזרו שוב למשחק המסירות המדויק שלהם. בניגוד למחצית הראשונה בה התרכזו המסירות בעיקר מרכז המגרש, הפעם הם הפגינו נוכחות גם ברחבה של היריבה.
בדקה ה 66 גלבוע הייתה צריכה לעלות ל-3-1. קובי שריקי קיבל כדור מצוין שהציב אותו מול השוער אבל במקום לבעוט הוא ניסה למסור והקוון הניף את הדגל לנבדל.
בכלל לאורך כל המחצית ראינו המון מצבים שהסתיימו כך מה שבדרך כלל מעיד או על חוסר תיאום או על עודף פרגון. במקרה הזה היה גם מזה וגם מזה.
בדקה ה-70 ראינו מעין שינוי פאזה בחשיבה של שחקני לוד. אולי זו ההבנה שזה משחק גביע ואין מה להפסיד, אולי זו הייתה זריקת מוטיבציה פתאומית, אבל לוד התחילה לאט לאט לחזור למשחק.


               הרבה צהובים. שרון זוזוט (מס' 10) אחרי עבירה על קיקו כהן (צילום: אייל אורן)

ישנה אמרה ידועה "חסר גרוש ללירה" וזה מה שהיה חסר ללוד בדקות האלו. עם יותר דיוק, יותר אמונה ובוודאי יותר לחץ על השחקנים של אסי גלבוע, היינו חוזים פה בשוויון.
וכמו שכולנו יודעים "אם לא כובשים אז סופגים". בדקה ה-79 כדור שחולף על פני שני שחקני הגנה של לוד מגיע לעידן שפשפה שמתקדם לו בניחותא באגף הימני ומכניע את השוער בבעיטה אלגנטית וקובע את תוצאת המשחק 3-1 לאסי גלבוע.
עד לסיום ראינו עוד החמצות של גלבוע שיכלה להגדיל את התוצאה אך אני מאמין שהם הסתפקו גם בניצחון הזה וכבר נשאו עיניהם אל ההגרלה של הסיבוב הבא בכדי לגלות את זהות היריבה הבאה.
פליקס נעים, בהחלט היה מרוצה בסיום והחיוך שלו והחיבוקים שלו עם שחקני הקבוצה הראו זאת. כמובן שההגרלה הכי פיקנטית לקבוצתו היא הפועל חיפה, אולם כל קבוצה שההגרלה תועיד לה מפגש עם אסי גלבוע צריכה בהחלט לחשוש מהקבוצה הזו שהראתה שאסור לאף קבוצה לזלזל בה.


                   מפגש פיקנטי מול הפועל חיפה ? המנצחים בסיום (צילום: אייל אורן)