מחר תציין מכבי יפו את הקמתה המחודשת בדיוק לפני חמש שנים תחת השם מכבי "קביליו" יפו, על שמו של שוערה האגדי של הקבוצה, הרצל קביליו. מאז ועד היום עברו הרבה בורקסים בטריבונה, ויפו עדיין כאן, חיה, בועטת, נושמת כדורגל.

האגדה מספרת על אותו ערב שישי, בו הגיע "המשוגע" כפי שהוא מכנה את עצמו, בר כהן, למסקנה שהכדורגל בחייו חסר. הוא פנה לאחיו ואמר לו שנמאס, שחסרים לו ימי שבת, הצעקות, העידוד, האהבה. כך בעצם נולד לו הרעיון להקים את הקבוצה לתחיה.

בר כהן נזכר בערגה באותו ערב שישי בבית המשפחה: "דיברתי עם אחי הקטן ואמרתי לו שנמאס לי שאין לי כדורגל, אמרתי שאני זוכר הרבה דברים מ'גאון' שאני מת שיהיה לי אותם עוד פעם ומה עושים? אמרתי שיש לי רעיון, אבל אני מקווה שיעזרו לי. נכנסתי לאתר של מכבי יפו, היו שם בחורים בשם ערן כהן ואפי לוי, נפגשתי איתם ואמרתי להם שאני רוצה להקים את הקבוצה מחדש. הם אמרו לי שאני משוגע, אמרתי להם שאני אדליק את המדורה, כי רק משוגע יעשה את זה"

כך החל לו בר כהן את התהליך, שאז עוד היה נראה בגדר חלום. "התחלתי להריץ את זה, כל מי שפניתי אליו אמר לי שאני לא נורמאלי, היה לי קצת כסף מהעסקים וזה התחיל לזוז. הצלחתי לייצר 'באז'. הדבקתי שלטים של המשחקים בכל רחבי גוש דן, לעורר את האנשים. אוהדים התחילו להתקשר, אפילו אשתי לא האמינה בזה. עבדתי דרך המייל שלה ויום אחד היא ראתה שמישהו תרם כסף, באותו יום גם היא התחילה להאמין"

"נפגשתי עם ערן כהן ואפי לוי שהיו אחראים על האתר של יפו. אמרתי להם שאני רוצה להקים את הקבוצה מחדש. הם אמרו לי שאני משוגע, אמרתי להם שאני אדליק את המדורה, כי רק משוגע יעשה את זה"

יום הולדתו של בר חל ב-5/12 והוא בחר את תאריך הכנס הראשון מסיבה אחת פשוטה: "רציתי שזה יהיה כמה שיותר קרוב ליום ההולדת שלי, כדי שלא אשכח את היום הזה לעולם" וכך נפגשו להם כל "המשוגעים" כפי שהוא נוהג לכנותם, בפאב ה'רוסו' בראשון לציון, והוציאו את המיזם לדרך.

ביום הראשון היו רק 19 אוהדים רשומים, כעבור חודש כבר היו 250, אנשים התחילו להאמין. בבו קובו תרם את התרומה הגדולה ביותר: 400 אלף שקלים באופן חד פעמי. כמובן שלתפקיד היו"ר כבאורח טבעי נבחר בר כהן, אז בעל חנות ג'ינסים וגם היום עוסק בתחום.

"10,000 איש בבלומפילד? הרגע המשמח בחיי"

"ניהלתי את הקבוצה בשנה הראשונה עם הרבה אהבה" מספר כהן, "הקבוצה החזירה את הקהל. הקבוצה נולדה ווינרית, אנשים חתמו על חוזים כשלא הייתה קבוצה, אמרו לי: "אתה בטוח שיש מכבי יפו?" ואני אמרתי כן, רק תאמינו"

כהן מספר על הרגע המשמח בחייו, וגם מאחל לקבוצה המשך הצלחה: "הרגע הכי משמח בחיי היה עם 10 אלף איש בבלומפילד במשחק העלייה. זה לא אנשים שבאו מפלנטה אחרת, זה אוהדים של יפו. יש לה פוטנציאל אדיר של קהל, אנחנו עוד נתרבה. אני מאמין שליאור זדה יעלה אותנו השנה, תמיד יש בי אמונה. היום אני מסתכל אחורה וחושב שזה היה הייעוד שלי, להקים מחדש את מכבי יפו"

