הרבה תחנות עבר ליאור בן שושן בקריירה שלו כשחקן ולאחר מכן במנכ"ל וכמאמן. מכפר סמיע שבצפון ועד לאילת שבדרום. מכל מקום לקח קצת ניסיון חיים. השבוע נחת בבני יהוד מליגה ב' כשהמטרה היא לשרוד בליגה ודרך זה להטביע חותם בדרך הנכספת כלפי מעלה.

למרות שהשם ליאור בן שושן לא ממש מוכר לרבים מאיתנו אפשר להגיד שמדובר באיש ששיחק או היה מעורב בדרך כלשהי בקבוצות מכל רחבי הארץ. שימו לב לרשימה: מכבי קריית ביאליק, הפועל אילת, הפועל עזריקם, רמות מנשה, הפועל אורנית והפועל כפר סמיע וזה רק כשחקן. לתחנות של כמאמן עוד נגיע.

בן שושן הוא אולי הנחום תקום של הכדורגל בליגות הנמוכות. זרוק אותו מהדלת, הוא ייכנס דרך החלון. וכך מצא את עצמו בגיל 24 כמנכ"ל אגודת א.ס. אילת, אז בליגה ב' וכמנהל המקצועי שלה. "שכנעתי קבלן גדול לרכוש את הקבוצה והוא מינה אותי לתפקיד".

לכדורגל הוא לא הגיע במקרה. בן שושן גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה אך תאונת אופנוע קשה עצרה לו את הקריירה. "למרות שהרופאים המליצו לי לפרוש מכדורגל, עבדתי קשה על מנת להשתקם", הוא משחזר "חזרתי לשחק בליגות הנמוכות אך לצערי כבר לא הייתי כתמול שלשום והייתי מוגבל בהרבה פעולות במגרש ומחוצה לו. לא ויתרתי כי הכדורגל זו אהבת חיי. באילת עוד ניסיתי לחזור לשחק וכשהגוף החל לבגוד בי עברתי לאימון כשסיימתי קורס מדריכים".

כל זה הביא אותו לשמש כסוג של עוזר מאמן בהפועל אורנית ומשם החל להתגלגל בין הקבוצות. "עבדתי עם מאמנים כמו אוהד בוזגלו וגיא פרץ ולאחר מכן פתחתי בקריירת אימון כמאמן ראשי בקבוצת א.ס חולון (בעונה שעברה – ג.ג.) ובהפועל טירת שלום". השבוע הגיע לתחנה האחרונה שלו, בינתיים, בני יהוד מליגה ב׳.

היית בהרבה קבוצות ואת רובן עזבת באמצע, מדוע?
"היו מספר דברים שגרמו לי לעזוב. לדוגמא: כשהייתי בא.ס אילת, פרץ סכסוך גדול בין הקבלן שרכש את הקבוצה לבין עיריית אילת. אני, המאמן והשחקנים נקלענו באמצע ונשארנו ללא שכר וללא אמצעים ונאלצנו לעזוב. בא.ס חולון, לקחתי קבוצה שעונה קודמת סיימה במקום האחרון עם שלושה ניצחונות וספגה בסיטונאות. כשהגעתי היו בקושי 9 שחקנים וקיומה של הקבוצה היה מוטל בספק. תוך שבוע היו כ- 30 שחקנים בכל אימון, התחלנו להיראות רציניים, לתת הצגות ורצנו חזק בצמרת. אך עם האוכל בא התיאבון וגורמים בקבוצה החלו להתערב בעניינים שלא שייכים להם. לצערי, ההנהלה בחרה לגבות אותם ולא אותי ואני אחד שלא מוכן לוותר על העקרונות והדרך ולכן אמרתי יפה תודה ועזבתי. שים לב שאחרי כהן הקבוצה לא ניצחה 9 משחקים ברציפות. בטירת שלום לקחתי קבוצה מפורקת, שהייתה בשר תותחים של ליגה ב׳ ו-ג׳ ב-3 שנים האחרונות. בשבועיים הראשונים שלי הגיעו בקושי 6 שחקנים בשיא הגענו ל- 37 שחקנים באימון. בשל בעיות אישיות ומשמעת איבדנו שחקנים מאד משמעותיים בסגל ונאלצנו לבנות מחדש. נשארתי עם קבוצה נאיבית, עם מנטאליות קטסטרופלית, מההנהלה דרך השחקנים. בזמן הקצר לא הצלחתי לשנות את זה והתוצאות היו בהתאם".


                                       עבד איתו. גיא פרץ (צילום: לירן דורף)

מה אתה מחפש בקבוצה שאתה מגיע אליה ?
"בקבוצה שאני מגיע אליה, חשוב קודם כל שיהיה לי אתגר, חשובים לי תנאי העבודה והחומר האנושי ויד חופשית וגיבוי לדרך מצידה של ההנהלה ובעלי הקבוצה. אני תמיד שואף גבוה, גם שהתנאים והתקציב זעומים וגם שחומר השחקנים בינוני ומטה. זהו האתגר. אם וכאשר אגיע למעלה זה יהיה קודם בזכות בורא עולם ואח״כ בזכות ההשקעה והעבודה שלי בכל מקום שאני מגיע".

