אם תחפשו באנשי הקשר בטלפון של אילון שווגר תמצאו את המספר של ארז קרקוגלי, חברו הטוב תחת הכינוי "החלוץ הכי מהיר בארץ". אחרי קריירה עשירה בליגות הנמוכות החליט בגיל 39 לתלות בסוף העונה הנוכחית את הנעליים ולהתמסר לבנו, אדיר אותו הוא מגדיר: "התפוח נפל ממש ליד העץ".

בעבר הלא רחוק, כל קבוצה צפונית בליגות הנמוכות שחשבה על עליית ליגה חיפשה קודם כל את ארז קרקוגלי.
שמו הלך לפניו כחלוץ הכי מהיר בצפון. כל קיץ הוא היה עמוס בהצעות.
את הקריירה שלו החל בילדים של מכבי חיפה משם עבר להפועל דרך תל חנן וחזרה לירוקים, נבחרת הנערים של גיגי כהן ולנווה יוסף. קבוצת הבוגרים הראשונה שלו הייתה טירת הכרמל מליגה א' כשבשיאו נבחן במכבי נתניה של אורי מלמיליאן (אז בליגה הלאומית) ובהכח רמת גן של עודד מכנס.
פציעה ושיקום לאחריה החזירו אותו לליגה א' (הפועל חורפיש, מכבי עוספיא) כבמקביל הלך ללמוד מזוג אוויר כי "צריך לחשוב על החיים אחרי הכדורגל".
בסוף שנות. ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 החלה הפריחה המחודשת שלו בליגות ב-ג כשהפך לקבלן עליות. "בטירה צחקו עלי שהייתי מרים ורץ לנגוח".
הוא עלה עם תל חנן, בית"ר טוברוק הפועל יוקנעם והפועל כפר קמא, עלייה שלא התממשה בסופו של דבר בגלל בעיות כלכליות.
לאחר מכן עלה עם מכבי בית שאן ועם בית"ר נהריה. לא פחות מ-5 עליות ב-6 שנים.
בשנים האחרונות הוא משחק ביוקנעם בשביל הכיף ובמקביל בוותיקים של מכבי חיפה. "אשתי שואלת אותי כל הזמן מתי יש לי זמן גם בשבילה אז החלטתי שבסוף העונה אני פורש, אבל לא לפני שאנסה לעלות עם יוקנעם חזרה לליגה ב".

בכל הקריירה יש לך משחק בלתי נשכח?
"יש הרבה אבל את זה שאני הכי זוכר הינ ה נגד מ.כ. יזרעאל כששיחקתי בככפר קמא. כבשתי את כל ששת השערים וכתבו על זה בעיתון".

חלוצים יותר מבוגרים ממך משחקים בליגה ג', למה לפרוש ?
"אני אמיתי עם עצמי. הגוף כבר לא אותו דבר למרות שהכוח והמהירות נשארו. חוץ מזה אני טרוד בענייני העסק שלי. היום אני בא ליוקנעם בשביל הכיף. אימון אחד בשבוע, 20 דקות משחק כשמתאפשר, הכל בגלל שעד היום זוכרים לי את השער שכבשתי בדבוריה במשחק העלייה".

בנו קבוצה לא רעה. יש לכם סיכוי לעלות?
"עם שחקנים כמו שי דהן, מוטי בן חמו, אלי קסטיאל, לירון מוסבט אין סיבה שלא. חבל שאורן פלאש לא נשאר. הוא לא רצה לשחק מגן".

אחרי הפרישה ?
"קודם כל אני כרגע עוזר מאמן בטרום ג' של נווה יוסף ובמקביל עושה קורס מדריכים. כאן המקום להגיד תודה גם להינון שלום שגם זכר לי חסד נעורים ונתן לי במה. שנית אני משחק בוותיקים של מכבי חיפה והדבר הכי חשוב, אני משקיע את כולי בבן שלי, אדיר שהולך ומסתמן כיורש שלי גם במספר החולצה. על המספר 10 הוא לא מוכן לוותר".

לסיכום?
"החלום שלי הוא לסגור את כל המעגלים העונה ולפתוח אחד חדש עם הבן שלי. בניגוד אלי, הוא יקבל את התמיכה של אבא שלו".