בישיבת העבודה הראשונה של המייסדים, במשרדו של עו"ד חיים אוחנה, אוהד הקבוצה, היה עו"ד דורון קנת ששיחק בקבוצת הכדורסל של מכבי יפו והיה ממייסדי הפועל אוסישקין, שנתן טיפים לחבר'ה כיצד צריך להתנהל מועדון אוהדים. השחקן הראשון שגויס היה איציק לוי, שהיה אז קפטן הפועל מרמורק בליגה הארצית. אביבי זוהר ועופר ראובן חזרו מפרישה כדי ליטול חלק במיזם האדיר. צוות ההקמה כלל אברהם ארואטי, כוכב העבר (שפרש בכעס מסיבותיו), ד"ר משולם בכר היה האיש הדומיננטי בתחום איסוף הזכויות ואחרי ארבעה חודשים התקיימו בחירות ולמייסדים נוספו ארבעה נוספים, בהם סולן 'אורפנלנד', קובי פרחי/ אחד המייסדים, מומי אלקולומברה, נבחר כמאמן הראשון וכמאמן כושר הוא לקח את שי מאור (מאמן הפועל אזור כיום) שגם עזר לו להביא שחקנים. הוחלט ללכת על השחקן הכי יקר דאז בליגות הנמוכות, דודו ביטון (כיום בשיכון המזרח) והוצעה הצעה גם לאורי קרגולה, אך הוא ביקש הרבה כסף.

                     יציעי בלומפילד באותו משחק מפורסם. הרגע המאושר בחייו של המייסד (צילום: יח"צ)

יוסי אבוקסיס: "מקומו של מועדון כמו יפו הוא בליגות הרבה יותר גבוהות" 

בשלב מסוים, כשהעניינים החלו לזוז, הצטרף אלי קאליש כספונסר ראשי והביא איתו את אלון חזן. חזן שיחק עם הקבוצה נגד הפועל קטמון במשחק הראווה הראשון, שיחק במשחק הגביע מול הפועל קרית אונו ולא עוד. גם משה סיני הצטרף, וגם יוסי אבוקסיס, שבפועל שיחק שנתיים. מאמנה הנוכחי של הפועל תל אביב וקשר נבחרת ישראל בעבר, מדבר ברגש על מכבי יפו: "קודם כל אני מאחל מזל טוב ומאחל המשך של הרבה שנים למועדון. אני רוצה לאחל שבשנים הקרובות נראה אות בליגות גבוהות יותר כי שם מקומו. אני אחד שגדל על מכבי יפו, אחים שלי שיחקו שם ואני שיחקתי קצת בסוף הקריירה, בעלי הקבוצה, אלפסי ויניב כהן הם חברים שלי ואני מאחל להם שיעלו ליגות כמה שיותר מהר, כי יש להם קהל מדהים ומועדון מרגש עם הרבה אנשים טובים"

גם אלון חזן לא נשאר אדיש כשביקשתי ממנו לדבר על מכבי יפו: "אני חושב שזה מיזם מאוד מבורך, חשוב מאוד לכדורגל הישראלי שקבוצות שהיו מאוד מזוהות עם הכדורגל שלנו יחזרו לבמה. אני חושב שההקמה של מכבי יפו עם האלפים הרבים שליוו אותה מתחילת ההקמה בליגה ג' גרמה לכך שאנשים רואים בצורה מאוד חיובית את השיגעון שנקרא להחזיר קבוצות מן העבר. המטרה הייתה שאנשים מבחינת זמן וכסף יתרמו כדי להחזיר את המועדון למקום ראוי ולי כחבר אישי שהיה מהאנשים עזרתי והתלוויתי כדי לעזור. אני מאחל למכבי יפו שינסו בצורה מסודרת ומאורגנת להגיע כמה שיותר גבוה במעלה הליגות של הכדורגל הישראלי ושאוהדי מכבי יפו יבינו שזו לא איזה קפריזה, אלא שיגלו איזושהי בגרות ומסירות וילוו את המועדון בעיקר בתקופות הפחות מוצלחות שלו, כי בשלב הראשוני קל יותר להירתם כי חלק גדול מהדרך של הקבוצה זה הצלחה, אני חושב שהקהל של יפו צריך להיות הסמל של הקבוצה ולהיות גורם משמעות בעתיד. אם האוהדים יפסיקו להגיע, המועדון יחדל מלהתקיים"