מאמנים מנסים ולא מצליחים להגיע גבוה. מה הערך המוסף שלך ?
"אני מאמן עם עקרונות שלא מוכן לוותר על הדרך שלו. אני דוגל בסדר ומשמעת גם אם שחקנים לא מקבלים כסף. בין אם זה בליגה למקומות עבודה או בליגת העל, מבחינתי זה אותו דבר. לא אבגוד בעצמי בשביל אף אחד ואין לי בעיה לקום וללכת אם זה לא מתאים למישהו. יש לי קשרים עם המון שחקנים וביכולתי להביא אותם לפעמים גם ללא שכר. יש לי ניסיון ניהולי וקשרים עם המון יו״ר ובעלי תפקידים בקבוצות ובמוסדות הקשורים לעולם הכדורגל. אני בא קודם כל מאהבה למשחק עם כוונות טהורות לעשות רק טוב שלא כמו רבים בתחום. השכר שאני מרוויח בכדורגל הוא לא העיקר".

ברמה המקצועית ?
"אני מגדיר את עצמי כמאמן מאד יסודי, הן באימונים, הן בהכרת הקבוצות היריבות והן בהכנות לאימונים ולמשחקים. אפשר למצוא אותי באמצע הלילה צופה באימונים של מאמנים בכירים בעולם ואני תמיד שואף ללמוד ולדעת יותר בתחום כדורגל בכלל ובאימון בפרט. חשוב לי מאד הגיבוש בקבוצות שאני עובד בהן".

איך הגעת לבני יהוד ?
"העניין נסגר לאחר ששחקנים וגורמים המקורבים לקבוצה תיווכו ביני לבין היו״ר, תמיר בן שושן (אין קשר מפשחתי). לאחר יותר משבוע של מו״מ הגענו להבנות וסיכמנו בינינו את התנאים. מהתרשמות ראשונה הבנתי שתמיר בחור מדהים, משקיע ואיכפתי. השחקנים נראים כמי שמשתוקקים לאימונים טובים ומישהו שיחזיר להם את החדווה למשחק ואת הביטחון והאמונה שאפשר להישאר בליגה".

למה דווקא שם ?
"אני לא מסתיר את העובדה שהאימון בליגה ב׳ הוא סוג של קפיצת מדרגה עבורי וייתן לי במה גדולה יותר.
דבר נוסף שעזר לי להחליט הוא ששיחקתי הרבה שנים בליגה ב׳ מחוז דרום ב׳ ומכיר היטב את הליגה הזו. נכון שישנם עוד כמה דברים שאני צריך להתעדכן בהם, אבל זה לא צריך לקחת יותר מידי זמן.
אני בסך הכל אחרי אימון ראשון בבני יהוד אך אני מכיר את הקבוצה משנים קודמות וגם עקבתי אחריהם שנה שעברה ומדובר פחות או יותר באותו הסגל. ממה שהספקתי לראות כישרון יש והחבר׳ה רציניים מאד. כולם שם חברים כמו משפחה. החומר האנושי אצלי הוא לפני הכדורגל וביהוד ממה שראיתי יש את זה וזה חשוב להמשך המאבקים".

אפשר להישאר בליגה ?
"הקבוצה נכנסה למומנטום שלילי עם סדרה של הפסדים וירידה למקום הלפני האחרון. היא גם סופגת המון כך שהביטחון קצת ירד ואתו גם החשק וחדוות המשחק. ביחס ישר למצב גם ההגעה לאימונים פחות סדירה ויש גם הרבה פצועים. דבר ראשון אחזיר לשם את הסדר והמשמעת שכרגע חסר לקבוצה בנוסף, אין לי ספק שנצטרך להתחזק בכמה תפקידים ונעשה את זה כבר בימים הקרובים. נצטרך לעבוד על מנת לעצור את ספיגת השערים, לשפר את העמידה במגרש, את השיטה ואת הכושר הגופני הלקוי. והכי חשוב להביא את הנשמה הגדולה של כל אחד ואחד למגרש. אז אין לי ספק שהקבוצה תוכל להישאר בליגה ואף יותר מזה בעזרת השם".

מה תרצה להיות שתהיה גדול?
"כמובן, לאמן ברמות הגבוהות ביותר. לאחר שעבדתי בקבוצות ללא תנאים וללא תקציב ועשיתי יש מאין, אני רוצה קצת ליהנות ולבוא לידי ביטוי באופן מקצועי נטו. בפן האישי אני מקווה לשמח את המשפחה שלי ולא להביא כמו היום את הלחץ ומצבי הרוח השונים מהכדורגל הביתה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לבת זוגתי, קמילה על התמיכה והשקט שהיא נותנת לי, למרות שהרבה פעמים זה בא על חשבונה. יש לציין שבמעט משחקים שהיא באה לראות יש לה 100% ניצחונות. היא הקמע שלי."