לאחר שהעפילה לראש הטבלה על השולחן הירוק הוכיחה מכבי רחובות כמה היא נאיבית כשסיימה לפני הפגרה בתיקו 1:1 בבית עם מ.ס. ירוחם שעד אותו מחזור צברה שלוש נקודות בלבד. אם הצלע הרחובותית השלישית לא תחשוף קצת "רוע" על המגרש, החלום להעפיל לליגה ב' ייגמר מהר מאד.

 מכבי רחובות "מתהדרת" בהישג כקבוצה שירדה מהמקום הכי גבוה שאפשר (ליגה ראשונה) למקום הכי נמוך (ליגה ג' – הליגה האחרונה). נכון שמבחינת ליגות זה רק ארבע כי בזמנו הליגה השנייה הייתה ליגה א' אבל בכ"ז מדובר ברזומה בהחלט לא מחמיא.
ב-15 השנים האחרונות (אולי אפילו יותר) היא מדשדשת לה בליגה החמישית בישראל. היא הספיקה לראות את בני יצ'אלאל (עמה היא חולקת את המגרש בקריית משה) חולפת על פניה ועולה לליגה ב' כמו גם את טירת שלום השכנה, את האורתודוכסים לוד ועוד קבוצות רבות שהוקמו הרבה אחריה.
העונה, דומה כי נושבות רוחות של שינוי ועולים ניחוחות מהפרדסים שליד המגרש לא רק של תפוזים אלא של עלייה.
הפתיחה הייתה קצת מהוססת עם הפסד לחבל מודיעין. אחריו הגיעו 4 ניצחונות ותיקו. ממש לפני המחזור השביעי ששוחק לפני הפגרה קיבלה רחובות זריקת עידוד משמעותית כשזכתה בניצחון טכני על אותה מודיעין לאחר שזו שיתפה שחקן שלא כדין. הנקודות אותן קיבלה הקפיצו אותה חזרה לראש הטבלה ערב אותו מחזור.
על הנייר, רחובות הייתה אמורה לשמור על ראש הטבלה כשמולה התייצבה, מ.ס. ירוחם הצנועה. הקבוצה של פיני איפרגן סבלה מהכנה גרועה שנבעה ממאבקי כוחות עירוניים (איך לא?) מה שהביא אותה למאזן של ארבעה הפסדים ורק ניצחון אחד.


קבוצה תנועה. פובולוצקי (עומד)

אולם על המגרש התפתחו דברים שונים לגמרי. אני לא יודע להגיד אם היה זה הלחץ של הרחובותים וחובת ההוכחה או נאיביות או בכלל הנחישות של האורחים ששיחקו בדיוק כפי שהם יודעים ועל המזל שלהם זה התחבר דווקא במשחק הזה, בשורה התחתונה רחובות כפי ששיחקה לא הייתה ראויה למקומה הגבוה.


על המגרש התפתחו דברים שונים לגמרי. הגנת ירוחם בולמת את מתן סימן טוב

כל אחד שמכיר את הליגות הנמוכות יודע שכדי להצליח בליגה ג' צריך גם כוח ואגרסיביות ולא רק כדורגל יפה. לרחובותים לא היה את שני הראשונים מה שהקל על הירוחמים את העבודה.
ברוך ולדמן (שחקן בהחלט מעל הליגה שהדביק כדור לקורה כבר בתחילת המשחק) לא יכול היה לבדו להחזיק את הקבוצה. שוב ושוב הוא ניסה לחדור את ההגנה הצפופה של ירוחם אך ללא הצלחה.


ניסה לחדור דרך ההגנה הצפופה. ולדמן 

דרור חיים (שחקן גדול, תרתי משמע) ניצב במרכז המגרש כמו תורן כשהוא הורס מצד אחד את ההתקפות של רחובות ובונה מצד שני את ההתקפות הירוחמיות שעברו בעיקר דרך יבגני פובולוצקי (עוד שחקן מצוין).


הרס מצד אחד ובנה מצד שני. חיים

לשווא המתנתי שהרחובותים יעברו לבעיטות מרחוק אך זה לא קרה ובאופן עמידתם על המגרש שיחקו לרגליהם של האורחים.
כשהבעתי את פליאתי בפניו של אודי מגול מדוע הוותיקים כמוהו וכמו הנרי ביסמוט לא משחקים הוא אמר שזו החלטה של המאמן וזה ההרכב שניצח את צעירי אלמחדי (יש בכלל מה להשוות?).


הוותיקים לא פתחו. מגול מתחמם

בדקה ה-72 נראה היה כי חרב עולמם של הרחובות כשנגיעת יד מקרית ומיותרת של יאיר אובחסירה ברחבה גרמה לפנדל לזכות האורחים. חיים קיבל את הכבוד וכבש.
למרות השער, ירוחם לא נסוגה לאחור והמשיכה לנסות ולעקוץ. רחובות החלה ללחוץ ובדקה ה-88 זכתה בפנדל מפוקפק מאד לאחר שביסמוט ספק הוכשל ברחבה. מהזווית שלי לא ראיתי פנדל וכך גם ע"פ התמונה. אך השופט חאמד אבו האני היה החלטי. ולדמן השווה והשאיר נקודה בבית.


הפנדל שלא היה? ביסמוט נופל

לאחר השער הרחיק אבו חאמד את איפרגן בטענה כי זה קילל אותו אולם במו אוזני שמעתי כי הדברים היו דברי ביקורת לגיטימיים. בסופו של דבר השניים ליבנו את הדברים לאחר המשחק וההרחקה בוטלה.


ההרחקה שבוטלה. אבו חאמד ואיפרגן

אם לשפוט ע"פ המשחק הזה וע"פ דבריו של אבי פרץ ביום שישי, ליגה ג' מרכז – דרום השתפרה מבחינת רמת הכדורגל. על פניו מדובר בליגה שתהיה מותחת עד לסיום כשיותר משתי קבוצות יהיו מעורבות בקרב על העלייה ועל המקום בפלייאוף.
מה שכן, רחובות צריכה ללמוד להיות רעה יותר. היכולת הזו לא תספיק אפילו לא מול מ.ס. ראשל"צ ביום שישי הקרוב ...מאמן תל שבע, חסן אלעתאיקה שצפה במשחק יכול להיות רגוע, לפחות מהכיוון הזה. 


יכול להיות רגוע. אלעתאיקה 

באשר לירוחם, היא תעשה צרות לכל קבוצות הצמרת – בדוק!
ומילה לאנשי רחובות. הבד שעל דגלי הקרן נראה כאילו נלקח מדגל המדינה שנגזר. את תשומת ליבי לכך הפנה דווקא הקוון, מוחמד אלקרינאווי... אם זה נכון, מציע שתחליפו.


דגל הקרן. הבד, חלק מדגל המדינה ?
דווקא הוא הפנה את תשומת הלב. הקוון, אלקרינאווי