                       אבוקסיס. "יש ליפו קהל מדהים ומועדון מרגש" (צילום: וואלה)


למבחנים הראשונים לקראת עונת 2008/09, הגיעו כ-90 שחקנים ומאות אוהדים. כמה שחקנים באמת המשיכו עם הקבוצה למשימותיה. לאחר שקיימה שלושה אימונים, התקיים משחק האימון הראשון בשיכון המזרח נגד הקבוצה מליגה ב'. יפו הובילה 0-1, השיכון עשו 1-2. ערן מחלוף (היום בבית"ר יפו) התכבד בכיבוש השער הראשון של המועדון החדש.
במשחק האימון מול עוד קבוצת אוהדים, הפועל קטמון/מבשרת, אז בליגה א', נכחו 1500 צופים. קטמון הובילה 0-1, יפו הפכה ל-1-2 בניצוחם של חזן ואבוקסיס, וקטמון ניצחה בסוף 2-3 משער ניצחון של ציון זקן שעד היום משחק בקבוצה. אגב, גם עוז צבאג שיחק באותה קבוצה, והוא לובש את מדי קטמון עד היום.

המשחק הרשמי הראשון של קביליו היה בגביע מול בית"ר עזרא, ב-5 בספטמבר 2008. התוצאה: 0-6 ליפו, כשהשער הראשון הובקע לאחר 40 דקות. אופק עוז התכבד בשער הרשמי הראשון של יפו. עוד כבשו באותו משחק: אביבי זוהר צמד, זוהר קמינסקי, צחי ברקול וניסן עזרן.

בר כהן: "אוהדים התחילו להתקשר, אפילו אשתי לא האמינה בזה. עבדתי דרך המייל שלה ויום אחד היא ראתה שמישהו תרם כסף, באותו יום גם היא התחילה להאמין"

אחרי אחד עשר ניצחונות רצופים וזכיה בגביע המחוז (בניצחון על בני שפי יהוד 1-2 בהארכה), הגיע ההפסד הראשון אי פעם של המועדון, להפועל אזור מליגה ב' (0-2) באצטדיון וינטר. זו הפעם הראשונה שיפו מכרה כרטיסים (1000 נמכרו) קובי בן לולו חגג את השער השני כשהוא נכנס ליציע הכבוד ורקד מול אוהדי יפו מה שאולי גורם לאיבה בין המועדונים עד עצם היום הזה. אחרי המשחק הועבר המאמן אלקולומברה לתפקיד המנהל המקצועי ועופר ראובן שפרש ממשחק, מונה למאמן.

משחקו הראשון של ראובן בנובמבר 2008 הסתיים בהפסד ביתי במגרש בנווה גולן, מול שפי יהוד 2-1. אמיר תשובה הדהים את יפו בתוספת הזמן. מאותו רגע ואילך יפו לא הפסידה עד למשחק הגביע מול הפועל ת"א בשמינית הגמר במארס 2010.

למעשה, הפסד הליגה הראשון של יפו אחרי שפי יהוד, היה בינואר 2011, בנתיבות, אחרי 65 משחקי ליגה רצופים(!) זהו שיא ישראלי שספק אם אי פעם יישבר. משחק השיא בליגה ג' היה במשחק העונה מול קרית אונו. נגמר 0-4 (כבשו: אורן יחזקאל, אביבי זוהר, זוהר קמינסקי, דודו ביטון). במשחק נכחו 2500 צופים. אבל שיא הקהל היה בבלומפילד במשחק העלייה מול בית דגן: 9,000 צופים, ב24.4.09.


                          אלון חזן. "מכבי יפו היא לא קפריזה" (צילום: וואלה)

בעונה בליגה ב', כשעמד על הקווים עופר ראובן, תחת שרביטו ניצחה יפו 13 משחקים רצוף בליגה ב', גם שיא חסר תקדים. באותה עונה ניצחה יפו שבעה משחקי גביע ברציפות (עוצמה חולון, קרית אונו, הפועל אזור, בני יפו, בני יצ'לאל, הפועל חדרה) שגם זהו שיא ישראלי עבור הקבוצה הצנועה, והשיא האמיתי כמובן הגיע במשחק השביעי, בפברואר 2010 כשניצחה את מוליכת הליגה הלאומית, הפועל קרית שמונה בביתה 0-1 משער של ארז ירימי. כל זה היה בעונה השנייה בלבד לקיומה ומדובר בהישג חסר תקדים: שמינית גמר לקבוצה בעונה השנייה שלה אחרי פחות מ-50 משחקי ליגה.
רק למען הסדר הטוב, בקרית שמונה שיחקו אז: דני עמוס, שיר צדק, סלאח חסארמה, אדריאן רוצ'ט, ויליאם אנג'ובו, אלרואי כהן, תומר סוויסה, שלימים יהיו גם אלופי המדינה. חלקם לא שיחק במשחק הזה כי המאמן רן בן שמעון לא לקח את המשחק ברצינות, הוא לא ציפה שהקבוצה מליגה ב' תדיח את קבוצתו. יפו הביאה למשחק הזה 400 צופים עד לצפון הרחוק. 

אלון חזן: "אני חושב שהקהל של יפו צריך להיות הסמל של הקבוצה ולהיות גורם משמעות בעתיד. אם האוהדים יפסיקו להגיע, המועדון יחדל מלהתקיים"

בשמינית הגמר קיבלה יפו את "האחות הגדולה" הפועל תל אביב, שיא מכירת הכרטיסים נשבר במשחק שהתקיים בראשון לציון, 3,500 כרטיסים. כזכור, גבריאל בורשטיין שעמד אז בשערה של יפו, היה תחת כובע של מאמן שוערים בקבוצתו של גוטמן, שלא הסכים שגבי ישחק. למרות זאת, גבי החליט כן לשחק ולמעשה סיים את דרכו בהפועל תל אביב.

מאז אותו משחק נגד קרית שמונה נותרו בקבוצה שלושה שחקנים בלבד: יניב עמיאל, בני שרקט (חזר העונה) ויאיר כהן צדק. עמיאל וצדק כבר ארבע שנים בקבוצה. ארבעה ימים אחרי אותו משחק הירואי בקריית שמונה, הגיעו 1800 צופים למשחק עונה בוינטר מול.... הפועל אזור. אזור נחשבת לכבשה השחורה של יפו, שניצחה אותה רק במשחק גביע, זה היה גם המשחק היחיד בין הקבוצות שבאמת התקיים באזור. מלבד זאת, ארבעה משחקי ליגה ומשחק אימון אחד, באף אחד מהם יפו לא ניצחה. גם במשחק ההוא בוינטר, לוח התוצאות הראה בסיום על 1:1.

                           אביבי זוהר. סמל במועדון (צילום: יח"צ)

"הילד שלי שאל אותי את מי אני אוהד, עניתי שאת מכבי יפו. הוא אמר לי, 'אבל אין דבר כזה' אמרתי לו שפעם היה"

אלי קאליש, שלא נוהג בדרך כלל להתראיין, בחר לסכם בכמה משפטים את הרגש הרב והאהבה העזה שהוא רוכש למכבי יפו: "מכבי יפו יקרה מאוד לליבי, כל יום שעובר והמועדון הזה עומד על רגליו בגאווה, הוא יום חג עבורי ועבור עוד אלפי אנשים. מי יתן והמועדון הזה ימצא את מקומו בליגה הראויה לו, ליגת העל"

יושב הראש הנוכחי של המועדון, יוסי אשכנזי, נרגש לקראת חגיגות חמש השנים: "בשבילי זו סגירת מעגל, זה חוט שהתחיל כשהייתי ילד קטן ומגיע למגרש בגאון עם דוד שלי, עם הערצה עיוורת לקבוצה שלא קל לאהוד אותה, היא לא הייתה רצה לאליפות, היא בדרך כלל נאבקה נגד הירידה, מלבד כמה שנים של נחת. יום אחד החט הזה נחתך. הקבוצה נמחקה ב-2001 ובאותו רגע הפסקתי לאהוד כדורגל, לא עניין אותי יותר , לא עברתי קבוצה"

אשכנזי מספר סיפור מרגש שקרה לו: "בינתיים התבגרתי וילדי נולדו וכשהתחילו לגדול ושאלו אותי 'אבא, את מי אתה אוהד?' אמרתי להם בגאווה: 'את מכבי יפו' הם אמרו לי 'אין דבר כזה מכבי יפו' ואמרתי להם בעצב שפעם היה,. לשמחתי, לפני חמש שנים התקשר אליי חבר ילדות, רון עמיקם, והוא אומר לי 'איפה אתה? הרמנו את מכבי יפו אתמול' יום אחרי כבר הייתי במיזם ובאסיפה הראשונה שהייתה לנו החלטתי שאני רוצה להיות פעיל, לשמחתי אני בעל תפקיד החל מהיום הראשון, החוט נקשר מחדש ואני שוב הולך למשחקים ושוב רואה משחקים בטלוויזיה והכל מאהבה. אני מאחל למכבי יפו שנראה אותה כמה שיותר מהר בליגת העל כי שם מקומה הטבעי, משם רק נצטרך להשיג הישגים ולהביא נחת"

בורשטיין: "מכבי יפו הייתה ונשארה חלק מהחיים שלי. היא נשארה לי בלב"

גם גבריאל בורשטיין שהיה כאמור שותף לאותה עונה גדולה, ששיאה היה בשמינית גמר הגביע מול הפועל תל אביב, ולימים היה גם מאמנה של הקבוצה, דיבר בשמחה על הקבוצה שנכנסה לו ללב: "היה לי את הכבוד להיות חלק מהקבוצה שהוקמה מחדש ופשוט כל החלק הקטן שלי ריגש אותי. כשעמדתי בשער וגם כשהייתי כמאמן, אני מאמין במכבי יפו שהיא יכולה להגיע למקום אליו היא שייכת בסופו של דבר. זה תלוי באנשים ובעזרה מסביב. בעבודה קשה של כולם, כי להחזיק מועדון כדורגל זה בכלל לא קל. יש אנשים שעושים סביב המון דברים כדי שמכבי יפו תחזור, ויש אנשים שגם מנסים להרוס, וחבל. מכבי יפו הייתה ונשארה חלק מהחיים שלי ונשארה לי בלב. אני כרגע לא שם אבל האהבה קיימת. מכבי יפו הגיעה מאוחר אליי או שאני הגעתי מאוחר למכבי יפו"

בעונה החולפת הגיעה יפו עד כדי מרחק נגיעה מפלייאוף העלייה אך לבסוף לא הצליחה לצלוח את המקום הראשון. השנה, כך מקווים ביפו, יגיע המיזם לשיא חדש והקבוצה תעפיל לראשונה בתולדותיה (בכל זאת, רק חמש שנים) לליגה הלאומית.

ומשהו אישי, לכבוד הוא לי להכין את הכתבה על מיזם כל כך מבורך, שהעוסקים במלאכה הם אנשים משכמם ומעלה, שמונעים מרגש ואוהבים את הקבוצה בכל רמ"ח איבריהם.

                         שחקני קביליו באותו משחק בבלומפילד. כאן כדי להישאר


לסיום, כמה עובדות שלא כולם יודעים על מכבי קביליו יפו:

1) את עונתה הראשונה סיימה יפו עם הפרש שערים עצום של 9-152

2) את ליגה ב' צלחה יפו ללא הפסד עם 22 ניצחונות ושמונה תוצאות תיקו.

3) אף מאמן שהתחיל את העונה, בכל חמש עונותיה של יפו - לא סיים אותה. אלקולומברה, אביבי זוהר, עופר פביאן, גבי בורשטיין, משה אוננה.

4) יפו זו הקבוצה ששודרה בשידור חי הכי הרבה פעמים בליגות הנמוכות: 6 פעמים. נצרת עילית בגביע יהיה השידור השביעי.

5) יפו היא הקבוצה היחידה שניצחה בכל שלושת משחקיה באילת.

6) קריית אונו לא תזכור את יפו לטובה: מתוך שישה משחקים בליגה ובגביע, 6 ניצחונות ליפו.

7) יפו מעולם לא ניצחה את כפר יונה: ארבעה משחקים, ארבע תוצאות תיקו.

8) יפו היא הקבוצה הראשונה והיחידה בליגות הנמוכות שיש לה אוטובוס ממותג משלה. כיום יש כבר שניים.

9) המועדון פיטר שני מאמנים בלי שיפסידו ולו הפסד ליגה אחד (אביבי זוהר ועופר פביאן)